רש"י על זכריה יא טז
<< | רש"י על זכריה • פרק י"א • פסוק ט"ז | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כִּ֣י הִנֵּֽה־אָנֹכִי֩ מֵקִ֨ים רֹעֶ֜ה בָּאָ֗רֶץ הַנִּכְחָד֤וֹת לֹֽא־יִפְקֹד֙ הַנַּ֣עַר לֹֽא־יְבַקֵּ֔שׁ וְהַנִּשְׁבֶּ֖רֶת לֹ֣א יְרַפֵּ֑א הַנִּצָּבָה֙ לֹ֣א יְכַלְכֵּ֔ל וּבְשַׂ֤ר הַבְּרִיאָה֙ יֹאכַ֔ל וּפַרְסֵיהֶ֖ן יְפָרֵֽק׃
"הנכחדות" - האובדות לא יפקוד הרועה לבקשם
"הנער לא יבקש" - תירגם יונתן דאטלטלו לא יתבע הנער השוטות שאינן יודעות לבוא אל הדיר
"הנצבה" - שיש לה כח קצת לעמוד על רגליה וצריכה סיוע לנהלה לאט ומנחם פירש ונפוחה ל' לצבות בטן
"לא יכלכל" - תרגם יונתן לא יסובר ודרך הרועה בחיקו ישא
"ובשר הבריאה יאכל" - את העשירי' יגמור ממונן
"ופרסיהן יפרק" - עד כלה ודוגמת זו אמר דנייאל אכלה ומדקה ושארה ברגלה רפסה