רמב"ם על יבמות יד

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

משנה אעריכה

חרש שנשא פקחת ופקח שנשא חרשת כו': אמרו נשתטה לא יוציא ואפילו היא יודעת לשמור גיטה וטעם זה לפי שהיא בקלות דעתה תפקיר עצמה לזנות ולכך לא יגרשנה ואל תפשע באלו המשניות כולם בעיקר שהקדמתי לך והוא כשהנשואין גמורין והגרושין אינן גמורין מפני כך אינו מקיים אלא הדין הוא שלא יוציא עולמית:

א"ר יוחנן בן נורי מפני מה האשה שנתחרשה כו': רבי יוחנן בן נורי אין הפרש אצלו בין אשה שנתחרשה לאיש שנתחרש ולא יוציא ולכך שאל בתמיהה ע"ז ההפרש שעשו חכמים בין איש לאשה ואמרו טעם בזה. ואין הלכה כרבי יוחנן בן נורי:

משנה בעריכה

העיד ר' יוחנן בן גודגדא על החרשת כו': @22 (שם) ר"ל אף נושא פקחת ונתחרשה כיוצא בה לפי שכמו שנשואי הפקחת נשואין גמורין כך כשמשיא האב את בתו החרשת נשואין גמורין ואע"פ שהיא חרשת לפי שהיא בדעת אביה נתקדשה ולא בדעתה וכמו שזו יוצאה בגט כך זו יוצאה בגט וזה אמת:

משנה געריכה

שני אחין חרשין נשואין לשתי אחיות חרשות כו': העקרים אשר יתבארו בהם טעם אלו המשניות הנקדמות כלם שלשה עקרים. האחד מהם שהחרש והחרשת מיבמים ולא חולצים. והשני שהחרש כשכנס אינו מוציא לעולם לפי שהנשואין גמורין לפי שהוא ראוי ליבם כמו שאמרנו וגרושיו גרועין מפני שהוא חרש וכבר ידעת שהחרש והחרשת נשואיהן גרועין וגרושי החרש כמו כן גרועין. והעיקר הג' כי האדם כשיש לו אשה ויש בנשואיה חסרון כגון שתהיה חרשת ונפלה אחותה לפניו לייבום הדין נותן בזה שתאסר עליו אשתו ויבמתו לפי שהן ב' אחיות שנשתתפו בקנינו אחר שאין נשואי אשתו גמורין שאילו היו נשואין גמורין תהיה אחותה יוצאה משום אחות אשה ולפיכך מוציא את אשתו בגט ואת אשת אחיו בחליצה ואם החליצה נמנעת ממנו כגון שיהיה חרש תהיה אשת אחיו אסורה לעולם:

משנה דעריכה

( ראה משנה ג' )