רש"י על דניאל ו יח
| רש"י על דניאל • פרק ו' • פסוק י"ח | >>
• א • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יח • יט • כ • כג • כד • כה • כו • כט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְהֵיתָ֙יִת֙ אֶ֣בֶן חֲדָ֔ה וְשֻׂמַ֖ת עַל־פֻּ֣ם גֻּבָּ֑א וְחַתְמַ֨הּ מַלְכָּ֜א בְּעִזְקְתֵ֗הּ וּבְעִזְקָת֙ רַבְרְבָנ֔וֹהִי דִּ֛י לָא־תִשְׁנֵ֥א צְב֖וּ בְּדָנִיֵּֽאל׃
"והיתית אבן חדא" - והובאת אבן אחת בכל ארץ בבל אין אבן כי אם לבנים כמ"ש הבה נלבנה לבנים (בראשית יא) למדנו שאין אבן בבבל ולפי שעה הביאוה מלאכים מא"י אם התנה במעשה בראשית על הים שיקרע לבני ישראל ועל האש שיצטנן לחנניה וחביריו ועל האריות מהזיק לדנייאל לא התנה על זריקת אבן וזיין שלא יזיק באדם והמלך אמר מעם האריות אי אפשר לסלקו שכבר נגזרה גזירה אזדהר בו מהזקת אדם והנס אם יבא יבא סא"א
"ושמת על פים גובא" - הושמה על פי הגומא
"בעזקתיה" - בטבעתו שלא יזיזוה ממקומו וישליכו עליו אבנים להרגו
"די לא תשנא צבו בדנייאל" - שלא ישתנה רצונו כלומר שלא יעשו לו היזק שלא כרצונו (ס"א כרצונם)