רש"י על ירמיהו ט ב
<< | רש"י על ירמיהו • פרק ט' • פסוק ב' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ט • י • יא • יד • יח • כ • כב • כג • כד • כה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַֽיַּדְרְכ֤וּ אֶת־לְשׁוֹנָם֙ קַשְׁתָּ֣ם שֶׁ֔קֶר וְלֹ֥א לֶאֱמוּנָ֖ה גָּבְר֣וּ בָאָ֑רֶץ כִּי֩ מֵרָעָ֨ה אֶל־רָעָ֧ה ׀ יָצָ֛אוּ וְאֹתִ֥י לֹא־יָדָ֖עוּ נְאֻם־יְהֹוָֽה׃
"וידרכו" - לשון זה נופל בהזמנת הקשת לירות חץ וקשת הי' (ארבלישט"א בלע"ז) וברגלים דורכין אותה לכך קורא אותה דריכה והנביא המשיל לשונם לקשת שקר שדרכו לשונם קשת בשקר
"מרעה אל רעה" - מעבירה אל עבירה