(א) וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים – לִפְנֵי מְלֹךְ מֶלֶךְ שָׁאוּל, שֶׁהָיוּ הַדּוֹרוֹת מִתְפַּרְנְסִים עַל יְדֵי שׁוֹפְטִים. וּבִימֵי אִבְצָן הָיָה, שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (ב"ב צ"א ע"א): אִבְצָן זֶה בֹּעַז.
וַיֵּלֶךְ אִישׁ – עָשִׁיר גָּדוֹל הָיָה וּפַרְנַס הַדּוֹר; וְיָצָא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְחוּץ לָאָרֶץ, מִפְּנֵי צָרוּת הָעַיִן, שֶׁהָיְתָה עֵינוֹ צָרָה בַּעֲנִיִּים הַבָּאִים לְדָחְקוֹ, לְכָךְ נֶעֱנַשׁ.

(ב) אֶפְרָתִים – חֲשׁוּבִים; וְכֵן: "בֶּן תֹּחוּ בֶן צוּף אֶפְרָתִי" (שמ"א א,א), אֶבְגִּינוֹס. רְאֵה חֲשִׁיבוּתָם, שֶׁהֲרֵי הִשִּׂיא עֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב אֶת בִּתּוֹ לְמַחְלוֹן; דְּאָמַר מָר (סנהדרין ק"ה ע"ב): רוּת בִּתּוֹ שֶׁל עֶגְלוֹן הָיְתָה. דָּבָר אַחֵר: אֶפְרָתִים, בֵּית לֶחֶם קְרוּיָה אֶפְרָת.

(ג) אִישׁ נָעֳמִי – לָמָּה נֶאֱמַר? מִכָּאן אָמְרוּ (בנהדרין כ"ב ע"ב): אֵין אִישׁ מֵת אֶלָּא לְאִשְׁתּוֹ. (וְאָמַר אִישׁ נָעֳמִי, כְּלוֹמַר: לְפִי שֶׁהוּא הָיָה אִישׁ נָעֳמִי וְשׁוֹלֵט עָלֶיהָ, וְהִיא טְפֵלָה לוֹ, לָכֵן פָּגְעָה בּוֹ מִדַּת הַדִּין וְלֹא בָּהּ).

(ה) גַם שְׁנֵיהֶם – מַהוּ גַּם? בַּתְּחִלָּה לָקוּ בְּמָמוֹנָם, וּמֵתוּ גְּמַלֵּיהֶם וּמִקְנֵיהֶם, וְאַחַר כָּךְ מֵתוּ גַּם הֵם.

(ז) וַתֵּצֵא מִן הַמָּקוֹם – לָמָּה נֶאֱמַר? הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: "וַתָּשָׁב מִשְּׂדֵי מוֹאָב" (פסוק ו); וּמֵהֵיכָן תָּשׁוּב, אִם לֹא תֵּצֵא מִן הַמָּקוֹם שֶׁהָיְתָה שָׁם? אֶלָּא מַגִּיד שֶׁיְּצִיאַת צַדִּיק מִן הַמָּקוֹם נִכֶּרֶת וְעוֹשָׂה רֹשֶׁם: פָּנָה זִיוָהּ, פָּנָה הֲדָרָהּ, פָּנָה שִׁבְחָהּ שֶׁל עִיר. וְכֵן: "וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע" (בראשית כח,י).

(יב) כִּי זָקַנְתִּי מִהְיוֹת לְאִישׁ – שֶׁאֶנָּשֵׂא לוֹ וְאוֹלִיד בָּנִים, וְתִנָּשְׂאוּ לָהֶם; שֶׁאֵינָם אֲסוּרִים לָכֶם וְאֵינְכֶם אֲסוּרוֹת לָהֶם מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְּעוֹלָמוֹ, שֶׁאֵינָהּ זְקוּקָה לְיָבָם; לְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ לְמַחְלוֹן וְכִלְיוֹן קִדּוּשִׁין בָּהֶן, שֶׁנָּכְרִיּוֹת הָיוּ וְלֹא נִתְגַּיְּרוּ, וְעַכְשָׁיו הֵן בָּאוֹת לְהִתְגַּיֵּר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אִתָּךְ נָשׁוּב לְעַמֵּךְ" (פסוק י) – מֵעַתָּה נִהְיֶה לְעַם אֶחָד.
כִּי אָמַרְתִּי יֶשׁ לִי תִקְוָה – כִּי אֲפִלּוּ אָמַר לִי לִבִּי: יֶשׁ לִי תִקְוָה לִנָּשֵׂא עוֹד וְלָלֶדֶת בָּנִים.
גַּם הָיִיתִי הַלַּיְלָה לְאִישׁ – וְיוֹתֵר מִכֵּן, אֲפִלּוּ הָרִיתִי הַלַּיְלָה זְכָרִים.
וְגַם יָלַדְתִּי בָנִים – אוֹ אֲפִלּוּ כְּבָר יָלַדְתִּי בָנִים.

(יג) הֲלָהֵן תְּשַׂבֵּרְנָה – בִּתְמִיָּה? שֶׁמָּא לָהֶם תְּצַפֶּינָה עַד אֲשֶׁר יִגְדָּלוּ? לְשׁוֹן "שִׂבְרוֹ עַל ה' אֱלֹהָיו" (תהלים קמו,ה).
תֵּעָגֵנָה – לְשׁוֹן אָסוּר וְכָלוּא, כְּמוֹ: "עָג עוּגָה וְעָמַד בְּתוֹכָהּ" (תענית פ"ג מ"ח). וְיֵשׁ פּוֹתְרִין לְשׁוֹן עִגּוּן; וְלֹא יִתָּכֵן, שֶׁאִם כֵּן הָיָה לוֹ לִנָּקֵד הַנּוּ"ן דָּגֵשׁ, אוֹ לִכְתֹּב שְׁנֵי נוּנִי"ן.
כִּי יָצְאָה בִי יַד ה' – אָמַר רַבִּי לֵוִי: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "יַד ה'", מַכַּת דֶּבֶר הוּא; וּבִנְיַן אָב לְכֻלָּם: "הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה" (שמות ט,ג).

(טו) הִנֵּה שָׁבָה יְבִמְתֵּךְ – זֶה טַעְמוֹ לְמַעְלָה תַּחַת הַשִּׁי"ן, לְפִי שֶׁהוּא לְשׁוֹן עָבַר; "וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה" (אסתר ב,יד) – טַעְמוֹ לְמַטָּה בַּבֵּי"ת, לְפִי שֶׁהוּא לְשׁוֹן הֹוֶה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּהֶם.

(טז) אַל תִּפְגְּעִי בִי – אַל תִּפְצְרִי בִּי.
כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ – מִכָּאן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות מ"ז ע"א): גֵּר שֶׁבָּא לְהִתְגַּיֵּר – מוֹדִיעִין לוֹ מִקְצַת עֳנָשִׁים, שֶׁאִם בָּא לַחֲזֹר בּוֹ – יַחֲזֹר; שֶׁמִּתּוֹךְ דְּבָרֶיהָ שֶׁל רוּת אַתָּה לָמֵד מַה שֶּׁאָמְרָה לָהּ נָעֳמִי: "אָסוּר לָנוּ לָצֵאת חוּץ לִתְחוּם בְּשַׁבָּת!" אָמְרָה לָהּ: 'בַּאֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ'. "אָסוּר לָנוּ לְהִתְיַחֵד נְקֵבָה עִם זָכָר שֶׁאֵינוֹ אִישָׁהּ!" אָמְרָה לָהּ: בַּאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין. "עַמֵּנוּ מֻבְדָּלִים מִשְּׁאָר עַמִּים בְּתַרְיַ"ג מִצְוֹת!" – עַמֵּךְ עַמִּי. "אָסוּר לָנוּ עֲבוֹדָה זָרָה!" – אֱלֹהַיִךְ אֱלֹהָי. "אַרְבַּע מִיתוֹת נִמְסְרוּ לְבֵית דִּין!" – "בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת" (פסוק יז). "שְׁנֵי קְבָרִים נִמְסְרוּ לְבֵית דִּין: אֶחָד לְנִסְקָלִין וְנִשְׂרָפִין, וְאֶחָד לְנֶהֱרָגִין וְנֶחְנָקִין!" אָמְרָה לָהּ: וְשָׁם אֶקָּבֵר.

