רמב"ם הלכות מכירה ה
דפוס
עריכהכל המטלטלין קונין זה את זה כיצד החליף פרה בחמור או יין בשמן אף על פי שמקפידין על הדמים ושיערו כמה שוה זה וכמה שוה זה ואחר כך החליפו כיון שמשך האחד או הגביהו קנה השני המטלטלין האחרים בכל מקום שהם ונעשה ברשותו ואע"פ שעדיין לא משכן.
החליף חמור בפרה וטלה ומשך הפרה ועדיין לא משך את הטלה לא קנה שאין כאן משיכה גמורה וכן כל כיוצא בהן.
דמים שאין מקפידין עליהם הרי הן כשאר מטלטלין וקונין כיצד הרי שחפן מעות בלא משקל ובלא מניין אלא נטלן אכסרה ואמר לו מכור לי פרתך או יין זה באלו ונתן לו את הדמים קנה ואין אחד מהם יכול לחזור בו שזה דבר שאינו מצוי הוא ולא הצריכו בו משיכה.
וכן ראובן שמכר מטלטלין לשמעון בחמשים זוז וקנה שמעון המטלטלין ונתחייב בדמים ואחר שנתחייב שמעון בחמשים זוז אלו היה לו יין או בהמה או עבד וכיוצא בהן משאר המטלטלין והיה רוצה למכרן ואמר לו ראובן מכור אותו לו בחמשים זוז שיש לי בידך דמי המכר ואמר לו הן קנה ראובן המטלטלין בכל מקום שהן ואף על פי שלא משך ולא הגביה שגם זה דבר שאינו מצוי הוא ולא הצריכו בו משיכה אבל אם היה חוב לו עליו שלא מחמת המכר ואמר לו מכור לי מטלטלין בחוב שיש לי אצלך ורצו שניהם לא קנה עד שיגביה או ימשוך דבר שאין דרכו להגביה או יקנה באחד מהדרכים שהמטלטלין נקנין בה.
הקרקעות והעבדים והבהמה ושאר כל המטלטלין כל אחד מהן נקנה בחליפין והוא הנקרא קניין ועיקר הדרך הזאת שיתן הקונה למקנה כלי כל שהוא ויאמר לו קנה כלי זה חלף החצר או היין או הבהמה או העבד שמכרת לי בכך וכך כיון שהגביה המוכר את הכלי וקנהו קנה הלוקח אותו הקרקע או אותן המטלטלין אף על פי שעדיין לא משכן ולא נתן הדמים ואחד מהן אין יכול לחזור בו.
אין קונין אלא בכלים ואע"פ שאין בו שוה פרוטה ואין קונין בדבר שאסור בהנאה ולא בפירות ולא במטבע ואין קונין בכליו של מוכר אלא בכליו של לוקח.
הקנה אחד כלי למוכר כדי שיקנה הלוקח אותו הממכר זכה הלוקח ואף על פי שהקנה לו הכלי על מנת להחזירו נקנה המקח וזכה בו הלוקח שהמתנה על מנת להחזיר שמה מתנה אע"פ שלא תפס המוכר כל הכלי שהקנהו חלף ממכרו אלא אחז מקצתו ואחז המקנה לו מקצתו קנה הלוקח והוא שאחז ממנו כדי שיעור כלי או יאחזנו אחיזה שהוא יכול לנתק את כל הכלי מיד המקנה לו לפיכך אם הקנה לו במקצת הבגד צריך שיאחוז מן הבגד שלש אצבעות שאם יפסוק ממקום שאחז הרי הוא כלי בפני עצמו ששלש אצבעות מבגד קרוי כלי כמו שביארנו בענין טומאת בגדים וכן אם אחז פחות משלש והיה יכול לנתק כל הכלי קנה.
זה שכותבין בשטרות וקנינא מפלוני בכלי הכשר לקנות בו בכלי להוציא פירות וכיוצא בהן הכשר להוציא איסורי הנאה לקנות בו להוציא כליו של מוכר.
זה הקניין אין צריך להיות בפני עדים אלא אם היה בינו ובין חבירו קנה שלא הצריכה תורה עדים בדיני ממונות אלא לכופר אבל המוכר או הנותן או השוכר או המשאיל וכיוצא בהן אין צריך עדים וכיון שקנה הקונה בדרך אחד מן הדרכים שקונין בהן בין בהגבהה בין במשיכה בין במסירה בין בקנין בין בכסף בין בשטר או בחזקה קנה ואע"פ שאין שם עדים.
המוכר או הנותן שקנו מידו יש לכל אחד מהן לחזור בו כל זמן שעוסקין באותו ענין ואף על פי שהקנין בפני עדים ואם הפסיק הענין אין אחד מהם יכול לחזור אע"פ שאין ביניהן עדים וכשם שחוזר המוכר והנותן כך חוזר הלוקח והמקבל כל זמן שעסוקין באותו ענין מה שאין כן בשאר דרכי הקנייה.
יש דברים הרבה שאינן צריכין קנין ואין לקניין בהם טעם כגון המשחרר את עבדו והמגרש אשתו או עושה שליח או המוסר מודעה או המבטל מודעה או המוחל לחבירו חוב או פקדון שיש לו בידו וכל כיוצא בדברים אלו.
נהגו רוב המקומות להקנות למקצת אלו הדברים או כיוצא באלו ואומרים וקנינו מפלוני שעשה פלוני שליח או שמחל לפלוני חוב שיש לו אצלו או שבטל המודעה שמסר על גט זה וכיוצא באלו אף על פי שאינו צריך.
קנין זה שנהגו להקנות באלו הדברים אינו מועיל כלום אלא להודיע שאינו אומר דברים אלו כמשחק ומהתל אלא שגמר בלבו ואח"כ אמר לפיכך אם אמר בלב שלם אני אמרתי וגמרתי לעשות דבר זה אין צריך דבר אחר כלל.
הדברים שאין בהן ממש אין הקנין מועיל בהן כיצד הרי שכתב בשטר וקנינו מפלוני שילך בסחורה עם פלוני או שיחלקו השדה שביניהם או שישתתפו שניהם באומנות וכיוצא בדברים אלו כולן הרי זה קנין דברים ואינו מועיל כלום שהרי לא הקנה לחבירו דבר מסויים וידוע לא עיקר ולא פירות עיקר הידוע.
הגהה
עריכהלפרק זה אין טקסט מוגה. הנך מוזמן להוסיף אותו לפי השיטה המוסברת בויקיטקסט:רמב"ם.