קטגוריה:זכריה יא ז
וארעה את צאן ההרגה לכן עניי הצאן ואקח לי שני מקלות לאחד קראתי נעם ולאחד קראתי חבלים וארעה את הצאן
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וָאֶרְעֶה אֶת צֹאן הַהֲרֵגָה לָכֵן עֲנִיֵּי הַצֹּאן וָאֶקַּח לִי שְׁנֵי מַקְלוֹת לְאַחַד קָרָאתִי נֹעַם וּלְאַחַד קָרָאתִי חֹבְלִים וָאֶרְעֶה אֶת הַצֹּאן.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וָֽאֶרְעֶה֙ אֶת־צֹ֣אן הַהֲרֵגָ֔ה לָכֵ֖ן עֲנִיֵּ֣י הַצֹּ֑אן וָאֶקַּֽח־לִ֞י שְׁנֵ֣י מַקְל֗וֹת לְאַחַ֞ד קָרָ֤אתִֽי נֹ֙עַם֙ וּלְאַחַד֙ קָרָ֣אתִי חֹֽבְלִ֔ים וָֽאֶרְעֶ֖ה אֶת־הַצֹּֽאן׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וָֽ/אֶרְעֶה֙ אֶת־צֹ֣אן הַֽ/הֲרֵגָ֔ה לָכֵ֖ן עֲנִיֵּ֣י הַ/צֹּ֑אן וָ/אֶקַּֽח־לִ֞/י שְׁנֵ֣י מַקְל֗וֹת לְ/אַחַ֞ד קָרָ֤אתִי נֹ֙עַם֙ וּ/לְ/אַחַד֙ קָרָ֣אתִי חֹֽבְלִ֔ים וָ/אֶרְעֶ֖ה אֶת־הַ/צֹּֽאן׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
תרגום יונתן (כל הפרק)
רש"י
"לכן עניי הצאן" - אמת עניי הצאן היו כשהתחלתי לרעותם
"ואקח לי שני מקלות" - לסוף ימים חלקתים לשתי ממלכות בעוונם
"לאחד קראתי נועם" - ירבעם אמר לנהלם לאט
"ולאחד קראתי חובלים" - רחבעם אמר להם ליסרם בעקרבים ולפי שדרך צאן לנהלן במקלות קרא למושליהם מקלותמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"וארעה" - באלו שתי המקלות רעיתי את הצאן פעם במקל נועם ופעם במקל חובלים הכל לפי הצורך ובא לרמז על הכהנים בני חשמונאי שמשלו בבית השני שהיו בב' הנהגות מתחילה משלו ג' בני מתתיהו בן יוחנן כ"ג יהודה ויהונתן ושמעון ומעשיהם והנהגותם היה בנועם ביראת ה' וכשרון מעשים ואחריהם קמו בניהם וזרעם הם הרשיעו לעשות והיו מחבלים ומשחיתים את העם כמוזכר ביוסיפון
"חובלים" - כי היה מחבל ומשחית ומכאיב הרבה
"נועם" - כי היה נעים ולא הכאיב בהכאתו
"ואקח לי" - לקחתי לי לצורך הנהגתם שתי מקלות
"לכן עניי הצאן" - ר"ל חמלתי עליהם לרעותם בעבור כי היו הנכנעים והירודים שבכל הצאן
"וארעה" - סיפר הנביא שכן עשה כאשר צוהו ה' ורעה את הצאן העומדות להריגה בבית המטבחיים
מצודת ציון
"לכן" - בעבור
"עניי" - ענין שפלות והכנעה
"מקלות" - מטות
"נועם" - מלשון נעימות ומתוק ואהוב
"חובלים" - מלשון חבלה והשחתהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"לאחד ולאחד", כבר בארתי באילת השחר (כלל ס"ט) כי אחד הוא ממשקל הכבד ומורה אחד ולא שתים, ואחד הוא ממשקל הקל ומורה כל אחד שיהיה עיי"ש, ור"ל שהמקל נועם היה איש אחד תמיד, והמקל חובלים לא היה אחד מיוחד, כי בהנהגה הפנימית התנשאו מנהיגים רבים, כל כת שמה לה ראש אחד וכ"א היה חובל ומשחית את העם:הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "זכריה יא ז"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.