" - שאינו צורך כהונה ומלכות לשון רש"י ור"א השיב כי זר במקום הזה כל שאיננו מזרע אהרן ובניו הנזכרים (לעיל בפסוק ל) כמו והזר הקרב יומת (
) שהוציא צדוק קרן השמן מן האהל והוא שמן המשחה הוראת שעה ע"פ הנבואה ואין כן דעת רבותינו (בכריתות ו) ואומר אני כי הכתוב אומר (בפסוק לא) שמן משחת קדש יהיה זה לי לדורותיכם והיה ראוי שיאמר שמן משחת קדש יהיה זה לאהרן ולבניו לדורותם כאשר אמר בבגדים (לעיל כט כט) ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו או שיאמר ואת אהרן ואת בניו תמשח וקדשת אותם לכהן לי והיתה להם חקת עולם לדורותם כי עכשיו שלא הזכיר רק הם עצמם ואמר שלא ינתן על זר יהיה במשמע על כל אדם חוץ מן הנזכרים עצמם וכן אמר (בפסוק לב) על בשר אדם לא ייסך והנה הכתוב מפרש (
) הכהן המשיח תחתיו מבניו אבל כך הדבר צוה שימשח בו עתה אהרן ובניו ואמר " שמן משחת קדש יהיה זה לי " למשוח בו משיח קדשי אשר אבחר בו "לדורותיכם" ולא ינתן על זר שאיננו לי ולכן ימשחו בו המלכים והכהנים הגדולים כי שניהם משיחי ה' וכתוב (
) מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו בשמן שהוא משחת קדש לי ופירוש "על בשר אדם לא ייסך" אזהרה בכל אדם כי לא אמר על בשר זר לא יסך והטעם שיצוק מן השמן על ראש אהרן למשחו וימשח גם בניו אבל לא יסוך בו בשר שום אדם אפילו הכהנים המשוחים כאשר סכין הבשר בשמנים הטובים ומורחין בהן הבשר בידים משוחות אחרי הרחיצה כענין ורחצת וסכת (
) וזהו פשוטו של מקרא ומשמעו וכך אמרו רבותינו (כריתות ז) מנין לכהן גדול שנטל משמן המשחה שעל ראשו ונתן על בני מעיו שחייב שנאמר על בשר אדם לא ייסך
פסוק לד
• לפירוש "פסוק לד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
קח לך סמים" - אמר ר"א בדרך הפשט כי פירושו קח לך סמים הם נטף ושחלת וחלבנה אלה הסמים ולבונה זכה עמהם ואיננו נכון להחזיר פעם אחרת סמים כי אין דרך הכתוב לשנות מה שהזכיר רק בהפסיקו הענין באריכות או בדברים שהן כן תמיד והאמת כדברי רבותינו (שם ו) כי הם סמים אחרים וכתב רש"י סמים שנים נטף ושחלת וחלבנה הרי חמשה סמים לרבות עוד כמו אלו הרי עשרה ולבונה הרי אחת עשרה ויש לתמוה ולמה לא יזכירם הכתוב ואולי יאמר הכתוב קח לך סמים נטף ושחלת וחלבנה סמים רבים ולבונה זכה ולא יקפיד רק באלה הארבע כי בהם ענן עשן הקטורת עולה רק צוה שיתן עמהם סמים רבים אשר להן ריח טוב כדי שיהיה בתמרות עשנו מבושם ולכן לא פירש המשקל וכמה יקטיר ממנה כי לא הקפיד רק שיהיו אלה הארבעה בשוה ושיוסיף עמהם עוד סמים טובים להקטיר (שה"ש רבה ג ז) והטעם כי כאשר אמר בשמן שיעשה אותו כמשפט מעשה הרקחים ולא לימד על מעשהו רק סמך עליהם כן אמר בזה שיקח מאלה ארבעה הסמים במשקל שוה ויוסיף עמהם סמים ויעשה מכולם קטרת מרוקח כמעשה הרוקחים בסמים הידועים להם שהם טובים עם אלה ובעשייה אשר הם עושין ויתן ממנה לפני העדות כדי שתעלה תמרתו כמנהג המוגמרות לפני המלכים וכן קיצר בעשייה (להלן לח כט) ולא הזכיר אותה כהזכירו האחרים כולם וכזה אמרו בגמרא (כריתות ו) אמר ריש לקיש מה לשון קטרת דבר שקוטר ועולה כי לא צוה בה התורה רק בדברים שקוטרין ועולין על דרך מעשה הרוקחים ואולי על פה נתפרש למשה בסיני הסמים הנבחרים לזה וכל מעשה הקטרת כי כן נתפרש לו גם מעשה השמן איך יעשה אותו אע"פ שתלאו במנהג הרוקחים או שלא הקפיד כלל רק על אלה המפורשים בכתוב יצוה שיבשם אותם בסמים אחרים על דרך הרוקחים וכך אמרו במדרש חזית (שה"ש רבה ג ה) בדקו חכמים ולא מצאו יפים לקטרת אלא י"א סמנים אלו לבד ויתכן עוד כי לשון סמים ובשמים לשון אחד הוא כאשר הזכרתי (לעיל כה ו) ואלה השלשה אשר הזכיר אינם סמים כי הנטף והחלבנה שרפים והשחלת צפורן יוצא מן הים ואמר הכתוב קח לך סמים הנזכרים ונטף ושחלת וחלבנה וסמים עוד ולבונה זכה ותעשה קטורת מרוקח כמעשה הרוקחים כי הסמים הנזכרים למעלה (בפסוק כג) בשמן מר דרור וקנמון וקדה נכנסין בקטרת וקנה בושם על דעתי הוא הקליפה שהזכירו בה חכמים והוא דראציני בלשון ערבי וכן בלשון הגמרא (שבת סה) והוא קנה כדמות הקנים והסמים שצוה להוסיף הן שבלת נרד וכרכם והקושט לפי מה ששנו חכמים ואולי אין קפידא בכתוב אלא באלה התשעה שהזכיר אבל במה שכפל להוסיף בו עוד סמים לא יקפיד רק בבושם שיעשה קטורת מרוקח וקצר במעשהו ובמשקלי האחרים מפני שצוה שיעשנו כמעשה רוקח ונראה לי שבחרו חכמים באלה השלשה מפני שהוזכרו בשיר השירים (ד יד) נרד וכרכם ואהלות והוא הקשט יקראנו בלשון רבים מפני שהוא שני מינין המתוק והמר והנה הזכיר שם קנה וקנמון ולבונה ומור עם אלה השלשה ואמר (שם) עם כל ראשי בשמים להביא הקדה והנה הם כל סמני הקטרת והזכיר תחלה (שם בפסוק יג) כפרים עם נרדים להביא נטף ושחלת וחלבנה שהם שרפים כי כפרים מן וכפרת אותה (
בראשית ו יד) שרף נדבק והמתרגם הירושלמי אמר ואהלות (
שיר השירים שם) אקסי לאלואוון והוא העץ הטוב הנקרא בלשון רומי לינגא לובין כי אקסי עץ בארמית לאלואן כשמו ובלשון יון נקרא כן ממש אקסי לואין וכן שמו בערבי אל עורטיב אבל אונקלוס תרגם כאהלים נטע ה' (
במדבר כד ו) כבושמיא לא יחד לו שם
"
נטף" - הוא צרי וכתוב בפירוש רש"י והצרי קורין לו טריאקה ועל שם שאינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף קרוי נטף ולא ידעתי אם הוא טעות סופרים או המגיד כחש לו כי הטריאקה איננה סם אחד אבל היא מרקחת רבת ההרכבה יכנס בה שאור ודבש ובשר שקצים ורמשים כי יכנסו בה אבק העקרבים ובשר האפעה כי לכך נקראת כן כי הארס בלשון יון תריאק וכן בלשון תלמוד טרקיה חויא (שבת קט) וכן הוזכרה המרקחת בלשונם כי טוריאקה לכוליה גופא (נדרים מא) וחלילה שיכנס בקטורת בשר שקצים ורמשים ושאור ודבש וכתיב (
ויקרא ב יא) כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אבל הצרי הוא השרף כעין שמן הנוטף מעץ הבלסמון הנקרא בלשון חכמים קטף והוא מה ששנינו
(כריתות ו, ב) רבן שמעון בן גמליאל אומר הצרי אינו אלא שרף הבא מעצי הקטף ושמא יקראוהו קטף בעבור ששוברים ענפיו בימי החום והצרי זב מהקטיפה ההיא ואמרו בגמרא בפרק במה מדליקין (שבת כה) רבי שמעון בן אלעזר אומר אין מדליקין בצרי וכן היה ר' שמעון בן אלעזר אומר הצרי אינו אלא שרף הבא מעצי הקטף ופירשו בו מאי טעמא מפני שריחו נודף גזירה שמא יסתפק ממנו והנה הוא השמן הטוב החשוב הנזכר ואני תמה כי אונקלוס תרגם נכאת וצרי ולוט (
בראשית לז כה) שעף וקטף וכן מעט צרי (שם מג יא) קטף ותרגם נטף נטופא ולא תרגם נטף כצרי ויונתן תרגם צרי בכל מקום שעף (כך בירמיה ח כב מו יא נא ח וביחזקאל כז יז אבל לפנינו בבראשית שרף קטף) והוא לשון שמן משחה מלשון תלמוד עבדי ליה שיפא בצעא (חולין קיא) והוא מבולע העי"ן שעיפא דשייף ליה מההוא מינא בפומיה (ביצה טז) דשעיף והנראה מדעתם כי אילן הצרי ופריו שניהם יקראו צרי בלשון הקדש כשם תאנה ורמון ואתרוג וזולתם רבים והנכאת אצלם הוא שם לכל שמן חשוב ומבושם ולכך אמר ויראם את כל בית נכתה (
מלכים ב כ יג) שהאוצר אשר בו השמן הטוב יקרא על שמו שהוא מבחר הסגולה ושם כתוב ואת שמן הטוב ולכך אמר אונקלוס במנחת יוסף (
בראשית מג יא) שהביאו לו שעף שהוא שם משיחת השמן החשוב הזה והביאו מענפי העץ שהוא הצרי הנקרא קטף ובשאר מקומות כשיזכיר הכתוב צרי לבדו ויזכירנו לתרופה ולשבח כגון הצרי אין בגלעד
(ירמיהו ח כב) יתרגם אותו יונתן על השמן שהוא שעף ותרגם אונקלוס נטף נטופא והוא השמן הזה שנקרא כן בעבור שהוא נוטף משברי הענפים ואין כאן מקום לתרגמו שעף כי איננו בקטרת למשיחה וראיתי לרב רבי משה
(הרמב"ם כלי המקדש פ"ב ה"ד) שמכניס בקטרת עץ האילן הנזכר הנקרא בערבי "עוד בלסאן" נראה שסבור כי רשב"ג שאמר הצרי אינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף בא לחלוק ולומר שאין הצרי מסממני הקטרת כי הוא אינו אלא שרף ובקטרת אין השרף נכנס בו אלא הקטף עצמו
פסוק לה
• לפירוש "פסוק לה" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ממולח טהור קדש" - שיהא מלוח במלח סדומית כמו שאמרו (כריתות ו) מלח סדומית רובע ואונקלוס תרגם מערב ירצה לעשות ממולח נמוח שיעשה הסמים כולם שחוקים מאד ומעורבים יפה יפה עד שיהיו נמחים ולא יוכר סם מהם מלשון כי שמים כעשן נמלחו (
ישעיהו נא ו) וכן ובלוי מלחים (
ירמיהו לח יא) ארץ פרי למלחה (
תהלים קז לד) כולם ענין השחתה וכליה ורש"י פירש כי לשון ממולח שיהא מעורב יפה בשחיקתן זה עם זה והביא דומה לו מלחיך וחובליך (
יחזקאל כז כז) על שם שהם מהפכין המים במשוטות כשמנהיגין את הספינה כאדם שמהפך בכף ביצים טרופים לערבן יפה ועל דעתי נקראו חכמי הספנים מלחים בעבור שהם יודעים טעם הים כאלו הם המרגישים במליחותו ובמתיקותו כלומר היודעים מתי יהיה מתוק ונאות להולכי הים או מתי הוא רע ומר להם ואין תופשי המשוטות נקראים מלחים שהרי כתוב בצור (יחזקאל כז ח ט) יושבי צידון וארוד היו שטים לך זקני גבל וחכמיה היו בך מחזיקי בדקך כל אניות הים ומלחיהם היו בך כי הספנים הזקנים יודעי הים הם מלחים וכתיב (שם כט) וירדו מאניותיהם כל תופשי משוט מלחים כל חובלי הים אל הארץ יעמודו הנה הם שלשה תופשי משוט והמלחים והחובלים וכן ארץ פרי למלחה (
תהלים שם) לארץ מלוחה שמקום המלח לא יצמיח כענין שכתוב בסדום (
דברים כט כב) גפרית ומלח שרפה כל ארצה לא תזרע ולא תצמיח וכתיב (
שופטים ט מה) ויזרעה מלח ויתכן שיהיה הלמ"ד נוסף בכי שמים כעשן נמלחו (
ישעיהו נא ו) וירצה לומר נמחו כמו בלאומים (
תהלים מד טו) כלו שלאנן ושליו (
איוב כא כג)
פסוק לו
• לפירוש "פסוק לו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ונתת ממנה לפני העדות באהל מועד" - יתכן שנפרש שהזכיר הכתוב בכאן כל מעשה הקטרת אמר שיקטיר ממנה לפני העדות בקדש הקדשים והוא קטרת של יום הכפורים ויקטיר ממנה באהל מועד בכל יום ואשר אועד לך שמה יחזור על העדות ויתכן שיזכיר כי יתן ממנה במזבח הפנימי שהוא מונח לפני ארון העדות כי כן יאמר בפרשת ויקהל (ראה להלן מ ה)
