משנה סנהדרין ב ניקוד
(א)
כֹּהֵן גָּדוֹל דָּן וְדָנִין אוֹתוֹ,
- מֵעִיד וּמְעִידִין אוֹתוֹ,
- חוֹלֵץ וְחוֹלְצִין לְאִשְׁתּוֹ.
- וּמְיַבְּמִין אֶת אִשְׁתּוֹ,
- אֲבָל הוּא אֵינוֹ מְיַבֵּם,
- מִפְּנֵי שֶׁהוּא אָסוּר בְּאַלְמָנָה.
- אֲבָל הוּא אֵינוֹ מְיַבֵּם,
- מֵת לוֹ מֵת,
- אֵינוֹ יוֹצֵא אַחַר הַמִּטָּה;
- אֶלָּא הֵן נִכְסִין וְהוּא נִגְלֶה,
- הֵן נִגְלִין וְהוּא נִכְסֶה,
- וְיוֹצֵא עִמָּהֶן עַד פֶּתַח הָעִיר,
- דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- אֵינוֹ יוֹצֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ,
- שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כא, יב): "וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא".
- וּכְשֶׁהוּא מְנַחֵם אֲחֵרִים,
- דֶּרֶךְ כָּל הָעָם עוֹבְרִין בָּזֶה אַחַר זֶה,
- וְהַמְּמֻנֶּה מְמַצְּעוֹ בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם.
- וּכְשֶׁהוּא מִתְנַחֵם מֵאֲחֵרִים,
- כָּל הָעָם אוֹמְרִין לוֹ: אָנוּ כַּפָּרָתְךָ,
- וְהוּא אוֹמֵר לָהֶן: הִתְבָּרְכוּ מִן הַשָּׁמַיִם.
- וּכְשֶׁמַּבְרִין אוֹתוֹ,
- כָּל הָעָם מְסֻבִּין עַל הָאָרֶץ,
- וְהוּא מֵסֵב עַל הַסַּפְסָל:
הַמֶּלֶךְ לֹא דָּן וְלֹא דָנִין אוֹתוֹ,
- לֹא מֵעִיד וְלֹא מְעִידִין אוֹתוֹ,
- לֹא חוֹלֵץ וְלֹא חוֹלְצִין לְאִשְׁתּוֹ,
- לֹא מְיַבֵּם וְלֹא מְיַבְּמִין לְאִשְׁתּוֹ.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- אִם רָצָה לַחֲלֹץ אוֹ לְיַבֵּם, זָכוּר לַטּוֹב.
- אָמְרוּ לוֹ: אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ.
- וְאֵין נוֹשְׂאִין אַלְמָנָתוֹ.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- נוֹשֵׂא הַמֶּלֶךְ אַלְמָנָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ,
- שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּדָוִד שֶׁנָּשָׂא אַלְמָנָתוֹ שֶׁל שָׁאוּל,
- שֶׁנֶּאֱמַר (שמ"ב יב, ח):
- "וָאֶתְּנָה לְךָ אֶת בֵּית אֲדֹנֶיךָ וְאֶת נְשֵׁי אֲדֹנֶיךָ בְּחֵיקֶךָ":
מֵת לוֹ מֵת,
- אֵינוֹ יוֹצֵא מִפֶּתַח פַּלְטְרִין שֶׁלּוֹ.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- אִם רוֹצֶה לָצֵאת אַחַר הַמִּטָּה, יוֹצֵא;
- שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּדָוִד,
- שֶׁיָּצָא אַחַר מִטָּתוֹ שֶׁל אַבְנֵר,
- שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד הֹלֵךְ אַחֲרֵי הַמִּטָּה" (שמ"ב ג, לא).
- אָמְרוּ לוֹ:
- לֹא הָיָה הַדָּבָר אֶלָּא לְפַיֵּס אֶת הָעָם.
- וּכְשֶׁמַּבְרִין אוֹתוֹ,
- כָּל הָעָם מְסֻבִּין עַל הָאָרֶץ,
- וְהוּא מֵסֵב עַל הַדַּרְגָּשׁ:
וּמוֹצִיא לְמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת,
- עַל פִּי בֵּית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד.
- וּפוֹרֵץ לַעֲשׂוֹת לוֹ דֶרֶךְ,
- וְאֵין מְמַחִין בְּיָדוֹ.
- דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ אֵין לוֹ שִׁעוּר.
- וְכָל הָעָם בּוֹזְזִין וְנוֹתְנִין לְפָנָיו,
- וְהוּא נוֹטֵל חֵלֶק בָּרֹאשׁ.
- לֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים,
- אֶלָּא שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- מַרְבֶּה הוּא לוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהוּ מְסִירוֹת אֶת לִבּוֹ.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- אֲפִלּוּ אַחַת וּמְסִירָה אֶת לִבּוֹ,
- הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׂאֶנָּה;
- אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר: "וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים" (דברים יז, יז)?
- אֲפִלּוּ כַּאֲבִיגָיִל.
- "לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים" (דברים יז, טז),
- אֶלָּא כְּדֵי מֶרְכַּבְתּוֹ.
- "וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד" (דברים יז, יז),
- אֶלָּא כְּדֵי לִתֵּן אַפְסַנְיָא.
- וְכוֹתֵב לוֹ סֵפֶר תּוֹרָה לִשְׁמוֹ.
- יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה, מוֹצִיאָהּ עִמּוֹ;
- נִכְנָס, מַכְנִיסָהּ עִמּוֹ;
- יוֹשֵׁב בְּדִין, הִיא עִמּוֹ;
- מֵסֵב, הִיא כְּנֶגְדּוֹ.
- שֶׁנֶּאֱמַר (שם, יט): "וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו":
אֵין רוֹכְבִין עַל סוּסוֹ,
- וְאֵין יוֹשְׁבִין עַל כִּסְאוֹ,
- וְאֵין מִשְׁתַּמְּשִׁין בְּשַׁרְבִיטוֹ,
- וְאֵין רוֹאִין אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא מִסְתַּפֵּר,
- וְלֹא כְּשֶׁהוּא עָרֹם,
- וְלֹא בְּבֵית הַמֶּרְחָץ,
- שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יז טו): "שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ",
- שֶׁתְּהֵא אֵימָתוֹ עָלֶיךָ:
משנה סנהדרין, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב