רש"י על משלי ל לא
| רש"י על משלי • פרק ל' • פסוק ל"א | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יג • יד • טו • טז • יז • יח • כ • כח • כט • לא • לב • לג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
זַרְזִ֣יר מׇתְנַ֣יִם אוֹ־תָ֑יִשׁ
וּ֝מֶ֗לֶךְ אַלְק֥וּם עִמּֽוֹ׃
"זרזיר מתנים או תיש" - לא ידעתי מהו ולפי המשמע היא חיה תשושה מתנים
"ומלך אלקום" - לא ידעתי מה הוא לפי פשוטו.
ומדרש אגדה פותרין חמש פרשיות אלו של ארבע ארבע דברים כנגד ד' מלכיות לפי שנתאמצה ממשלתן על ישראל בעון שעברו על חמשה חומשי תורה הזכירם חמשה פעמים
"שאול ועוצר רחם" - שאול מלכות בבל שנאמר בנבוכדנצר הרחיב בשאול נפשו (חבקוק ב) ועוצר רחם זו היא מדי שבימיהם עצרו רחמים מישראל שנאמר להשמיד להרוג ולאבד (אסתר ג)
"ארץ לא שבעה מים" - זו יון שלא שבעה מלגזור גזרות רעות על ישראל
"ואש לא אמרה הון" - נגד עשו שעשה בחימה בוערת על ישראל שאמרו להשמיד טף ונשים ביום אחד
"וכן דרך הנשר" - זו בבל הנשר הגדול ארך האבר[1]
"נחש" - זו מדי
"דרך אניה בלב ים" - זו יון שהיא קלה בגזירותיה
"דרך גבר בעלמה" - זו פרס שאמרה לעולם אהיה גברת
"כן דרך אשה מנאפת" - זו הרעה גרמה להם לכנסת ישראל שנאפה בעבודת גלולים וכדי הוא הפורעניות לבוא לה
"ואמרה לא פעלתי און" - כדאמר הנני נשפט אותך על אומרך לא חטאתי (ע"כ לשון רש"י שבמק"ג)
"רגזה ארץ" - א"י
"תחת עבד" - זה נבוכדנצר שהיה עבד למרודך בלאדן וכותב אגרותיו כדגרסינן בחולין
"ונבל כי ישבע לחם" - זה אחשורוש שעשה משתה מאה ושמונים יום
"שנואה כי תבעל" - כנגד יון
"ושפחה כי תירש גברתה" - זה עשו שהיה לו לעבוד ליעקב ונהפך הדברים
"הנמלים עם לא עז" - זו בבל שנאמר (ישעיהו כג) הן ארץ כשדים זה העם לא היה
"ויכינו בקיץ לחמם" - נבוכדנצר עשה כבוד אח'[2] להב"ה בימי מרודך בלאדן אשר שלח ספרים לחזקיהו וכתב שם שלם למלכא חזקיהו שלם לקרתא דירושלם שלם לאלהא רבא ונבוכדנצר כותב אגרותיו היה ולא היה שם אותו היום וכשבא וספרו לו מה שעשו א"ל אלהא רבא קריתו ליה וכתביתו ליה בסוף רץ אחר השליח והחזירו בשביל אותו מרוצה זכה למלכות הרי שהכין בקיץ לחמו כדרך הנמלה
"שפנים עם לא עצום" - זה מדי ופרס
"וישימו בסלע ביתם" - שבנו בית המקדש
"שממית בידים תתפש" - זה עשו שנאמר והידים ידי עשו (בראשית כז)
"בהיכלי מלך" - שנכנס להיכל מלך והחריבו
"ליש גבור בבהמה" - זה נבוכדנצר שנאמר (ירמיהו ד) עלה אריה מסובכו
"זרזיר מתנים" - זו מדי ופרס שזרזו מתניהם והרגו לבלשצר ונטלו מלכות בבל
"או תיש" - זה יון שנקרא תיש שנאמר (דניאל ח) והצפיר השעיר הוא מלך יון
"ומלך אלקום עמו" - זו אומת ארם שאמר אני ואפסי עוד אין נצב לעומתו אלקום אין עומד עמו
- ^ יש ספרים שבהם נכתב בטעות "ארץ האבר", ואף כאן נשתרבבה טעות זו ותוקנה. הביטוי "ארך האבר" מבוסס על הפסוק בספר יחזקאל (פרק יז פסוק ג) וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי אלקים הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל גְּדוֹל הַכְּנָפַיִם אֶרֶךְ הָאֵבֶר מָלֵא הַנּוֹצָה וגו' - ויקיעורך
- ^ אח' = אחד, ולא כפי שפתרו בספרים בטעות "אחר". להב"ה = להבורא ברוך הוא