מ"ג משלי ל לא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זרזיר מתנים או תיש ומלך אלקום עמו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זַרְזִיר מָתְנַיִם אוֹ תָיִשׁ וּמֶלֶךְ אַלְקוּם עִמּוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זַרְזִ֣יר מׇתְנַ֣יִם אוֹ־תָ֑יִשׁ
וּ֝מֶ֗לֶךְ אַלְק֥וּם עִמּֽוֹ׃
רש"י
"ומלך אלקום" - לא ידעתי מה הוא לפי פשוטו.
ומדרש אגדה פותרין חמש פרשיות אלו של ארבע ארבע דברים כנגד ד' מלכיות לפי שנתאמצה ממשלתן על ישראל בעון שעברו על חמשה חומשי תורה הזכירם חמשה פעמים
"שאול ועוצר רחם" - שאול מלכות בבל שנאמר בנבוכדנצר הרחיב בשאול נפשו (חבקוק ב) ועוצר רחם זו היא מדי שבימיהם עצרו רחמים מישראל שנאמר להשמיד להרוג ולאבד (אסתר ג)
"ארץ לא שבעה מים" - זו יון שלא שבעה מלגזור גזרות רעות על ישראל
"ואש לא אמרה הון" - נגד עשו שעשה בחימה בוערת על ישראל שאמרו להשמיד טף ונשים ביום אחד
"וכן דרך הנשר" - זו בבל הנשר הגדול ארך האבר[1]
"נחש" - זו מדי
"דרך אניה בלב ים" - זו יון שהיא קלה בגזירותיה
"דרך גבר בעלמה" - זו פרס שאמרה לעולם אהיה גברת
"כן דרך אשה מנאפת" - זו הרעה גרמה להם לכנסת ישראל שנאפה בעבודת גלולים וכדי הוא הפורעניות לבוא לה
"ואמרה לא פעלתי און" - כדאמר הנני נשפט אותך על אומרך לא חטאתי (ע"כ לשון רש"י שבמק"ג)
"רגזה ארץ" - א"י
"תחת עבד" - זה נבוכדנצר שהיה עבד למרודך בלאדן וכותב אגרותיו כדגרסינן בחולין
"ונבל כי ישבע לחם" - זה אחשורוש שעשה משתה מאה ושמונים יום
"שנואה כי תבעל" - כנגד יון
"ושפחה כי תירש גברתה" - זה עשו שהיה לו לעבוד ליעקב ונהפך הדברים
"הנמלים עם לא עז" - זו בבל שנאמר (ישעיהו כג) הן ארץ כשדים זה העם לא היה
"ויכינו בקיץ לחמם" - נבוכדנצר עשה כבוד אח'[2] להב"ה בימי מרודך בלאדן אשר שלח ספרים לחזקיהו וכתב שם שלם למלכא חזקיהו שלם לקרתא דירושלם שלם לאלהא רבא ונבוכדנצר כותב אגרותיו היה ולא היה שם אותו היום וכשבא וספרו לו מה שעשו א"ל אלהא רבא קריתו ליה וכתביתו ליה בסוף רץ אחר השליח והחזירו בשביל אותו מרוצה זכה למלכות הרי שהכין בקיץ לחמו כדרך הנמלה
"שפנים עם לא עצום" - זה מדי ופרס
"וישימו בסלע ביתם" - שבנו בית המקדש
"שממית בידים תתפש" - זה עשו שנאמר והידים ידי עשו (בראשית כז)
"בהיכלי מלך" - שנכנס להיכל מלך והחריבו
"ליש גבור בבהמה" - זה נבוכדנצר שנאמר (ירמיהו ד) עלה אריה מסובכו
"זרזיר מתנים" - זו מדי ופרס שזרזו מתניהם והרגו לבלשצר ונטלו מלכות בבל
"או תיש" - זה יון שנקרא תיש שנאמר (דניאל ח) והצפיר השעיר הוא מלך יון
"ומלך אלקום עמו" - זו אומת ארם שאמר אני ואפסי עוד אין נצב לעומתו אלקום אין עומד עמו
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"זרזיר" - רוצה לומר חגור, כי (בראשית ג יא): "ויעשו להם חגורות" תרגומו "זרזין".
