משנה קנים ב ג
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת קנים · פרק ב · משנה ג | >>
לזו אחת, לזו שתים, לזו שלש, לזו ארבע, לזו חמש, לזו שש, לזו שבע, פרח מן הראשונה לשניה, לשלישית, לרביעית, לחמישית, לשישית, לשביעית, חזר, פוסל אחד בהליכתו ואחד בחזירתו.
הראשונה והשניה אין להם כלום, השלישית יש לה אחת, הרביעית יש לה שתים, החמישית יש לה שלש, השישית יש לה ארבע, השביעית יש לה שש.
פרח וחזר, פוסל אחד בהליכתו, ואחד בחזירתו.
השלישית והרביעית אין להם כלום, החמישית יש לה אחת, הששית יש לה שתים, השביעית יש לה חמש.
פרח וחזר, פוסל אחד בהליכתו, ואחד בחזירתו, החמישית והששית אין להם כלום, השביעית יש לה ארבע.
ויש אומרים, השביעית לא הפסידה כלום.
ואם פרח מבין המתות לכולם, הרי כולם ימותו.
משנה מנוקדת
לָזוֹ אַחַת,
- לָזוֹ שְׁתַּיִם,
- לָזוֹ שָׁלֹשׁ,
- לָזוֹ אַרְבַּע,
- לָזוֹ חָמֵשׁ,
- לָזוֹ שֵׁשׁ,
- לָזוֹ שֶׁבַע,
- פָּרַח מִן הָרִאשׁוֹנָה לַשְּׁנִיָּה,
- לַשְּׁלִישִׁית,
- לָרְבִיעִית,
- לַחֲמִישִׁית,
- לַשִּׁשִּׁית,
- לַשְּׁבִיעִית,
- חָזַר,
- פּוֹסֵל אֶחָד בַּהֲלִיכָתוֹ וְאֶחָד בַּחֲזִירָתוֹ.
- הָרִאשׁוֹנָה וְהַשְּׁנִיָּה אֵין לָהֶם כְּלוּם,
- הַשְּׁלִישִׁית יֵשׁ לָהּ אַחַת,
- הָרְבִיעִית יֵשׁ לָהּ שְׁתַּיִם,
- הַחֲמִישִׁית יֵשׁ לָהּ שָׁלֹשׁ,
- הַשִּׁשִּׁית יֵשׁ לָהּ אַרְבַּע,
- הַשְּׁבִיעִית יֵשׁ לָהּ שֵׁשׁ.
- פָּרַח וְחָזַר,
- פּוֹסֵל אֶחָד בַּהֲלִיכָתוֹ,
- וְאֶחָד בַּחֲזִירָתוֹ;
- הַשְּׁלִישִׁית וְהָרְבִיעִית אֵין לָהֶם כְּלוּם,
- הַחֲמִישִׁית יֵשׁ לָהּ אַחַת,
- הַשִּׁשִּׁית יֵשׁ לָהּ שְׁתַּיִם,
- הַשְּׁבִיעִית יֵשׁ לָהּ חָמֵשׁ.
- פּוֹסֵל אֶחָד בַּהֲלִיכָתוֹ,
- פָּרַח וְחָזַר,
- פּוֹסֵל אֶחָד בַּהֲלִיכָתוֹ וְאֶחָד בַּחֲזִירָתוֹ;
- הַחֲמִישִׁית וְהַשִּׁשִּׁית אֵין לָהֶם כְּלוּם,
- הַשְּׁבִיעִית יֵשׁ לָהּ אַרְבַּע.
- וְיֵשׁ אוֹמְרִים,
- הַשְּׁבִיעִית לֹא הִפְסִידָה כְּלוּם.
- וְאִם פָּרַח מִבֵּין הַמֵּתוֹת לְכֻלָּם,
- הֲרֵי כֻּלָּם יָמוּתוּ:
נוסח הרמב"ם
לזו אחת, ולזו שתים, ולזו שלש, ולזו ארבע, ולזו חמש, ולזו שש, ולזו שבע -
- פרח מן הראשונה, לשניה, לשלישית, לרביעית, לחמישית, לשישית, לשביעית, וחזר - פוסל אחד בהליכתו, ואחד בחזירתו.
- הראשונה והשניה - אין להן כלום,
- השלישית - יש לה אחת,
- הרביעית - יש לה שתים,
- החמישית - יש לה שלש,
- השישית - יש לה ארבע,
- והשביעית - יש לה שש.
- פרח וחזר - פוסל אחד בהליכתו, ואחד בחזירתו.
- השלישית והרביעית - אין להן כלום,
- החמישית - יש לה אחת,
- והשישית - יש לה שתים,
- השביעית - יש לה חמש.
- פרח וחזר - פוסל אחד בהליכתו, ואחד בחזירתו.
- החמישית והשישית - אין להן כלום,
- והשביעית - יש לה ארבע.
- ויש אומרין - השביעית לא הפסידה כלום.
- ואם פרח מבין המתות לכולם - הרי כולם ימותו.
- פרח מן הראשונה, לשניה, לשלישית, לרביעית, לחמישית, לשישית, לשביעית, וחזר - פוסל אחד בהליכתו, ואחד בחזירתו.
פירוש הרמב"ם
ידוע כי מה שיש ביד הראשונה שתי עופות, וביד השניה ארבעה עופות, וביד השביעית ארבעה עשר, לפי שאין אנו מונין אלא קינין כמו שזכרנו:
- ולפי שפרח מאת הראשונה גוזל אצל השניה, והוא פסול ופוסל אחד כנגדו כמו שבארנו, היה הנשאר ביד הראשונה גוזל אחד וביד השניה שני גוזלות כשרים בלבד מהחמישה כמו שבארנו.
- וכשפרח גוזל מהשניה אל השלישית, פסל על השניה גוזל ועל השלישית גוזל, הרי שנשארו לשניה שנים בלבד כשרים, והפסידה השלישית גוזל אחד שנכנס אצלה.
- וכיון שפרח מן השלישית לרביעית, הפסידה על השלישית גוזל ועל הרביעית גוזל, נמצאת השלישית גוזל ועל הרביעית גוזל, ונמצאת השלישית כבר הפסידה קן אחד והרביעית גוזל.
- וכשפרח מן הרביעית לחמישית, הפסידה הרביעית גוזל שני וחסרה קן אחת והחמישית גוזל.
- וכשפרח לשישית, תהיה החמישית גם כן חסירה קן והשישית חסרה גוזל.
- וכשפרח מן השישית לשביעית, הפסידה השישית קן גם כן.
- והשביעית אל השישית, הפסידה על השביעית גוזל שני ותהיה חסרה קן אחת, והפסידה על השישית גוזל גם כן כשנכנס אצלה.
- ובחזירתו לחמישית, מפסיד גוזל אחד על השישית וגוזל על החמישית, ותהיה השישית כבר הפסידה קן שניה.
- וכן בחזירתו מהחמישית לרביעית, הפסידה החמישית קן שניה.
- ובחזירתו מהרביעית לשלישית, תפסיד הרביעית קן שניה.
- ובחזירתו השלישית לשניה, תפסיד השלישית קן שניה.
- ובחזירתו לראשונה, תפסיד השניה קן שניה והיא שנשארה בידה, וכן יפסיד על הראשונה הגוזל שנשאר בידה כשנכנס זה עמו.
- הנה התבאר:
- איך תפסיד על ראשונה ושניה כל מה שהיה בידם,
- והפסידה השביעית קן אחת בלבד,
- ואשר בין קן השביעית והשניה הפסידו שני קינים שני קינים והם ארבעה גוזלות,
- הנה התבאר:
- לפי שכל זמן שנכנס עוף בכלל עופות הפסיד גוזל מהכלל, וכשיצא הפסיד גוזל אחד, לפיכך הוא מפסיד לעולם קן בצאתו מן הכלל והכנסתו באותו הכלל, והשביעית שלא נכנס אצלה גוזל ויצא מעמה אלא פעם אחת, והנשארת שתי פעמים כמו שבארנו.
ולא יסור מלבבך מה שאמרנו שאין עניין חזר שיחזור מעצמו, אלא רוצה לומר החזרת הפריחה בלבד.
ואין הלכה כיש אומרים:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
אחת לזו ושתים לזו כו' - פרח מן הראשונה פרידה אחת לשניה, מיד נפסל אותו יחידי שנשאר בראשונה, דאי יעשנו חטאת יהא נקבע אותו שפרח לעולה ולא יוכל להקריב בשניה ובקינין אחרות שנתערב בהן רק מחציין עולות, כמו עולה שנתערבה בחובה. וכי פרח מן השניה לשלישית, שמא מגופה של השניה פרח, ואותו שפרח מן הראשונה נשאר שם בשניה, ואינו יכול לעשות מן השניה רק שתי פרידות אחת חטאת ואחת עולה, דאי עביד שתי עולות, שמא מן הפרידות של גוף השניה יעשה ואם כן יהיה נקבע אותו שפרח בשלישית לחטאת ולא יוכל לעשות בשלישית רק מחציין חטאות ולא יותר. וכן כי פרח מן השלישית לרביעית, שמא מגופה של שלישית הוה אותו שפרח, ולא נשאר בה רק חמש פרידות ופרידה אחת מן השניה שנתערבה בהן, ואינו יכול לעשות בשלישית רק שתי חטאות ושתי עולות מפני אותו שנתערב ברביעית. וכן כי פרח מן הרביעית לחמישית אין כשר ברביעית אלא שלש חטאות ושלש עולות. וכן מחמישית לששית, יעשה בחמישית ארבע חטאות וארבע עולות. וכן מששית לשביעית אין כשר בששית כי אם חמש חטאות וחמש עולות, דאי עביד שש עולות יהא נקבע אותו שפרח בשביעית לחטאת ולא יוכל לעשות בשביעית כי אם שבע חטאות בלא שום עולות. וכי הדר מן השביעית ופרח אחד בששית, שמא לא הוא אותו שפרח בתחלה מששית, אלא מגופה של שביעית פרח ונפסלו בשביעית שתי פרידות, ואין כשר כי אם שש חטאות ושש עולות, דאי עביד שבע חטאות יהא נקבע אותו שפרח בששית [ובאחרים] לעולה, ולא יוכל להקריב רק עולות מחצי הפרידות, וחציין האחרים פסולים כדין עולה שנתערבה בחובה. וכי פרח מן הששית לחמישית נפסל בחזרה זו עוד קן אחד, ואין כשר בששית כי אם ארבע חטאות וד' עולות, דשמא מן הששית פרח מגופה אחת בשביעית ואחת בחמישית בחזרה, ולא נשאר לה כי אם עשר פרידות מגופה, ואי עביד חמש חטאות וחמש עולות דלמא השתי פרידות שפרחו ממנה יהיו קריבים עולות שתיהן ואם כן יעשו בשש קינין שבע עולות, או יהיו עשויין שתיהן חטאות, ואין יכולים לעשות בשש קינין אלא שש עולות ושש חטאות. וכן מחמישית לרביעית. ומרביעית לשלישית. ומשלישית לשניה, אין בשלישית כי אם שתי פרידות אחת חטאת ואחת עולה. ואם תאמר, ולמה הפסידה השלישית שתים, שהרי מאותן שפרחו בשניה בחזרה לא יקריבו, דהא קתני השניה אין לה כלום, והוה לן למימר בשלישית שני קינין ובשניה אין בה כלום, או בשניה קן אחד ובשלישית קן אחד. ויש לומר, כיון דבשאר קינין מרביעי ואילך נפסלו שני קינין אחד בהליכה ואחר בחזרה, גזרינן כמו כן בשלישית. אבל בשביעית לא נפסל כי אם קן אחד, דלא הלך ממנה רק פרידה אחת בחזרה, ואילו בהליכה לא נפסל בה כלום ולא נחסר ממנה דבר:
פרח וחזר - לאו אראשונה ושניה קאי, דכיון דאין להם כלום אלא מתים, אם פרח אחד מהם בין שאר קינין ימותו כולם כדתנן בסמוך ואם פרח מבין המתות לכולם כולם ימותו. אלא קאי אשלישית שפרח ממנה לרביעית, ומרביעית לחמישית, ומחמישית לששית, ומששית לשביעית, וחזר משביעית לששית עד השלישית, הרי מן השביעית חסר שתי פרידות, אחת בחזרה ראשונה ואחת בחזרה:
שניה - ואין כשר בשביעית רק חמש פרידות לעולות וחמש פרידות לחטאות, דאי עביד שש עולות, שמא השתים שהלכו ממנה יהיו קרבין עולות הרי שמונה עולות, ואין בשבע קינין רק שבע עולות. ומן הששית חסר ארבע פרידות, שתים בפריחה וחזרה ראשונה, ושתים בשניה, ונשארו שני קינין כשרים, דאי עביד שלש עולות, שמא ארבע שהלכו ממנה יהיו עולות הרי שבע עולות, ואין בששה קינים רק שש עולות. וכן החמישית אין כשר בה כי אם אחד לעולה ואחד לחטאת. וכמו כן קשיא בכאן כיון דהרביעית אין לה כלום היה יכול להקריב בחמישית שלש עולות ושלש חטאות, דהרי אותן שהלכו ברביעית אינן קריבות, ולפי זה שהחמישית אין לה אלא אחת היה יכול להקריב ברביעית שתי עולות ושתי חטאות. אלא גזרינן בכל פריחה וחזרה שני קינין [גזירה בזו אטר בזו]. וכן כי פרח וחזר פעם שלישית אין להם כלום לבד השביעית שיש לה ארבע, כמו כן גזרינן בכל פריחה וחזרה שני קינין:
ויש אומרים השביעית לא הפסידה כלום - פירוש, בפריחה וחזרה שלישית. אלא לעולם יקריבו ממנה חמש קינין ה. דשלש פרידות פרחו ממנה לכל היותר ונשארו בה רק אחת עשרה פרידות, ויעשה מהם חמש חטאות וחמש עולות, כיון דאף הששית אין לה כלום. והכא לא גזרינן בפריחה זו כמו בשאר קינין, דכיון דאינה מפסדת בפריחה בשום פעם, לא גזרו על החזרה. ואין הלכה כיש אומרים:
פירוש תוספות יום טוב
פרח מן הראשונה לשנייה לשלישית. כתב הר"ב וכי פרח מן השנייה לשלישית כו' ולא יוכל לעשות בשלישית ובקנין אחרות שנתערב בהן כמ"ש בפרח מהראשונה לשנייה אלא שלא חש להאריך בכל פעם:
פרח וחזר כו'. הכא בבבא שלישית צ"ל דלא קאי על הארבעה קנים הראשונים שהרי אין להם כלום כמ"ש הר"ב בבבא שניה:
ויש אומרים השביעית לא הפסידה כלום. כתב הר"ב פירש בפריחה וחזרה שלישית אלא לעולם יקריבו ממנה חמש קנין כו'. אבל אין נראה לפרש לא הפסידה כלום ויקריבו בה שבעה חטאות ושבעה עולות דמצי עביד להו כיון דבקנין אחרים אין בהן כלום [ואותן ג' שנתערבו בה מאחרים ראויין הם להקריב כולם בין עולות בין חטאות שבכל פעם שבא לה אחד היה בא ממקום שראוי להקריב בין עולה בין חטאת]. דאין זה הלשון דהוה ליה למימר נשכרה שביעית בפריחה שלישית שע"י פריחה שלישית הוכשרו כל הקנין שבשביעית. אלא הלשון משמע לא הפסידה כלום בזאת פריחה שלישית. המפרש:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ה) (על הברטנורא) אבל אין לפרש לא הפסידה כלום ויקריבו בה שבע חטאות ושבע עולות דמצי עביד להו כיון דבקינין אחרים אין בהם כלום ואותן שלש שנתערבו בה מאחרים ראויין הם להקריב כולם בין עולות בין חטאות שבכל פעם שבא לה אחד היה בא ממקום שראוי להקריב בין עולה בין חטאת דאין זה הלשון, דהל"ל נשכרה שביעית בפריחה שלישית, שע"י פריחה שלישית הוכשרו כל הקינין שבשביעית, אלא הלשון משמע לא הפסידה כלום בזאת הפריחה שלישית. מפרש:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
לזו אחת וכו': תוס' פ' שני שעירי (יומא דף ס"ה.) בפי' רעז"ל צ"ל וכי פרח מן הששית לחמישית וכו' עד דשמא מן הששית פרח מגופה אחת בשביעית וכו' עוד צריך להיות שם או יהי' עשוין שתיהן חטאות ואין יכולין וכו' עוד צ"ל שם ומשלישית לשניה אין כשר בשלישית כי אם וכו'. והקשה המפרש שבדפוס ויש תימה על זה נהי דמן השלישית פרח שתים א' ברביעית בהליכה ואחת בשניה בחזרה. מ"מ נשאר מגופה של שלישית ד' פרידין ולמה לא יעשה שני חטאות ושני עולות דכי נמי עשו אותו שפרח ברביעית עולה או חטאת מה בכך דשלשה קנין יכול להיות שלשה עולות ושלשה חטאות ומאותו שפרח בקן שניה בחזרה לא יקריבו דהא קתני וכו' כדפירש רעז"ל. ופירש רבינו יעקב הלוי ז"ל דנ"ל לומר דמשום דמרביעית ואילך וכו' גזרינן כמו כן בשלישית ובשניה אבל שביעית וכו' כדפירש רעז"ל. עוד בפירושו של רעז"ל צ"ל שם כדתנן בסמוך ואם פרח מבין המתות לכולן הרי כולן ימותו אלא קאי אשלישית שפרח ממנה לרביעית ומרביעית לחמישית וכו' וכל השאר צריך למחוק אותו דהיינו מלות לשניה ומשניה לשלישית ומשלישית. עוד שם צריך לאמר ומן הששית חסר ד' פרידות שנים בפריחה וחזרה ראשונה ושנים בפריחה וחזרה שניה. עוד שם ונשארו ב' קנים כשרים. אמר המלקט פי' שאינו יכול להקריב רק שני פרידין לעולה וב' פרידין לחטאת דאי עביד שלשה עולות וכו'. עוד שם צ"ל הרי שבע עולות ואין בשש קנים רק שש עולות וכן חמישית חסר ממנה ד' פרידין שנים שהלכו בששית ושנים ברביעית ואין כשר בה כי אם א' אחד לעולה ואחד לחטאת וכמו כן קשה בכאן כיון דהרביעית אין לה כלום יהי' יכול להקריב בחמישי' שש עולות ושלש חטאות דכי נמי אותם שהלכו בששית קריבות עולות או חטאות מה בכך הרי אין כאן כי אם חמש.
[הגה"ה נלע"ד דה"פ הרי אין כאן כי אם חמש עולות דהיינו שלשה שאנו אומרים שנקריב עולות מן הששה פרידין שנשארו בחמישית והשני פרידין שפרחו לששית אפי' את"ל שיקריבו שניהם לעולה ג"כ מה בכך הרי בחמישית יש חמש קנים ודינם שיהי' בהן חמש עולות וכן נמי אם יקריבו השנים שפרחו לששית חטאות הרי בין הכל הם חמש חטאות כדין חמש קנים]. וכן נמי הכא אותם שהלכו ברביעית אינם קריבות ולפי זה וכו'. עוד בפירושו ז"ל ונשאר בה רק אחד ע"ש. אמר המלקט נראה לי שצריך למחוק מלת רק. וכתב המפרש שבדפוס לא הפסידה כלום בפריחה זו וכו' אבל אין נראה לפרש לא הפסידה כלום ויקריבו בה שבעה חטאות ושבעה עולות דמצי עביד להו כיון דבקנין אחרים אין בהם כלום דאין זה הלשון דהל"ל נשכרה שביעית בפריחה שלישית שעל ידי פריחה שלישית הוכשרו כל הקנים שבשביעית אלא הלשון משמע לא הפסידה כלום בזאת פריחה שלישית והקשה הר"ר יעקב מאורלינאש היכי אמרינן בכל הני קנין משום גזרה ימותו דאילו בפ' שני שעירי פריך תלמודא ומשום גזרה ימותו בתמיה ותירץ דהתם לא פריך אלא אמאי אינו רועה דכיון דאית ליה תקנתא ברעיה. לא הוה לן למימר ימותו משום גזרה אבל הכא בעופות מיירי ואין רעיה ופדיון בעופות ע"כ:
ואם פרח וכו': תוס' ר"פ התערובות:
תפארת ישראל
יכין
לזו שבע: וכולן סתומות:
לשביעית: ר"ל שפרח א' מבעלת ב קנין לבעלת ג קנין, ומבעלת ג קנין חזר ופרח א' לבעלת ד. וכן כולן:
חזר: דחזר ופרח א' מבעלת ז לבעלת ו, ומשם חזר ופרח א' לבעלת ה, ומשם חזר ופרח א' לבעלת ד וכו':
פוסל אחד בהליכתו: דכשפרח תחילה מבעלת א לבעלת ב, נפסל לבעלת א הפרידה הנשאר, דאם יקריבוהו עולה או חטאת, יש לחוש שגם אותו שפרח לה יעשוהו עולה או חטאת, והרי אינה חייבת רק א' חטאת וא' עולה. ובעלת ב שיש לה השתא ה' פרידות לא תקריב מהן ג' חטאות או ג' עולות, דשמא כל הג' משלה הן, והרי אינה חייבת רק ב' חטאות וב' עולות. וכ"כ כשחזר ופרח מבעלת ב לבעלת ג, חיישינן שמא הפרידה שפרח מקניה, משלה היה, ולא נשאר אצל בעלת הב' מקנין שלה רק ג' פרידות, וא' מבעלת א, ולפיכך לא תקריב רק א' חטאת וא' עולה. דאם תקריב ב' חטאות או ב' עולות, שמא אותה שפרח מקנין שלה ג"כ יעשוה חטאת או עולה, והרי אינה רשאה להקריב מקניה רק ב' חטאות וב' עולות. ובעלת ג כשפרח אליה פרידה א' מבעלת ב, לא תקריב מז' פרידות שלה רק ג' חטאות וג' עולות, מטעם שאמרנו לעיל כשפרח מא' לב'. וכשחזר ופרח מג' לד', חיישינן ג"כ שמא מקנין שלה פרח, ולא נשאר אצל הבעלת ג רק ה' פרידות משלה, וא' משל בעלת ב, ולפיכך אינה רשאה להקריב מהו' פרידות רק ב' חטאות וב' עולות. דאם תקריב ג' חטאות וג' עולות, יש לחוש שהפרידה שפרח מקניה ג"כ יעשוהו חטאת או עולה, נמצא שד' חטאות או ד' עולות קריבות מבעלת ג' קנין. וכן כולן, שבעלת ד כשפרח מקניה פרידה א', אין כשר לה מה"ט רק ג' קנין. ובעלת ה כשפרח לה א' מקניה לבעלת ו, אין כשר לה רק ד' קנין. ובעלת ו אין כשר לה רק ה' קנין, הכל מטעם הנ"ל. אבל בעלת ז כשפרח אליה א' מבעלת ו, תקריב ז' חטאות וז' עולות. דמדלא פרח מקניה כלום, למאי ניחוש לה. רק אותה פרידה שנשאר לה בלי זוג, אי אפשר שיקריבוהו לחטאת או לעולה, דשמא מקנין של בעלת ז הוא נמצא שיקריבו מז' קנין שלה ח' חטאת או ח' עולות:
ואחד בחזירתו: דכשחזר ופרת מבעלת ז לבעלת ו, ומשם פרח שוב א' לבעלת ה, ומשם לבעלת ד וכו' שוב פוסל לכל אשה קן א. ע"י שפרח משם. דבעלת ז לא תקריב מי"ד פרידות שלה רק ששה חטאות וו' עולות, דדלמא אותו הפרידה שפרח מקניה לבעלת ו, משלה היה, ולא נשאר מקניה רק י"ג פרידות, והפרידה הי"ד הוא אותו שפרח תחלה לקניה מבעלת הו. ואם תקריב מהי"ד שאצלה ז' חטאות או ז' עולות, יש לחוש שמא גם אותו שפרח מקניה ג"כ יעשוהו חטאת או עולה במקום שנתערב, ונמצא שיקריבו מז' קנין שלה ח' חטאות או ח' עולות. וכשחזר ופרח מבעלת ו לבעלת ה, לא תקריב בעלת ו רק ד' חטאות וד' עולות, דשמא אותן שפרחו לה, א' בתחלה לבעלת ז, וא' השתא לבעלת ה, מקנין שלה פרחו, ויעשום במקום שפרחו לשם שתיהן חטאות או שתיהן עולות, ואם תקריב מהי"ב פרידות שנשאר לה השתא ה' חטאות או ה' עולות, שמא כולן משלה תקריבם, ונמצא שהקריבו מו' קנין שלה ז' חטאות או ז' עולות, והרי אינה חייבת רק ו' חטאות וו' עולות:
וכן כשפרח מבעלת ה לבעלת ד, ומד' לג', ומג' לב', שוב הפסידה כל אחת קן א' מה"ט. וגם בעלת ג אינה מקרבת מו' פרידות שיש לה, רק א חטאת וא' עולה. דאם תקריב ב' חטאות או ב' עולות, חיישינן שמא אותה פרידה שפרח לה תחלה לבעלת ד ואותה פרידה שפרח לה השתא לבעלת ב, מקנין שלה פרחו, ושמא יקריבום במקום שפרחו לשם שניהן חטאות או שניהן עולות, ונמצא שיקריבו מקניה ד' חטאות או ד' עולות, והרי אינה חייבת רק ג'. מיהו בעלת ב אינה רשאי להקריב מקניה כלל, דבפריחה ראשונה כבר הפסידה קן א', ולא היתה רשאה להקריב רק א' חטאת וא' עולה. ועתה שחזר ופרח ממנה לבעלת א, הפסידה הכל. דאם תקריב א' חטאת וא' עולה, שמא אותן שפרחו ממנה תחלה וסוף משלה היו, ושמא יקריבו במקום שנתערבו שתיהן לחטאות או שתיהן לעולות, ונמצא שיקריבו מקנין שלה ג' חטאות או ג' עולות, והרי אין חייבת רק ב' חטאות וב' עולות. ומה"ט גם בעלת א הפסידה הכל, והיינו דקאמר הראשונה וכו':
פרח וחזר: לאו שחזר ופרח מבעלת א וב', ליתא, דהרי כיון דכבר מפריחה וחזרה ראשונה אין להם כלום, א"כ הו"ל כחטאות המתות, שכשפרח א' מהן לבין שאר הקנין, ימותו כולן, כדקתני בסיפא שאם פרח מבין המתות כולן ימותו. אלא תנא מיירי שחזר ופרח מג' לד', ומד' לה', ומה' וכו' עד לז', וחזר ופרח מז' לו', ומו' לה', ומה' וכו' עד לג':
השלישית והרביעית אין להם כלום: דהרי מבעלת ג כבר פרחו ג' פרידות, ב' בהלכה וחזרה ראשונה, וא' בהליכה שנייה, דבחזירה לא פרח ממנה כלום. ושמא כל הג' שפרחו ממנה, מקנין שלה פרחו, ושמא יקריבו כל הג' במקום תערובתן כולן עולות או כולן חטאות, ואם תקריב מג' פרידות שנשארו לה עוד א' עולה או אחת חטאת, נמצא הקריבה מג' קנין שלה ד' חטאות או ד' עולות. וכן בעלת ד שפרח ממנה ד' פעמים, ב' בהליכה וחזרה ראשונה, וב' בהליכה וחזרה שנייה, שמא כל הד' משלה פרחו, וכל הד' יקרבו במקום שפרחו כולן חטאות או כולן עולות, ואם תקריב מב' קנין שנשארו לה רק עוד אחד חטאת וא' עולה, נמצא הקריבה מד' קנין שלה ה' חטאות או ה' עולות. להכי בעלת ג ובעלת ד לא יקריבו כלל:
החמישית יש לה אחת: דכיון דפרח ממנה ג"כ ד' פעמים, שמא משלה פרחו, וכלן יקרבו במקום תערובתן כולן חטאות או כולן עולות, וכשתקריב מג' קנין שנשארו לה רק עוד ב' חטאות או ב' עולות, נמצא שתקריב בעלת ה מה' קנין שלה ו' חטאות או ו' עולות:
הששית יש לה שתים: דאם תעשה בעלת ו ג' חטאות או ג' עולות, יש לחוש שמא כל הד' שפרחו ממנה בהליכה וחזירה ראשונה ושנייה, כולן משלה היו, ויקרבו כולן חטאות או כולן עולות, נמצא ז' חטאות או ז' עולות קריבות מבעלת ו קנין:
השביעית יש לה חמש: ר"ל בעלת ז תקריב מקנין שנשארו לה חמשה קנין, דהרי מבעלת ז לא פרח מבין קניה רק ב' פעמים, אחד בחזירה ראשונה וא' בחזירה שניה, ואם תקריב מקנין שנשארו אצלה ו' חטאות או ו' עולות איכא למיחש שמא גם הב' שפרחו ממנה, מקנין שלה פרחו, ויקרבו שניהן לחטאות או לעולות, ונמצא ח' חטאות או ח' עולות קריבות מבעלת ז. [מיהו הכא נמי איכא לאקשויי כלעיל סי' י"ט [בבועז ג'], דכיון דבעלת ג וד' לא יקרבו משלהן כלום, א"כ תוכל בעלת ה להקריב ג' חטאות וג' עולות דהרי אותן ב' שפרחו ממנה בב' חזרות לבעלת ד לא יקריבום. וי"ל כדתרצינן לעיל, אי משום דגזרינן גבה בעלת ה אטו בעלת ו שנאסר לה א' בכל פריחה. או משום דבדיעבד כשרה מה שתקרב בעלת ד מכח ספק ספיקא. להכי חיישינן גם גבי בעלת ה]:
פרח וחזר: ר"ל שפרח מה' לו', ומו' לז', ומז' חזר לו', ומו' לה'. דאי שפרח תו מאחד מהקנין שלמטה מה', הרי כולן מתות הן, וכלעיל סי' כ':
החמישית והששית אין להם כלום: מטעם הנ"ל סי' כ"א:
השביעית יש לה ארבע: דמדפרח ממנה לשאר הקנין ג' פרידות בג' חזרות, הפסידה ג' קנין, כלעיל שבכל פריחה הפסידה קן אחד. [ואע"ג דהשתא לא יקרבו בשאר הקנין כלל, והו"ל כפרח לבין המתות דלא הפסידה כלום. י"ל דגזרינן אטו שאר הקנין שלמטה ממנה שמפסידים בכל פריחה קן א'. או י"ל דגזרינן פריחה וחזרה ג' אטו פריחה א' וב'. או משום שיש גבי קנין שלמטה ממנה ספק ספיקא, וכמבואר לעיל]:
ויש אומרים השביעית לא הפסידה כלום: ר"ל בחזרה שלישית לא הפסידה כלום, רק תקריב ה' חטאות וה' עולות כמו לאחר פריחה וחזרה ב', דהרי שאר קנין לא יקרבו כלל, ואין כאן חשש שיקרבו אותו שפרח לה חטאת או לעולה יותר מהראוי לבעלת ז [דס"ל דגבי בעלת ז לא גזרינן אטו שאר הקנין וכלעיל. דבעלת ו לא דמי להו, דבעלת ז אינה מפסדת בהליכה בשום פעם, רק בחזרה. ואלו בשאר הקנין מפסידין בכל פעם בין בהליכה בין בחזירה. ואפילו לאידך תרוצא דתרצינן לעיל משום ספק ספיקא, אילה"ק א"כ הכא בעלת ז תפסיד בחזירה שלישית דשמא תקריב בעלת ו ויהיה כשר מה שהקריבה מכח ספק ספיקא וכלעיל. נ"ל דדוקא כשיש מהנשים האחרות שמקריבין קיניהן. להכי חיישינן שגם אותן נשים שמן הדין לא יקריבו אפ"ה יקריבו, ויהיה כשר מכח ספק ספיקא וכדאמרן. אבל הכא שכל הקנין נפסלו ורק הבעלת ז תקריב, והיא משונה משאר הקנין, וכלעיל. להכי לא חיישינן שיקרבו הן. אבל אין לומר די"א ה"ק, לא הפסידה כלום, ר"ל דהשתא שאין שאר הקנין מקריבין. תוכל בעלת ז להקריב ז' חטאות וז' עולות. משום ממ"נ, דאם הנקרב הוא שלה, שפיר, ואם יהיה ג' מהן משל ה או משל ו (דהרי ג' פעמים פרח משל ה ומשל ו אל בעלת הז') הרי גם בעלת ה וו חייבות כל אחת לכל הפחות ג' חטאות וג' עולות. ליתא, דא"כ הול"ל לי"א דבעלת ז נשכרה בפריחה שלישית. אמנם למה באמת לא נשכרה. דהרי ליכא למיחש למידי. נ"ל דכיון דכבר נדחו מקני בעלת ז' ב' קנין בפריחה א' וב', אינו חוזר ונראה. וכדקיי"ל [זבחים י"ב א']:
ואם פרח מבין המתות לכולם: ר"ל אם כל פעם כשפרח, פרח מבין אותן הקנין דאמרינן בפריחה שלפני פריחה זו, שלא יקרבו כלל. או דבאמת פרח להנך אחד מהקנין אחת מחטאות המתות, כגון שמתו או כפרו בעליה:
הרי כולם ימותו: דבע"ח חשיבי ולא בטלי. ולא אמרי' נכבשינהו דניידי ונימא כל דפריש מרובא פריש, גזירה שמא יקח מהקבוע [כזבחים ע"ג ב]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת