רש"י על זכריה יא ז
| רש"י על זכריה • פרק י"א • פסוק ז' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וָֽאֶרְעֶה֙ אֶת־צֹ֣אן הַהֲרֵגָ֔ה לָכֵ֖ן עֲנִיֵּ֣י הַצֹּ֑אן וָאֶקַּֽח־לִ֞י שְׁנֵ֣י מַקְל֗וֹת לְאַחַ֞ד קָרָ֤אתִֽי נֹ֙עַם֙ וּלְאַחַד֙ קָרָ֣אתִי חֹֽבְלִ֔ים וָֽאֶרְעֶ֖ה אֶת־הַצֹּֽאן׃
"וארעה את צאן ההרגה" - כל אלה דברי הקב"ה לנביא ואני רעיתי אותם בימים הקדמונים
"לכן עניי הצאן" - אמת עניי הצאן היו כשהתחלתי לרעותם
"ואקח לי שני מקלות" - לסוף ימים חלקתים לשתי ממלכות בעוונם
"לאחד קראתי נועם" - ירבעם אמר לנהלם לאט
"ולאחד קראתי חובלים" - רחבעם אמר להם ליסרם בעקרבים ולפי שדרך צאן לנהלן במקלות קרא למושליהם מקלות