"תיש" - הוא זכר העזים.
"אלקום" - המלה ההיא מורכבת משניים: אַל קוּם, רוצה לומר, אין עומד.
"עמו" - נגדו, כמו (דברי הימים ב כ): "ואין עמך להתיצב".
מצודת דוד
"זרזיר מתנים" - הוא כלב הציידים, שהוא דק במתניו כאלו חגור באזור, וירוץ קל מהר לצוד חיות בבטחון גדול ומצליח בדרכו.
"או תיש" - גם הוא מטיב צעד, כי הוא קל המרוץ וילך בעדר תחלה, כמו שנאמר (ירמיהו נ): "כעתודים לפני צאן", ויבטח במרוצתו, ומתגבר על כל.
"ומלך אלקום עמו" - כן הרביעי ייטיב לכת כמוהם, והוא מלך גבור אשר אין עומד נגדו במלחמה, כי הלך ילך בבטחון רב ויצלח בכל אשר יפנה.
ולמד דעת, שאין למלך ללכת בטח למלחמה ולעזוב הדבר אל המקרה אם לא כשימצא בעצמו גבורה, אז יבטח ויצליח ע"פ הרוב, כמו אלו, שע"י שמוצאים גבורה בעצמם הולכים בטח ומצליחים.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(כט-לא) "שלשה", המשל הרביעי המליצו על העבד שמלך שהיה שמו מלך אלקום, והוא לא היה לא גבור ולא בעל תחבולות יודע ציד לצוד את העם בערמתו, רק נדמה כתיש שמהלך בראש העדר ע"י שהוא הזכר והצאן צאנו הם נקבות, כן גבר ע"י אשתו וע"י שהוא בעלה, ואמרו המושלים "ששלשה המה מטיבי צעד, הליש" מולך על הבהמות מפני גבורתו שהוא "גבור בבהמה", והזרזיר ימלוך ע"י שהוא קל המרוץ ויודע לצוד ציד וימלוך ע"י "מתניו, והתיש" הוא השלישי שהוא ג"כ מטיב צעד ללכת בראש, "ועמו" משתתף "מלך אלקום", שהוא מטיב לכת עם התיש, שהוא תיש כמוהו ההולך בראש העדר לא מפני מעלותיו רק מפני שהוא תיש וי"ל נשים שעל ידם הגיע להיות בראש:
דרך המושכל
(לא) "זרזיר מתנים", הוא הרץ כצבי במהירות וזריזות לקיים מ"ע ויתגבר על מדת העצלות, שעז"א חז"ל הוי גבור כארי ורץ כצבי, או תיש, הוא הגברת הצורה על החומר, שהצורה תכונה בשם זכר נגד עדר הרחלים שהם כחות החומריים המקבלים, וצריך שהזכר ילך בראש, והוא מדת העזות שאמרו הוי עז כנמר, שהוא עוז פנימי והעזת פנים שהיא הצורה על יתר הכחות, ומלך אלקום עמו, ועם הצורה ילך המלך שהוא השכל וכחותיו שהוא המולך במלכות הנפש, ולא יקום כח מכחות הגויה נגדו לחלוק עליו ולמרוד במלכותו (שעז"א רמז בקל כנשר, לעוף על כנפי השכל מרומים) ואז ייטיב לכת בדרך העיון והשגת האמתיות:
ביאור המילות
"זרזיר". יש מפרשים כלב הצד ציד, או חיה זריזה במתניה לרוץ:
"אלקום", לפירוש השני מורכב משתי מלות, אין קם כנגדו:
- ^ יש ספרים שבהם נכתב בטעות "ארץ האבר", ואף כאן נשתרבבה טעות זו ותוקנה. הביטוי "ארך האבר" מבוסס על הפסוק בספר יחזקאל (פרק יז פסוק ג) וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי אלקים הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל גְּדוֹל הַכְּנָפַיִם אֶרֶךְ הָאֵבֶר מָלֵא הַנּוֹצָה וגו' - ויקיעורך
- ^ אח' = אחד, ולא כפי שפתרו בספרים בטעות "אחר". להב"ה = להבורא ברוך הוא