רש"י על זכריה ד ב
| רש"י על זכריה • פרק ד' • פסוק ב' | >>
• ב • ג • ד • ו • ז • ט • י • יא • יב • יד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י מָ֥ה אַתָּ֖ה רֹאֶ֑ה ויאמר וָאֹמַ֡ר רָאִ֣יתִי ׀ וְהִנֵּ֣ה מְנוֹרַת֩ זָהָ֨ב כֻּלָּ֜הּ וְגֻלָּ֣הּ עַל־רֹאשָׁ֗הּ וְשִׁבְעָ֤ה נֵרֹתֶ֙יהָ֙ עָלֶ֔יהָ שִׁבְעָ֤ה וְשִׁבְעָה֙ מֽוּצָק֔וֹת לַנֵּר֖וֹת אֲשֶׁ֥ר עַל־רֹאשָֽׁהּ׃
"וגולה על ראשה" - כמו (שופטים א, טו) גולות עלית לשון מעיין כמין ספל גדול עגול
"ושבעה נרותיה" - כמין בזיכין שנותנין השמן והפתילה לתוכה
"שבעה ושבעה מוצקות" - לכל נר ונר באין שבעה צנורות קטנים שהשמן זב מן הגולה דרך אותן מוצקות לכל נר ונר