רמב"ם על קנים ב

<< · רמב"ם · על קנים · ב · >>

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

משנה אעריכה

קן סתומה שפרח ממנה גוזל לאויר או כו': סתומה הוא שלא יפריש זו חטאת וזו עולה ור"ל כשאמר לבין המתות הקנים המתות והוא שאמרנו עליהם בפרק הראשון בזה כולם ימותו והגוזל הזה שפרח ונכנס בין הקרבנות ר"ל בקנים סתומים שחצים עולות וחצים חטאות אלו היה מפורש היה דינן כמו שהקדמנו והוא שאם היה חטאת הרי הוא מפסיד כל מה שנתערב עמה זולתי מנין החטאות שבחובה וכן אם היה עולה כמו שהקדמנו ולפי שהוא סתם ולא נתפרש אם הוא חטאת או עולה אינו פוסל אלא אחד כנגדו ודוגמא זה פירושו כגון שמתערב גוזל זה אם מאה גוזלות שכולם חובה אם הקריבו מכולם אחד וחמשים למעלה וחמשים למטה אנו אומרים אם היה הגוזל שנתערב הוא שנעשה למעלה הרי כל המאה כשרים לפי שכבר נעשו חצי למעלה וחצי למטה כפי החיוב ואם נעשה הגוזל למטה הרי מ"ט כשרים לפי שהם מן המאה האלה חמשים עולות כשרים הכרח ומ"ט חטאות כשרים הכרח ועל זה הדרך תקיש אם עשה אחד וחמשים למטה וחמשים למעלה יהיו חמשים חטאות כשרים הכרח ומ"ט עולה הרי נתבאר לך שהוא פוסל אחד כנגדו בלבד והוא עצמו פסול שאם נעשה למעלה אמרנו אפשר שהיה ראוי להיות חטאת ואם נעשה למטה אמרנו אפשר שהיה ראוי להיות עולה ואח"כ הוצרך לפרש הענין ושאינו אלא בקן סתומה שפרחה ממנה לקן סתומה ואמר:

משנה בעריכה

כיצד שתי נשים לזו שתי קנים ולזו שתי קנים כו': דע כי מה שנאמר בכל ההלכות האלו חזר אינו ר"ל שחזר אותו העוף בעצמו לפי שכל זמן שיהא כאן אין שם הפסד כל עיקר אבל ר"ל כשאמר חזר שמאחר שפרח מכת זו לאחרת חזר עוף אחר ופרח לכת ראשונה והרי (הוא) אפשר שהוא הראשון בעצמו שחזר בחבורתו או הוא עוף אחר לפיכך כשהיו אצל רחל דרך משל שתי קנים כמו שזכר ואצל לאה שתי קנים אחר כך פרח גוזל מאת רחל ללאה הרי אצל לאה חמשה עופות ואצל רחל שלשה לפיכך החמשה שהם אצל לאה שלשה מהם בלבד כשרים ושנים פסולים האחד שפרח מאת רחל ואחד כנגדו כמו שבארנו לפי שהוא מקריב אלו החמשה שלשה לצד זה ושנים לצד זה ר"ל צדדין אלו מעלה ומטה ומקום שיעשה השנים אחד מהם הוא כשר הכרח לפי שיש לה שנים משלה באותו הצד ובמקום שעושה השלשה יהיו שנים מהם כשרים הכרח וכל זה מבואר לכשתבין מה שהקדמנו ואם חזר ופרח אחד מן החמשה ונתערב עם השלשה שנשארו לרחל הרי הפסיד בחזירתו אחת מהשלשה של רחל ויהיה הנשאר לרחל שנים כשרים בלבד מן הארבעה שחזרו אצלה וכן הפסיד על לאה בחזירתו אחד מהשלשה כשרים והארבעה שנשארו אצלה שנים מהם כשרים בלבד לפי שאנו אומרים אחד מהם של רחל שפרח ראשון ופוסל אחד כנגדו שלא היו ללאה אלא שלשה כשרים כשהיו החמשה עופות אצלה אבל הואיל וחזרו אצלה ארבעה וארבעה של רחל הרי הם שוות שתיהן בדין והרי נתבאר שבחזירתו פוסל אחד ללאה ואחד לרחל. אחר כך אמר שדין זה אינו אלא בחזירה ראשונה בלבד שהוא פוסל אחד לזו ואחד לזו בחזירתו מוסיף על מה שהפסיד בפריחתו וכל הבא אחר חזירה זו ואפילו פרח וחזר אלף פעמים אינו מוסיף שום הפסד על מה שהפסיד בחזירתו ראשונה והוא ענין מה שאמר לא הפסיד כלום לפי שהואיל וחזר הרי הארבעה שביד רחל שנים מהם כשרים ושנים פסולים וכן מה שביד לאה כמו שבארנו וכל מה שיארע בהם אחר כן מן התערובות אינו מוסיף הפסד על זה מן הטעם שזכר והוא מה שאמר אפילו הם מעורבות לפי שאם ערבנו הארבעה של לאה עם של רחל עד שלא נודע בשום פנים איזו של לאה ואיזו של רחל הרי הכל מחצה כשר ומחצה פסול כמו שהקדמנו בפרק ראשון והמחצית הכשר זה ארבעה שנים ללאה ושנים לרחל כמו שבארנו והוא מה שאמר אין פחות משנים וכל זה לפי שהלכה בב' קנים וב' קנים אבל אם ירבה המנין הרי מפסיד בחזירה שניה ג"כ בשלישית וברביעית כפי רוב המנין כמו שזכר בהלכה שאחר זו וקרוב הוא להבין והראוי לסמוך עליו בענין זה מה שאני אומר לך והוא שכל עוף בין שהוא אחד או שני מינין הפורח פסול ופוסל אחד כנגדו עד שתמצא הנשאר הוא חצי המנין המעורב לפי שהפריחה והחזירה אחר כן אינו מוסיף הפסד מפני שתכלית ההפסד שיהיה מחמת התערובת הגמורה הוא מחצה כשר ומחצה פסול:

משנה געריכה

לזו אחת לזו שתים לזו שלש לזו ארבע לזו חמש כו': ידוע כי מה שיש ביד הראשונה ב' עופות וביד השניה ד' עופות וביד השביעי י"ד לפי שאין אנו מונין אלא קנין כמו שזכרנו ולפי שפרח מאת הראשונה גוזל אצל השניה והוא פסול ופוסל אחד כנגדו כמו שבארנו היה הנשאר ביד הראשונה גוזל אחד וביד השניה ב' גוזלות כשרים בלבד מהחמשה כמו שבארנו וכשפרח גוזל מהשניה אל השלישית פסל על השניה גוזל ועל השלישית גוזל הרי שנשארו לשניה שנים בלבד כשרים והפסידה השלישית גוזל אחד שנכנס אצלה וכיון שפרח מן השלישית לרביעית הפסידה על השלישית גוזל ועל הרביעית גוזל [ונמצאת השלישית גוזל ועל הרביעית גוזל] ונמצאת השלישית כבר הפסידה קן אחד והרביעית גוזל וכשפרח מן הרביעית לחמישית הפסידה הרביעית גוזל שני וחסרה קן אחת והחמישית גוזל וכשפרח לששית תהיה החמישית ג"כ חסירה קן והששית חסרה גוזל וכשפרח מן הששית לשביעית הפסידה הששית קן ג"כ והשביעית אל הששית הפסידה על השביעית גוזל שני ותהיה חסרה קן אחת והפסידה על הששית גוזל ג"כ כשנכנס אצלה ובחזירתו לחמישית מפסיד גוזל אחד על הששית וגוזל על החמישית ותהיה הששית כבר הפסידה קן שניה וכן בחזירתו מהחמישית לרביעית הפסידה החמישית קן שניה ובחזירתו מהרביעית לשלישית תפסיד הרביעית קן שניה ובחזירתו השלישית לשניה תפסיד השלישית קן שניה ובחזירתו לראשונה תפסיד השניה קן שניה (והיה שנשארה) [צ"ל מה שהיה נשארה כו'] בידה וכן יפסיד על הראשונה הגוזל שנשאר בידה כשנכנס זה עמו הנה התבאר איך תפסיד על ראשונה ושניה כל מה שהיה בידם והפסידה השביעית קן אחת בלבד ואשר בין קן השביעית והשניה הפסידו שני קנים שני קנים והם ארבעה גוזלות לפי שכל זמן שנכנס עוף בכלל עופות הפסיד גוזל מהכלל וכשיצא הפסיד גוזל א' לפיכך הוא מפסיד לעולם קן בצאתו מן הכלל והכנסתו באותו הכלל והשביעית שלא נכנס אצלה גוזל ויצא מעמה אלא פעם אחת והנשארת שתי פעמים כמו שבארנו ולא יסור מלבבך מה שאמרנו שאין ענין חזר מעצמו רצה לומר החזרת הפריחה בלבד ואין הלכה כיש אומרים.

משנה דעריכה

קן סתומה וקן מפורשת פרח מן הסתומה כו': מפורשת הוא שידע איזו חטאת מהם ואיזו היא העולה:

ומה שאמר יקח זוג לשניה ואותו שנכנס עם החטאת והעולה הוא עצמו פסול ואינו פוסל כנגדו לפי שהעולה והחטאת ידועות לפיכך על איזה מהם שנכנס מקריבין אותו ויהיה פסול כמו שנתבאר ומה שאמר וחזר או שפרח מן המפורשת ראשון על מנת שיהיה ספק ולא נדע אם (מן) חטאת פרח או (מן) העולה אבל כל זמן שידענו הרי הדין כמו שהקדמנו בפרק ראשון שאם פרח (מן) החטאת כשר מנין החטאות שבקן הסתומה ואם פרח (מן) העולה כשר מנין העולות ולפי שלא ידענו כולם ימותו בלי ספק:

משנה העריכה

חטאת מיכן ועולה מיכן וסתומה באמצע פרח מן כו': אם חזרו לאמצע הוא שמתערבת חטאת בעולה ולפיכך ימותו וכן אם חזרו מן האמצע לצדדים כולם ימותו לפי שאפשר עולה הלכה אצל חטאת וחטאת אצל עולה. וענין מה שאמר או שפרח מן האמצע לצדדין הוא שפרח לצד זה ששם החטאות או העולות ופרח משם לקצה האחר הרי כבר היה תערובת החטאת בעולה לפיכך כולם ימותו כמו שנתבאר בתחלת המסכת ת"ק הולך אחר החטאת לפי שהכתוב הקדים אותה כמו שבארנו בעשירי מזבחים ובן עזאי הולך אחר המין שהפרישה ממנה בתחלתה בין שהוא עולה או חטאת והלכה כת"ק: