רמב"ם על סנהדרין ב

<< · רמב"ם · על סנהדרין · ב · >>

סנהדרין פרק ב

• ראו גם: נוסח המשנה סנהדרין ב רמבם

משנה א

מה שאמר מעיד - אינו בכל עדות שיזדמן, אלא בעדות שיהיה מיוחדת במלך בלבד לגודל מעלתו.

[ואמרו הן נכסין והוא נגלה - עניינו שלא ילך מעורב עם בני אדם, אלא עוברין לפניו ומסתירין אותו והוא לבדו מצוי ביניהם.

וטעם דברי רבי יהודה, שהוא סובר שמא מחמת בהלת המוות יתקרב למת ויגע בו.

ורבי מאיר אומר, מחמת רוממות מעלתו] וכל בני אדם מעיינין בו, לא יניח בעבור זה.

והלכה כרבי יהודה.

משנה ב [נוסח הרמבם]

מה שאומר לבני אדם כשמנחם אותם, הוא "תנחומו".

ופירוש מברין - מאכילין.

וספסל - הוא כסא קטן:

משנה ב

זה במלכי ישראל בלבד לפי שהיו עבריינין במלכותם, לא היו משבחין השיפלות ולא היו נכנעין לדברי תורה, אבל מלכי בית דוד דנין ודנין אותם לפי שהם יודעים התורה, ולא היה רע בעיניהם השיפלות וההכנע לדברי תורה, לפי שמלכותם על פי התורה לא יגרע ממנו ענותנותם, אמר הכתוב על בית דוד "כה אמר ה', דינו לבקר משפט"(ירמיה כא, יב), ודוד עליו השלום מכלל סנהדרי גדולה היה.

והלכה כרבי יהודה, במה שאמר נושא הוא אלמנותו של מלך.

אבל חליצה ויבום אין שומעין לו, לפי שזה קלון לו "וירקה בפניו"(דברים כה, ט), והואיל ואין שם חליצה אין שם יבום. ומעיקרנו מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, ולפיכך אין שומעין לו:

משנה ג

פלטרין שלו - הוא ארמונו.

לפייסו - לדבר על לב העם, ולהודיעם כי לא היתה כוונתו להרגו.

ודרגש - הוא ממיני הכסאות והמיטות, והוא גדול מספסל.

ואין הלכה כרבי יהודה:

משנה ד

מלחמת הרשות - מלחמת של שאר האומות זולתי של שבעה עממים ומלחמת עמלק, כמו שבארנו בשמיני מסוטה (הלכה ו). ומתנאי מלחמת הרשות שלא תהיה אלא במלך וסנהדרין.

ופירוש אין ממחין - שאין חולקין עליו.

וחלק בראש - הוא שיקח חצי כל השלל ששוללין כל העם, מוסף על כל מה שהיה לאותו המלך.

משנה ה [נוסח הרמבם]

מותר למלך להרבות סוסים כל מה שירצה לרכוב החיילים שלו ולהרבות סוסים במלחמותיו כדי להרעיד האויב, אבל מה שאסרה תורה להיות לו סוסים לבטלה באורוות מוכנות לרכוב הוא בהם באיזה יום שירצה, או להנהיג אותם לפניו כמו שעושין שאר מלכים, אבל אינו מותר שיהיה לו זולתי סוס אחד לרכוב בו כאחד העם.

אפסניה - הגבורים והחיילים.

ואין אסור גם כן עליו להרבות כסף וזהב אלא לעצמו, כלומר הראוי לו בארצו ובגבוליו וצרכיו, אבל אוצרות הנכסים המוכנות לצרכי ישראל מצווה להרבות.

ויכתוב שני ספרי תורה שלמים:

• האחד, יהיה עמו תמיד לא ימוש ממנו, כמו שזכר בכאן.
• והשני, יהיה מונח בבית גנזיו.

ואין הלכה כרבי יהודה, ולא כרבי שמעון:

משנה ה

כשהוא מסתפר - פירוש כשהוא מגלח שער ראשו.

ושאר המאמר מבואר:

משנה סנהדרין, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב