פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות זכריה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי הנה אנכי מקים רעה בארץ הנכחדות לא יפקד הנער לא יבקש והנשברת לא ירפא הנצבה לא יכלכל ובשר הבריאה יאכל ופרסיהן יפרק

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי הִנֵּה אָנֹכִי מֵקִים רֹעֶה בָּאָרֶץ הַנִּכְחָדוֹת לֹא יִפְקֹד הַנַּעַר לֹא יְבַקֵּשׁ וְהַנִּשְׁבֶּרֶת לֹא יְרַפֵּא הַנִּצָּבָה לֹא יְכַלְכֵּל וּבְשַׂר הַבְּרִיאָה יֹאכַל וּפַרְסֵיהֶן יְפָרֵק.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֣י הִנֵּֽה־אָנֹכִי֩ מֵקִ֨ים רֹעֶ֜ה בָּאָ֗רֶץ הַנִּכְחָד֤וֹת לֹֽא־יִפְקֹד֙ הַנַּ֣עַר לֹֽא־יְבַקֵּ֔שׁ וְהַנִּשְׁבֶּ֖רֶת לֹ֣א יְרַפֵּ֑א הַנִּצָּבָה֙ לֹ֣א יְכַלְכֵּ֔ל וּבְשַׂ֤ר הַבְּרִיאָה֙ יֹאכַ֔ל וּפַרְסֵיהֶ֖ן יְפָרֵֽק׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

אֲרֵי הָא אֲנָא מֵקִים פַּרְנָסָא בְּאַרְעָא דְשָׁגָן לָא יִבְעֵי דְאִיטַלְטָלוּ לָא יִתְבַּע דִתְבִירִין לָא יַסֵי דְקַיְמִין לָא יִסוֹבַר וְנִכְסֵי עַתִירַיָא יִבּוֹז וּשְׁאָרְהוֹן יְגַמַר:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הנכחדות" - האובדות לא יפקוד הרועה לבקשם

"הנער לא יבקש" - תירגם יונתן דאטלטלו לא יתבע הנער השוטות שאינן יודעות לבוא אל הדיר

"הנצבה" - שיש לה כח קצת לעמוד על רגליה וצריכה סיוע לנהלה לאט ומנחם פירש ונפוחה ל' לצבות בטן

"לא יכלכל" - תרגם יונתן לא יסובר ודרך הרועה בחיקו ישא

"ובשר הבריאה יאכל" - את העשירי' יגמור ממונן

"ופרסיהן יפרק" - עד כלה ודוגמת זו אמר דנייאל אכלה ומדקה ושארה ברגלה רפסה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי הנה אנכי מקים רועה בארץ" שלא ירעה הצאן, כי "הנכחדות לא יפקד", היינו שלא ישגיח אל הנכחדים מן האומה ללכת לגולה, "הנער" הצאן הנולד בצעירתו "לא יבקש" לקבץ טלאים בזרועו ובחיקו ישא, היינו שלא ישגיח על ילדיהם וצעיריהם, "והנשברת לא ירפא" וגם "הנצבה" הצאן אשר לא נשברה והיא נצבת על רגליה, "לא יכלכל" במזון, "ואת" הצאן "הבריאה" והשמנה "יאכל, עד שיפרק גם פרסותיהם", ר"ל שאת העשירים שבהם ישלול ויגזול ממונם:


ביאור המילות

"הנער". הטלה הקטן:

"הנצבה". הפך של הנשברת שלא תתיצב על רגליה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ופרסיהן יפרק" - במקלו ישבר פרסיהן ולא יוכלו ללכת ר"ל לא יחזק הנכשלים ותשושי הכח ואת העשירים ישחית וירדה בם בפרך

"ובשר הבריאה" - את השמנה יהרוג ויאכל בשרה

"הנצבה" - החולה העומדת במקומה ולא תזוז ממקומה לבקש מרעה לא יכלכל אותה במקומה

"הנער" - הטלה הרך בימים ההולכת לאט ונשארת באחורי העדר לא יבקש אותה אנה נשארה

"הנכחדות וגו'" - המוסרות מן העדר ללכת דרך תועה לא יזכור בהם להשיבם אל העדר

"כי הנה אנכי מקים" - ר"ל זה יהיה לרמז שאעמיד רשע בארץ ועל מלכות בית הורדוס יאמר

מצודת ציון

"לא יפקוד" - לא יזכור

"הנער" - ר"ל הטלה הרך

"הנצבה" - ענין עמידה

"יכלכל" - ענין ספוק הצורך כמו ויכלכל יוסף (בראשית מז)

"הבריאה" - השמנה כמו ועגלון איש בריא (שופטים ג')

"ופרסיהן" - הם כעין מנעלים שברגלי הבהמות כמו פרסות סוסיו (ישעיהו ה')

"יפרק" - ענין שבירה כמו פרק מלאה (נחום ג')

<< · מ"ג זכריה · יא · טז · >>