רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/טז

(א) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן וְגוֹמֵר – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? הָיָה רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל, לְחוֹלֶה שֶׁנִּכְנַס אֶצְלוֹ רוֹפֵא. אָמַר לוֹ: אַל תֹּאכַל צוֹנֵן וְאַל תִּשְׁכַָב בַּטַּחַב. בָּא אַחֵר וְאָמַר לוֹ: אַל תֹּאכַל צוֹנֵן וְאַל תִּשְׁכָּב בַּטַּחַב, שֶׁלֹּא תָּמוּת כְּדֶרֶךְ שֶׁמֵּת פְּלוֹנִי; זֶה זֵרְזוֹ יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹן. לְכָךְ נֶאֱמַר: "אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן".

(ב) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא – שֶׁלֹּא יָמוּת כְּדֶרֶךְ שֶׁמֵּתוּ בָּנָיו.
וְלֹא יָמוּת – שֶׁאִם בָּא הוּא מֵת.
כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה – כִּי תָּמִיד אֲנִי נִרְאָה שָׁם עִם עַמּוּד עֲנָנִי. וּלְפִי שֶׁגִּלּוּי שְׁכִינָתִי שָׁם – יִזָּהֵר, שֶׁלֹּא יַרְגִּיל לָבֹא. זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ. וּמִדְרָשׁוֹ: לֹא יָבֹא כִּי אִם בַּעֲנַן הַקְּטֹרֶת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.

(ג) בְּזֹאת – גִּימַטְרִיָּא שֶׁלּוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשֶׂר, רֶמֶז לְבַיִת רִאשׁוֹן. בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן וְגוֹמֵר. וְאַף זוֹ – לֹא בְּכָל עֵת, כִּי אִם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה: "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ" (פסוק כט).

(ד) כְּתֹנֶת בַּד וְגוֹמֵר – מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ מְשַׁמֵּשׁ לִפְנִים בִּשְׁמוֹנָה בְּגָדִים שֶׁהוּא מְשַׁמֵּשׁ בָּהֶם בַּחוּץ, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם זָהָב, לְפִי שֶׁאֵין קָטֵגוֹר נַעֲשָׂה סָנֵגוֹר; אֶלָּא בְּאַרְבָּעָה, כְּכֹהֵן הֶדְיוֹט, וְכֻלָּן בּוּץ.
קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ – שֶׁיִהְיוּ מִשֶּׁל הֶקְדֵּשׁ.
יִצְנֹף – כְּתַרְגּוּמוֹ: "יָחֵת בְּרֵישֵׁהּ", יַנִּיחַ בְּרֹאשׁוֹ, כְּמוֹ "וַתַּנַּח בִּגְדוֹ" (בראשית לט,טז), "וַאֲחֵיתְתֵּיהּ" (ת"א).
וְרָחַץ בַּמַּיִם – אוֹתוֹ הַיּוֹם טָעוּן טְבִילָה בְּכָל חֲלִיפוֹתָיו. וְחָמֵשׁ פְּעָמִים הָיָה מַחֲלִיף, מֵעֲבוֹדַת פְּנִים לַעֲבוֹדַת חוּץ וּמִחוּץ לִפְנִים, וּמְשַׁנֶּה מִבִּגְדֵי זָהָב לְבִגְדֵי לָבָן וּמִבִּגְדֵי לָבָן לְבִגְדֵי זָהָב, וּבְכָל חֲלִיפָה טָעוּן טְבִילָה, וּשְׁנֵי קִדּוּשֵׁי יָדַיִם וְרַגְלַיִם מִן הַכִּיּוֹר.

(ו) אֶת פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ – הָאָמוּר לְמַעְלָה. וְלִמֶּדְךָ כָּאן שֶׁמִּשֶּׁלּוֹ הוּא בָּא, וְלֹא מִשֶּׁל צִבּוּר.
וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ – מִתְוַדֶּה עָלָיו עֲוֹנוֹתָיו וַעֲוֹנוֹת בֵּיתוֹ.

(ח) וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גֹּרָלוֹת – מַעֲמִיד אֶחָד לְיָמִין וְאֶחָד לִשְׂמֹאל, וְנוֹתֵן שְׁתֵּי יָדָיו בַּקַּלְפִּי, וְנוֹטֵל גּוֹרָל בְּיָמִין וַחֲבֵרוֹ בִּשְׂמֹאל, וְנוֹתֵן עֲלֵיהֶם. אֶת שֶׁכָּתוּב בּוֹ לַשֵּׁם הוּא לַשֵּׁם, וְאֶת שֶׁכָּתוּב בּוֹ לַעֲזָאזֵל, מִשְׁתַּלֵּחַ לַעֲזָאזֵל.
עֲזָאזֵל – הוּא הַר עַז וְקָשֶׁה, צוּק גָּבוֹהַּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶרֶץ גְּזֵרָה" (פסוק כב), חֲתוּכָה.

(ט) וְעָשָׂהוּ חַטָּאת – כְּשֶׁמַּנִּיחַ הַגּוֹרָל עָלָיו, קוֹרֵא לוֹ שֵׁם וְאוֹמֵר: לַה' חַטָּאת.

(י) יָעֳמַד חַי – כְּמוֹ יוּעֲמַד חַי, עַל יְדֵי אֲחֵרִים; וְתַרְגּוּמוֹ: "יִתָּקַם כַּד חַי". מַה תַּלְמוּד לוֹמַר חַי? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: לְשַׁלַּח אֹתוֹ לַעֲזָאזֵל, וְאֵינִי יוֹדֵעַ שִׁלּוּחוֹ, אִם לְמִיתָה אִם לְחַיִּים? לְכָךְ נֶאֱמַר: יָעֳמַד חַי; עֲמִידָתוֹ חַי עַד שֶׁיִּשְׁתַּלֵּחַ, מִכָּאן שְׁשְׁלִיחוּתוֹ לְמִיתָה.
לְכַפֵּר עָלָיו – שֶׁיִּתְוַדֶּה עָלָיו, כְּדִכְתִיב: "וְהִתְוַדָּה עָלָיו" וְגוֹמֵר (פסוק כא).

(יא) וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וְגוֹמֵר – וִדּוּי שֵׁנִי עָלָיו וְעַל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים, שֶׁהֵם כֻּלָּם קְרוּיִים בֵּיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "בֵּית אַהֲרֹן בָּרְכוּ אֶת ה'" וְגוֹמֵר (תהלים קלה,יט). מִכָּאן שֶׁהַכֹּהֲנִים מִתְכַּפְּרִים בּוֹ; וְכָל כַּפָּרָתָן אֵינָהּ אֶלָּא עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכִפֶּר עַל הַקֹּדֶשׁ מִטֻמְאוֹת" וְגוֹמֵר (פסוק טז).

ֱ(יב) מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ – הַחִיצוֹן.
מִלִּפְנֵי ה' – מִצַּד שֶׁלִּפְנֵי הַפֶּתַח, וְהוּא צַד מַעֲרָבִי.
דַּקָּה – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר דַּקָּה? וְהַלֹא כָּל הַקְּטֹרֶת דַּקָּה הִיא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק" (שמות ל,לו). אֶלָּא שֶׁתְּהֵא דַּקָּה מִן הַדַּקָּה, שֶׁמֵּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים הָיָה מַחֲזִירָהּ לַמַּכְתֶּשֶׁת.

(יג) עַל הָאֵשׁ – שֶׁבְּתוֹך הַמַּחְתָּה.
וְלֹא יָמוּת – הָא אִם לֹא עֲשָׂאָהּ כְּתִקְנָהּ, חַיָּב מִיתָה.

(יד) וְהִזָּה בְאֶצְבָּעוֹ – הַזָּאָה אַחַת בְּמַשְׁמָע.
וְלִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת יַזֶּה שֶׁבַע – הֲרֵי אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה.

(טו) אֲשֶׁר לָעָם – מַה שֶּׁהַפָּר מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים, מְכַפֵּר הַשָּׂעִיר עַל יִשְׂרָאֵל; וְהוּא הַשָּׂעִיר שֶׁעָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַשֵּׁם.
כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְדַם הַפָּר – אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה.

(טז) מִטֻּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – עַל הַנִּכְנָסִין לַמִּקְדָּשׁ בְּטֻמְאָה וְלֹא נוֹדַע לָהֶם בַּסּוֹף, שֶׁנֶּאֱמַר: לְכָל חַטֹּאתָם, וְחַטָּאת הִיא שׁוֹגֵג.
וּמִפִּשְׁעֵיהֶם – אַף הַנִּכְנָסִין מֵזִיד בְּטֻמְאָה.
וְכֵן יַעֲשֶׂה לְאֹהֶל מוֹעֵד – כְּשֵׁם שֶׁהִזָּה מִשְּׁנֵיהֶם בִּפְנִים, אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה, כָּךְ מַזֶּה עַל הַפָּרֹכֶת מִבַּחוּץ מִשְּׁנֵיהֶם, אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה.
הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם – אַף עַל פִּי שֶׁהֵם טְמֵאִים, שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם.

