רש"י מנוקד על המקרא/ספר קהלת/ח

(א) מִי כְּהֶחָכָם – מִי בָּעוֹלָם חָשׁוּב כְּאָדָם חָכָם?
וּמִי יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר דָּבָר – פִּשְׁרוֹן שֶׁל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּדָנִיֵּאל: מִתּוֹךְ חָכְמָתוֹ, שֶׁהָיָה חָכָם בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, נִתְגַּלּוּ לוֹ רָזֵי פִשְׁרִין. [דָּבָר אַחֵר:] מִי כְּמֹשֶׁה, עוֹשֶׂה פְּשָׁרִים בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמָיִם?
וְעֹז פָּנָיו יְשֻׁנֶּא – מִשְּׁאָר הַבְּרִיּוֹת, עַד כִּי יָרְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו, "כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו" (שמות לד,כט-ל).

(ב) אֲנִי פִּי מֶלֶךְ שְׁמֹר – לְפִיכָךְ אֲנִי צָרִיךְ וְנָכוֹן לִשְׁמֹר פִּי מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁהִיא הַטּוֹבָה שֶׁבְּכֻלָּן.
וְעַל דִּבְרַת שְׁבוּעַת אֱלֹהִים – שֶׁנִּשְׁבַּעְנוּ לוֹ בְּחוֹרֵב לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו. דָּבָר אַחֵר: אֲנִי נָכוֹן לִשְׁמֹר פִּי מַלְכֵי הָאֻמּוֹת הַמּוֹשְׁלִים בָּנוּ בְּגֻלְגָּלִּיּוֹת וְאַרְנוֹנִיּוֹת.
וְעַל דִּבְרַת שְׁבוּעַת אֱלֹהִים – וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲבִירֵנוּ אֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְנוּ לַמָּקוֹם.
וְעַל דִּבְרַת – וְאֵצֶל דִּבְרַת שְׁבוּעַת אֱלֹהִים, אֶשְׁמֹר פִּי הַמְּלָכִים. וְכֵן מָצִינוּ בַּחֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, שֶׁאָמְרוּ לִנְבוּכַדְנֶצַּר: "וְאָמְרִין לְמַלְכָּא, נְבוּכַדְנֶאצַּר לָא חַשְׁחִין אֲנַחְנָא עַל דְּנָה פִּתְגָם לַהֲתָבוּתָךְ" (דניאל ג,טז). אִם מַלְכָּא, לָמָה נְבוּכַדְנֶאצַּר? וְאִם נְבוּכַדְנֶאצַּר, לָמָּה מַלְכָּא? אֶלָּא כָּךְ אָמְרוּ לוֹ: לְךָ אָנוּ אוֹמְרִים דְּאַתְּ מַלְכָּא לָנוּ לַעֲבוֹדָה וּלְמִסִּים ולְגֻלְגָּלִּיּוֹת; אַךְ עַל דְּנָא, שֶׁאַתְּ אוֹמֵר עֲלָנָא לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה – נְבוּכַדְנֶאצַּר אַתְּ, וְלֹא מֶלֶךְ.

(ג) אַל תִּבָּהֵל מִפָּנָיו תֵּלֵךְ – אַל תְּהִי נִבְהָל, לוֹמַר שֶׁתֵּלֵךְ וְתִבְרַח מִפָּנָיו לְמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ שַׁלִּיט שָׁם; שֶׁבְּכָל מָקוֹם הוּא שַׁלִּיט.
אַל תַּעֲמֹד בְּדָבָר רָע – אַל תַּעֲמִיד עַצְמְךָ עוֹסֵק בִּדְבָרִים רָעִים.
כִּי כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ – לְהִפָּרַע מִמְּךָ, רְשׁוּת וִיכֹלֶת בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת.

(ד) בַּאֲשֶׁר דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן – בִּשְׁבִיל אֲשֶׁר דְּבַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – מוֹשֵׁל הוּא, וּמִי יֹאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה. וְאִם שׁוֹמֵר מִצְוָה אַתָּה, לֹא תֵּדַע דָּבָר רָע וְלֹא תְּבוֹאֶךָ.

(ה) וְעֵת וּמִשְׁפָּט יֵדַע לֵב חָכָם – הֶחָכָם יוֹדֵעַ שֶׁיֵשׁ עֵת קָבוּעַ לִפְקֻדַּת רְשָׁעִים, וּמִשְׁפָּטִים יֵשׁ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁסּוֹפוֹ לְהִפָּרַע מֵהֶם. מִשְׁפָּט – יוסטיצ"א [justice = עונש] בְּלַעַז, וְהִיא הַפֻּרְעָנוּת.

(ו) כִּי לְכָל חֵפֶץ – שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה חֶפְצוֹ וְעוֹבֵר עַל דָּת, יֵשׁ עֵת לְהִפָּרַע, וּמִשְׁפָּט וּפֻרְעָנוּת מוּכֶנֶת.
כִּי רָעַת הָאָדָם רַבָּה עָלָיו – כַּאֲשֶׁר רַבָּה רָעַת הָאָדָם וּסְאָתוֹ גְדוּשָׁה, אָז בָּאָה פְּקֻדָּתוֹ. וְ"כִי" מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "כַּאֲשֶׁר", כְּמוֹ: "כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי" (שמות יח,טו).

(ז) כִּי אֵינֶנּוּ יֹדֵעַ מָה שֶׁיִּהְיֶה – כְּשֶׁהָרָשָׁע עוֹבֵר עֲבֵרָה, אֵינֶנּוּ נוֹתֵן לִבּוֹ לְמַה שֶּׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַהֲבִיאוֹ בְּמִשְׁפָּט, וְאוֹי לוֹ בְּכָךְ.
כִּי כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה – הַפֻּרְעָנוּת, מִי יַגִּיד לוֹ לְהִמָּלֵךְ בּוֹ וְלִטֹּל בּוֹ עֵצָה וְלִטֹּל רְשׁוּת? כִּי פֶּתַע פִּתְאוֹם יְבוֹאֶנּוּ.

(ח) אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ – בְּרוּחוֹ וְיִצְרוֹ שֶׁל שְׁלוּחוֹ שֶׁל מָקוֹם, לִכְלֹא וְלִמְנֹעַ מִמֶּנּוּ אֶת הָרוּחַ שֶׁבְּגוּפוֹ, שֶׁלֹּא יִטְּלֶנּוּ מַלְאַךְ הַמָּוֶת.
וְאֵין שִׁלְטוֹן – שֶׁל שׁוּם מֶלֶךְ נִכָּר בְּיוֹם מוֹתוֹ. בְּכָל מָקוֹם אַתָּה מוֹצֵא: "וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד" (שמ"ב ג,לא; יג,כא; יט,יב; מל"א א,א); וּבְיוֹם מוֹתוֹ: "וַיִּקְרְבוּ יְמֵי דָוִד לָמוּת" (מל"א ב,א), וְלֹא הֻזְכַּר הַמַּלְכוּת כָּאן.
וְאֵין מִשְׁלַחַת בְּמִלְחָמָה – זוֹ, לֵאמֹר: אֶשְׁלַח בְּנִי אוֹ עַבְדִּי בִּמְקוֹמִי.

(ט) אֶת כָּל זֶה רָאִיתִי – הָאָמוּר לְמַעְלָה.
וְנָתוֹן אֶת לִבִּי לְכָל מַעֲשֶׂה – וְגַם לְכָל מַעֲשֵׂה בְּנֵי אָדָם נָתַתִּי אֶת לִבִּי, וְרָאִיתִי עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט אָדָם בַּחֲבֵרוֹ וְגָבַר עָלָיו, וְסוֹפוֹ נֶהְפַּךְ לְרָעָתוֹ. עֲמָלֵק נִתְגַּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל, וְסוֹפוֹ "וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אֹבֵד" (במדבר כד,כ); וְכֵן פַּרְעֹה, וְכֵן נְבוּכַדְנֶאצַּר, וְכֵן סַנְחֵרִיב.

(י) וּבְכֵן – וְאָז.
רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבֻרִים – בִּנְבוּאָה זוֹ, רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבוּרִים, שֶׁהָיוּ רְאוּיִים לְהִטָּמֵן בֶּעָפָר, שֶׁהָיוּ נִבְזִים בֵּין שְׁאָר אֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם: "זֶה הָעָם לֹא הָיָה" (ישעיהו כג,יג); וְשָׁלְטוּ בְּבֵיתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא מָקוֹם קָדוֹשׁ; וּבְלֶכְתָּם מִשָּׁם אֶל אַרְצָם, הָיוּ מִשְׁתַּבְּחִים בְּעִירָם אֲשֶׁר כָּךְ וְכָךְ עָשׂוּ בְּבֵיתוֹ שֶׁל מָקוֹם; אַל תִּקְרֵי וְיִשְׁתַּכְּחוּ, אֶלָּא "וְיִשְׁתַּבְּחוּ". כָּךְ דְּרָשׁוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (גיטין דף נ"ו ע"ב). וּלְעִנְיַן הַשִׁכְחָה כָּךְ נִדְרָשׁ בָּאַגָּדָה: וְסוֹפָם שֶׁיִּשְׁתַּכֵּחַ שְׁמָם וְזִכְרָם מִן הָעִיר עַצְמָהּ אֲשֶׁר כֵּן עָשׂוּ בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְקִבַּצְּתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם... אֶל עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט" (יואל ד,ב): בַּמָּקוֹם שֶׁנִּאֲצוּ לְפָנָיו – יִפָּרַע מֵהֶם; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "ה' בָּעִיר צַלְמָם תִּבְזֶה" (תהלים עג,כ).
גַּם זֶה – אֶחָד מִן הַהֲבָלִים שֶׁנִּמְסְרוּ לָעוֹלָם לְיַגֵּעַ אֶת הַבְּרִיּוֹת, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְמַהֵר לְהִפָּרַע מֵעוֹשֵׂי הָרָעָה, וְהַבְּרִיּוֹת סוֹבְרִים, אֵין דִּין וְאֵין דַּיָּן.

(יא) אֲשֶׁר אֵין נַעֲשָׂה פִתְגָם – מִשְׁפַּט מַעֲשֵׂה הָרָעָה מְהֵרָה; שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְמַהֵר לְהִפָּרַע מֵעוֹשֵׂי הָרָעָה, וְעַל כֵּן הֵם סוֹבְרִים: אֵין דִּין, וּמָלֵא לִבָּם בְּקִרְבָּם לַעֲשׂוֹת רָע.

(יב) אֲשֶׁר חֹטֶא וְגוֹמֵר – לְפִי שֶׁרוֹאִים שֶׁהַחוֹטֵא עוֹשֶׂה רָע מְאַת אֲלָפִים וְרִבּוֹאוֹת, וּמַאֲרִיךְ לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאֵינוֹ נִפְרָע מִמֶּנּוּ.
מְאַת – מִקְרָא קָצָר, וְדָבוּק לְפָנָיו, לוֹמַר: 'מְאַת יָמִים', 'מְאַת שָׁנִים', מְאַת אֶלֶף'. וְכֵן "וּשְׁכֻרַת" (ישעיהו נא,כא) – מִקְרָא קָצָר וְחָסֵר: 'שְׁכֻרַת כַּעַס', "וְלֹא מִיָּיִן" כִּשְׁאָר שִׁכְרוּת.
כִּי גַּם יוֹדֵעַ אָנִי – כִּי אַף בְּכָל זֹאת, שֶׁאֵינוֹ מְמַהֵר לְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים וְלִהְיוֹת הֶפְרֵשׁ בֵּין צַדִּיקִים לִרְשָׁעִים, יוֹדֵעַ אָנִי שֶׁסּוֹף כָּל אֶחָד וְאֶחָד לִטֹּל שְׂכָרוֹ, וְלִירֵאָיו יִהְיֶה טוֹב.

(יג) וְטוֹב לֹא יִהְיֶה לָרָשָׁע – לְפִי אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יָרֵא לִפְנֵי הָאֱלֹהִים.

(יד) יֵשׁ הֶבֶל – דָּבָר הַמַּהְבִּיל אֶת הַבְּרִיּוֹת.
אֲשֶׁר יֵשׁ צַדִּיקִים – שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם רָעָה כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים, וְיֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם טוֹבָה כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִיקִים. אָמַרְתִּי שֶׁגַּם זֶה אֶחָד מִן הַהֲבָלִים הַנּוֹהֲגִים בָּעוֹלָם. וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ לְצַד אַחֵר בְּמַסֶּכֶת הוֹרָיוֹת, וְאֵינוֹ מְיֻשָּׁב לִי עַל שִׁיטַת דִּבּוּר שֶׁסִּיֵּם הֶחָכָם, לוֹמַר שֶׁגַּם זֶה הָבֶל.

(טו) אֶת הַשִּׂמְחָה – שֶׁיְּהֵא שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, וְעוֹסֵק בְּפִקּוּדִים יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב, וְלֹא יְהֵא שָׁטוּף אַחַר הַרְבּוֹת הוֹן בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית וְגָזֵל. כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ וְשָׁטוּף אַחַר הַמָּמוֹן, בָּא לִידֵי עֲבֵרוֹת גָּזֵל וְאוֹנָאָה וְרִבִּית; וְשֶׁאֵינוֹ שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ לְעִנְיַן אַהֲבַת אִשְׁתּוֹ, שָׁטוּף אַחֲרֵי הַנָּשִׁים, לְהַרְהֵר אַחַר אֵשֶׁת אִישׁ.
לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת – מִמַּה שֶּׁחָנַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלִשְׂמֹחַ בְּחֶלְקוֹ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: כָּל אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שֶׁבְּקֹהֶלֶת אֵינָהּ אֶלָּא תַּלְמוּד תּוֹרָה, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "לְכוּ שִׁבְרוּ וֶאֱכֹלוּ" וְגוֹמֵר (ישעיהו נה,א).
וְהוּא יִלְוֶנּוּ – יִתְחַבֵּר עִמּוֹ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ" (ישעיהו נח,ח).
יְמֵי חַיָּיו אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הָאֱלֹהִים – יַעֲשֶׂה כָּךְ. וְסוֹף הַמִּקְרָא מוּסָב עַל רֹאשׁוֹ, וּמִקְרָא מְסֹרָס הוּא: אֵין טוֹב לָאָדָם יְמֵי חַיָּיו אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הָאֱלֹהִים כִּי אִם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ, וְהוּא יִלְוֶנּוּ בַעֲמָלוֹ.

(טז) כַּאֲשֶׁר נָתַתִּי אֶת לִבִּי – אֵין כַּאֲשֶׁר זֶה מְשַׁמֵּשׁ לְשׁוֹן דֻּגְמָא, כְּמוֹ "כַּאֲשֶׁר עָשָׂה כֵּן יֵעָשֶׂה" (ויקרא כד,יט), אֶלָּא לְשׁוֹן זְמַן, כְּמוֹ: "כַּאֲשֶׁר בָּא יוֹסֵף" (בראשית לז,כג); "כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ לֶאֱכֹל" וְגוֹמֵר (בראשית מג,ב). אַף זֶה כֵּן: כְּשֶׁהָיִיתִי נוֹתֵן לִבִּי לָדַעַת וְלָתוּר וְגוֹמֵר, אָז וְרָאִיתִי אֶת כָּל מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים.
שֵׁנָה בְּעֵינָיו אֵינֶנּוּ רֹאֶה – הַרָשָׁע, הַשָּׁטוּף אַחַר הַמָּמוֹן וְהָעֲרָיוֹת.

(יז) וְרָאִיתִי אֶת כָּל מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים – שֶׁמָּסַר לַבְּרִיּוֹת.
כִּי לֹא יוּכַל הָאָדָם לִמְצוֹא וְגוֹמֵר – אֵין הַבְּרִיּוֹת יְכוֹלִין לַעֲמֹד עַל סוֹף דְּרָכָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַה שְּׂכַר כָּל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁנַּעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, שֶׁרוֹאִין רְשָׁעִים מַצְלִיחִים וְצַדִּיקִים יוֹרְדִים.
בְּשֶׁל אֲשֶׁר יַעֲמֹל הָאָדָם לְבַקֵּשׁ – בִּשְׁבִיל אֲשֶׁר רָאִיתִי הַרְבֵּה עֲמֵלִים לְבַקֵּשׁ וְלִמְצוֹא אֶת סוֹף הַמִּדָּה, וְאֵינָן יְכוֹלִין.
וְגַם אִם יֹאמַר הֶחָכָם – שֶׁהוּא יוֹדֵע, לֹא יוּכַל; שֶׁהֲרֵי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לֹא עָמַד עַל הַדָּבָר, בְּאָמְרוֹ: "הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ" (שמות לג,יג).