רמב"ן על שמות כט יד

<< רמב"ן על שמות • פרק כט
ג • ד • ז • ט • י • יג • יד • כו • כט • לא • לו • מו • 


"תשרף באש" - לא מצינו חטאת חיצונה נשרפת אלא זו לשון רש"י והוראת שעה היתה כדברי רבותינו והטעם בזה שהכל גלוי לפניו והיה פר חטאת זה לכפר על מעשה העגל וקרבנו של כהן משיח הוא (ויקרא ד ג) ושם (שם ד ו) יצוה להביא את דמו אל מבית לפרכת ולא רצה עתה להכניסו שם לפנים כי שם (ד ו) אמר בטעם את פני פרכת הקדש וכאן עדיין לא נתקדש ולא שרתה עליו שכינה שיקרא פרכת הקדש והנה החיצון כפנימי והסמיכה בבניו מפני שהתאנף על אהרן להשמידו (דברים ט כ) והוא כלוי בנים (ויק"ר ז א) הוצרכו גם הם להתכפר בו וטעם השריפה כטעם שריפת פרה אדומה וסודה ידוע מן השעיר המשתלח