(יח) אֶל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי ה' – זֶה מִזְבַּח הַזָּהָב, שֶׁהוּא לִפְנֵי ה' בַּהֵיכָל. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר וְיָצָא? לְפִי שֶׁהִזָּה הַהַזָּאוֹת עַל הַפָּרֹכֶת, וְעָמַד מִן הַמִּזְבֵּחַ וְלִפְנִים וְהִזָּה; וּבְמַתְּנוֹת הַמִּזְבֵּחַ הִזְקִיקוֹ לָצֵאת מִן הַמִּזְבֵּחַ וְלַחוּץ, וְיַתְחִיל מִקֶּרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית.
וְכִפֶּר עָלָיו – וּמַה הִיא כַּפָּרָתוֹ? וְלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר, מְעֹרָבִין זֶה לְתוֹךְ זֶה.

(יט) וְהִזָּה עָלָיו מִן הַדָּם – אַחַר שֶׁנָּתַן מַתָּנוֹת בְּאֶצְבָּעוֹ עַל קַרְנוֹתָיו, מַזֶּה שֶׁבַע הַזָּאוֹת עַל גַּגּוֹ.
וְטִהֲרוֹ – מִמַּה שֶּׁעָבַר.
וְקִדְּשׁוֹ – לֶעָתִיד לָבֹא.

(כא) אִישׁ עִתִּי – הַמּוּכָן לְכָךְ מִיּוֹם אֶתְמוֹל.

(כג) וּבָא אַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד – אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁאֵין זֶה מְקוֹמוֹ שֶׁל מִקְרָא זֶה, וְנָתְנוּ טַעַם לְדִבְרֵיהֶם בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא (ל"ב ע"א) וְאָמְרוּ: כָּל הַפָּרָשָׁה כֻּלָּהּ אֲמוּרָה עַל הַסֵּדֶר, חוּץ מִבִּיאָה זוֹ, שֶׁהִיא אַחַר עֲשִׂיַּת עוֹלָתוֹ וְעוֹלַת הָעָם, וְהַקְטָרַת אֵמוּרֵי פָּר וְשָׂעִיר, שֶׁנַּעֲשִׂים בַּחוּץ בְּבִגְדֵי זָהָב, וְטוֹבֵל וּמְקַדֵּשׁ, וּפוֹשְׁטָן, וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי לָבָן.
וּבָא אֶל אֹהֶל – לְהוֹצִיא אֶת הַכַּף וְאֶת הַמַּחְתָּה שֶׁהִקְטִיר בָּהּ הַקְּטֹרֶת לִפְנָי וְלִפְנִים.
וּפָשַׁט אֶת בִּגְדֵי – אַחַר שֶׁהוֹצִיאָם, וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי זָהָב לַתָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם. וְזֶהוּ סֵדֶר הָעֲבוֹדוֹת: תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר בְּבִגְדֵי זָהָב. וַעֲבוֹדַת פַּר וְשָׂעִיר הַפְּנִימִיִּים, וּקְטֹרֶת שֶׁל מַחְתָּה, בְּבִגְדֵי לָבָן. וְאֵילוֹ וְאֵיל הָעָם וּמִקְצָת הַמּוּסָפִין, בְּבִגְדֵי זָהָב. וְהוֹצָאַת כַּף וּמַחְתָּה בְּבִגְדֵי לָבָן. וּשְׁיָרֵי הַמּוּסָפִין, וְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, וּקְטֹרֶת הַהֵיכָל שֶׁעַל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, בְּבִגְדֵי זָהָב. וְסֵדֶר הַמִּקְרָאוֹת לְפִי סֵדֶר הָעֲבוֹדוֹת כָּךְ הוּא: "וְשִׁלַּח אֶת הַשָּׂעִיר בַּמִּדְבָּר" (פסוק כב). "וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַמַּיִם" וְגוֹמֵר "וְיָצָא וְעָשָׂה אֶת עוֹלָתוֹ" וְגוֹמֵר (פסוק כד). "וְאֶת חֵלֶב הַחַטָּאת" וְגוֹמֵר (פסוק כה). וְכָל הַפָּרָשָׁה עַד "וְאַחֲרֵי כֵן יָבֹא אֶל הַמַּחֲנֶה" (פסוק כח). וְאַחַר כָּךְ וּבָא אַהֲרֹן.
וְהִנִּיחָם שָׁם – מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנִין גְּנִיזָה, וְלֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאוֹתָן אַרְבָּעָה בְּגָדִים לְיוֹם כִּפּוּרִים אַחֵר.

(כד) וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַמַּיִם – לְמַעְלָה לָמַדְנוּ מִ"וְּרָחַץ... אֶת בְּשָׂרוֹ וּלְבֵשָׁם" (פסוק ד), שֶׁכְּשֶׁהוּא מְשַׁנֶּה מִבִּגְדֵי זָהָב לְבִגְדֵי לָבָן טָעוּן טְבִילָה, שֶׁבְּאוֹתָהּ טְבִילָה פָּשַׁט בִּגְדֵי זָהָב, שֶׁעָבַד בָּהֶן עֲבוֹדַת תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר, וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי לָבָן לַעֲבוֹדַת הַיּוֹם. וְכָאן לָמַדְנוּ, שֶׁכְּשֶׁהוּא מְשַׁנֶּה מִבִּגְדֵי לָבָן לְבִגְדֵי זָהָב טָעוּן טְבִילָה.
בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ – הַמְּקֻדָּשׁ בִּקְדֻשַּׁת עֲזָרָה. וְהִיא הָיְתָה בְּגַג בֵּית הַפַּרְוָה, וְכֵן אַרְבַּע טְבִילוֹת הַבָּאוֹת חוֹבָה לַיּוֹם. אֲבָל הָרִאשׁוֹנָה הָיְתָה בַּחֵיל.
וְלָבַשׁ אֶת בְּגָדָיו – שְׁמוֹנָה בְּגָדִים שֶׁהוּא עוֹבֵד בָּהֶן כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה.
וְיָצָא – מִן הַהֵיכָל אֶל הַחָצֵר שֶׁמִּזְבַּח הָעוֹלָה שָׁם.
וְעָשָׂה אֶת עֹלָתוֹ – אַיִל לְעוֹלָה הָאָמוּר לְמַעְלָה: "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן" וְגוֹמֵר (פסוק ג).
וְאֶת עֹלַת הָעָם – וְאַיִל אֶחָד לְעוֹלָה הָאָמוּר לְמַעְלָה: "וּמֵאֵת עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" וְגוֹמֵר (פסוק ה).

(כה) וְאֵת חֵלֶב הַחַטָּאת – אֵימוּרֵי פָּר וְשָׂעִיר.
יַקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה – עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן, דְּאִלּוּ בַּפְּנִימִי כְּתִיב: "לֹא תַעֲלוּ עָלָיו קְטֹרֶת זָרָה וְעוֹלָה וּמִנְחָה" (שמות ל ט).

(כז) אֲשֶׁר הוּבָא אֶת דָּמָם – לַהֵיכָל וְלִפְנָי וְלִפְנִים.

(לב) וְכִפֶּר הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִמְשַׁח וְגוֹמֵר – כַּפָּרָה זוֹ שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים אֵינָהּ כְּשֵׁרָה אֶלָּא בְּכֹהֵן גָּדוֹל. לְפִי שֶׁנֶּאֶמְרָה כָּל הַפָּרָשָׁה בְּאַהֲרֹן, הֻצְרַךְ לוֹמַר בְּכֹהֵן גָּדוֹל הַבָּא אַחֲרָיו שֶׁיְּהֵא כָּמוֹהוּ.
וַאֲשֶׁר יְמַלֵּא אֶת יָדוֹ – אֵין לִי אֶלָּא הַמָּשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, מְרֻבֶּה בְּגָדִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: וַאֲשֶׁר יְמַלֵּא אֶת יָדוֹ וְגוֹמֵר. וְהֵם כָּל הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים שֶׁעָמְדוּ מִיֹּאשִׁיָּהוּ וָאֵילָךְ, שֶׁבְּיָמָיו נִגְנְזָה צְלוֹחִית שֶׁל שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה.
לְכַהֵן תַּחַת אָבִיו – לְלַמֵּד שֶׁאִם בְּנוֹ מְמַלֵּא אֶת מְקוֹמוֹ, הוּא קוֹדֵם לְכָל אָדָם.

(לד) וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' וְגוֹמֵר – כְּשֶׁהִגִּיעַ יוֹם הַכִּפּוּרִים, עָשָׂה כַּסֵּדֶר הַזֶּה. וּלְהַגִּיד שִׁבְחוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹבְשָׁן לִגְדֻלָּתוֹ, אֶלָּא כִּמְקַיֵּים גְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ.