רמב"ם הלכות מגילה וחנוכה ג ד

הקדמה · המדע · אהבה · זמנים · נשים · קדושה · הפלאה · זרעים · עבודה · קרבנות · טהרה · נזקים · קנין · משפטים · שופטים


<< | משנה תורה לרמב"ם · ספר זמנים · הלכות מגילה וחנוכה · פרק שלישי · הלכה ד | >>
מפרשים על הרמב"ם: כסף משנה מגיד משנהשלימות: 0% משנה למלךשלימות: 0% לחם משנהשלימות: 0%

לשון הרמב"ם · מפרשי הרמב"ם

נושאי כלים על הלכה זו: באתר הִיבּרוּ-בּוּקְס, באתר על התורה


רמב"םעריכה

דפוסעריכה

כל שחייב בקריאת המגילה חייב בהדלקת נר חנוכה והמדליק אותה בלילה הראשון מברך שלש ברכות ואלו הן. בא"י אמ"ה אקב"ו להדליק נר של חנוכה ושעשה נסים לאבותינו וכו' ושהחיינו וקיימנו וכו'. וכל הרואה אותה ולא בירך מברך שתים. שעשה נסים לאבותינו ושהחיינו. ובשאר הלילות המדליק מברך שתים והרואה מברך אחת שאין מברכין שהחיינו אלא בלילה הראשון.

מפרשי הרמב"םעריכה

כעת קיים בוויקיטקסט רק את פירוש הכסף משנה על הרמב"ם בשלמותו. חילקנו אותו לפרקים ולא לפי ההלכות הבודדות של הרמב"ם. יתר מפרשי הרמב"ם חסרים לנו בוויקיטקסט כרגע. מוזמנים להעלות את החומר אם הוא קיים בידכם. ראו בקטגוריה:מפרשי רמב"ם. תודה.



שימו לב! דף זה כולל תוכן חדש (למעלה) ותוכן ישן (למטה).

יש לשלב ביניהם ואח"כ למחוק תבנית זו.


כל שחייב בקריאת המגילה, חייב בהדלקת נר חנוכה; והמדליק אותה בלילה הראשון, מברך שלוש ברכות: ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של חנוכה; ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה; ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. וכל הרואה אותה, מברך שתיים--שעשה ניסים לאבותינו, ושהחיינו. ובשאר הלילות, המדליק מברך שתיים, והרואה מברך אחת--שאין מברכין שהחיינו, אלא בלילה הראשון.


מגיד משנהעריכה

  • כל שחייב בקריאת מגילה וכו'- שם (שבת כג.): אמר ריב"ל נשים חייבות בנר חנוכה שאף היו באותו הנס. והשאר פשוט הוא שהן חייבין. ושם מפורש שחרש, שוטה וקטן - פטורין, א"כ הרי היא כמגילה.
  • והמדליק אותה וכו' - שם מימרא מבוארת, ואמרו בה: הרואה מברך שתיים. ופירש רבינו : הרואה אותה ולא בירך, דעתו ז"ל שאע"פ שיצא מן המצווה כגון שהדליקו עליו בתוך ביתו- מברך, וזה דעת קצת מהגאונים ז"ל.והרשב"א ז"ל כתב: מסתברא בשלא הדליק ולא הדליקו עליו בתוך ביתו ואינו עתיד להדליק הלילה הא לאו הכי אינו צריך לברך, דלא מצינו יוצא מן המצווה וחוזר ומברך על הראייה. ויש מרבוותא דפירשו אע"פ שמדליקין עליו בתוך הבית- צריך לברך על הראייה, ואין להם על מה שיסמוכו עכ"ל. וכן ראיתי לבעל העיטור שכתב: ורואה- דווקא שעומד בקרון או בספינה שלא הדליק בייתו. וכן פירשו מפרשים אחרים. ולשון הגמרא שהזכירו רואה סתם יותר נאות לדעת רבינו.

לחם משנהעריכה

  • והמדליק אותה בלילה הראשון מברך ג' ברכות כו' וכל הרואה אותה מברך שתיים - כתב הרב המגיד ז"ל: מימרא מבוארת בה הרואה אותה ולא בירך. ונראה לי שיש טעות סופר בדבריו, וכן צריך להגיה: ואמרו בה כל הרואה אותה מברך, כלומר דייק לשון רבינו ז"ל שהוסיף על לשון המימרא מלת "כל" - שאמר "כל הרואה מברך", וקאמר דמ"ש רבינו ז"ל "וכל הרואה אותה" כוונתו לומר דבל אופן שיראה אותה- אפילו שהדליקו עליו בתוך ביתו, ולכך קאמר "כל". וזה שכתב "ואמרו בה הרואה אותה" וכו' דעתו ז"ל (כל) [ר"ל] מה שכתב כל הרואה הוא מפני שדעתו ז"ל וכו' :

הגהות מיימוניותעריכה

  • [א] במסכת סופרים (פ"כ ה"ו) שיש לומר אחר ההדלקה נוסח זה: הנרות הללו אנו מדליקין על הישועות ועל הניסים ועל הנפלאות אשר עשית לאבותינו ע"י כהניך הקדושים וכל שמונת ימי החנוכה הנרות הללות (קדושים הם) [קודש] הם ואין לנו רשות להשתמש לאורן אלא לראותן בלבד כדי להודות לשמך על נפלאותיך ועל ישועתך, ברוך שהחיינו, ואשר עשה ניסים. וכן היה רגיל מהר"ם ז"ל ע"כ.
  • [ב] וכן כתב רש"י (שבת כג. ד"ה הרואה) שמצא בשם ר"י בר יהודה שלא הוזקקה ברכה זו אלא למי שלא הדליק בביתו עדיין או ליושב בספינה. וכתב בספר המצוות (עשין מד"ס ה) דדווקא אם אינו נשוי. וכתב רבינו שמחה שאם דעתו להדליק בביתו נראה דאין צריך לברך על הראייה עד שיסדר כולן על ההדלקה בביתו וכן כתב ראבי"ה (סי' תתמ"ג) מידי דהוה אסוכה דמסדר להו כולהו אכסא ע"כ.