(יז) כֹּה יַעֲשֶׂה ה' לִי – כַּאֲשֶׁר הִתְחִיל לְהָרַע, שֶׁיָּצְאָה בִּי יָדוֹ, לְהָמִית אִישִׁי וְלֵירֵד מִנְּכָסַי, וְכֹה יוֹסִיף, אִם יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ כִּי אִם הַמָּוֶת.

(יח) וַתֶּחְדַּל לְדַבֵּר אֵלֶיהָ – מִכָּאן אָמְרוּ: אֵין מַרְבִּין עָלָיו וְאֵין מְדַקְדְּקִין עָלָיו.

(יט) וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם – אָמַר רַבִּי אַבְהוּ: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה חֲבִיבִים הַגֵּרִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא! כֵּיוָן שֶׁנָּתְנָה דַעְתָּהּ לְהִתְגַּיֵּר, הִשְׁוָה אוֹתָהּ הַכָּתוּב לְנָעֳמִי.
וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר – נַעֲשֵׂית הוֹמִיָּה כָּל הָעִיר; כֻּלָּם נִתְקַבְּצוּ לִקְבֹּר אִשְׁתּוֹ שֶׁל בֹּעַז, שֶׁמֵּתָה בּוֹ בַּיּוֹם.
הֲזֹאת נָעֳמִי – הַהֵ"א נְקוּדָה חֲטָף, מִפְּנֵי שֶׁהִיא בִּתְמִיהַּ: הֲזֹאת נָעֳמִי, שֶׁרְגִילָה לָצֵאת בַּצַּבִּים וּבַפְּרָדִים? חֲזִיתֶם מֶה עָלְתָה לָהּ, עַל אֲשֶׁר יָצָאת לְחוּצָה לָאָרֶץ?

(כא) מְלֵאָה הָלַכְתִּי – בְּעֹשֶׁר וּבָנִים. דָּבָר אַחֵר: שֶׁהָיְתָה מְעֻבֶּרֶת.
עָנָה בִי – הֵעִיד עָלַי שֶׁהִרְשַׁעְתִּי לְפָנָיו. דָּבָר אַחֵר: עָנָה בִי מִדַּת הַדִּין, כְּמוֹ "וְעָנָה גְאוֹן יִשְׂרָאֵל" (הושע ה,ה).

(כב) בִּתְחִלַּת קְצִיר שְׂעֹרִים – בִּקְצִירַת הָעֹמֶר הַכָּתוּב מְדַבֵּר.



רש"י מנוקד על חמש מגילות עריכה

רש"י מנוקד על חמש מגילות מבוסס על מהדורת "מצודת אברהם", מאת הרב אברהם דייויס והרב יעקב פופקו (לייקווד, תשס"א). באתר ספריא הכינו באדיבותם מהדורה דיגיטלית על פי מהדורה זו, ובעלי זכויות היוצרים אישרו להם לשחרר אותה ברשיון CC-BY. חוץ מזה עדכנו בה את הפיסוק, תיקנו לעתים אף את הניקוד, פיתחנו ראשי תיבות, הוספנו הסברים ללעזים, והוספנו מראה מקומות למקורות רש"י בסוגריים.

הערות עריכה