רי"ף על הש"ס/שבת/דף לז עמוד ב
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא
הטקסט קיים בדף הפרק. הוא אינו מוצג כאן בגלל היעדר {{דף רי"ף}} ותגי קטע. אם ברצונכם לתרום לוויקיטקסט אנא הוסיפו אותם במקום המתאים.
הטקסט קיים בדף הפרק. הוא אינו מוצג כאן בגלל היעדר {{דף רי"ף}} ותגי קטע. אם ברצונכם לתרום לוויקיטקסט אנא הוסיפו אותם במקום המתאים.
גמ' אוקמה אביי וכו'. להך מתני' דאמר בין בימינו בין בשמאלו חייב בשולט בשתי ידיו שדרכו לכתוב בשתיהן אבל איניש אחרינא אינו חייב אלא באותה שדרכו לכתוב בה:
וגרסינן בגמ' [דף קג ב] שלא יכתוב אלפין עיינין: כלומר שלא יכתוב האל"ף בענין שיראה ממנו צורת עי"ן הפוכה שאם ירחיקו הרגל השמאלי מן הקו האמצעי וכ"ש אם יעשה הירך האמצעי מעט עקום יראה כאילו היה עי"ן הפוכה כזה. ומכאן יש ללמוד שצריך לזקוף ראש הקו האמצעי בכתיבת האל"ף מעט שאלמלא כן אפילו כשירחיק ממנה הרגל שלה אינה כצורת עי"ן:
ואמרי' נמי שלא יכתוב טיתי"ן פיפי"ן כלומר שלא ירחיק הקו האחרון מן הטי"ת כגון זה: ומכאן דקדק רבינו תם ז"ל שצריך לכוף הקו האמצעי של טי"ת לתוכו כזה שאם לא יכוף אותו אפי' כשירחיק הקו האחרון לא ידמה לפ"א שהרי קו האמצעי של פ"א כפוף לתוך האות:
ואמרי' נמי שלא יכתוב חיתי"ן היהי"ן פי' שלא ירחיק הקו האחרון מגג האות כעין ה"א וצריך גם כן לעשות שני ראשין לגג החי"ת כגון זו ולא סגי בראש אחד בלבד כגון זו וראיה לדבר מדתנן בפרקין נתכוין לכתוב חי"ת וכתב שני זיינין ואמרי' נמי בגמ' כגון שנטלו לגג של חי"ת ועשאו שני זיינין דאלמא שני ראשין יש לו לגגו של חי"ת:
ואמרי' נמי זיינין נונין נונין זיינין פי' נו"ן פשוטה ומכאן שצריך להיות הקו הארוך של נו"ן פשוטה באמצע ראשה הגס כצורת זי"ן כזה ואל יסמוך הקו הארוך בקצה ראשו כעין וא"ו כזה שאם כן היה לו לומר ווין נונין נונין ווין:
ואמרי' נמי [דף קד א] מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין ומכאן שצריך לחבר ראש הקו האחרון עם הגג כגון זה שאילו היה מרחיקו מן הגג כזה לא היתה עומדת בנס:
ואמרי' נמי אמאי כרעיה דקו"ף תליא ומכאן שצריך להרחיק הרגל מן הגג כזה ולא שידבקו כזה:
ואמרי' נמי מ"ט שי"ן אחדא כרעא כלומר שכל אות ואות שבהן עומדת על רגל אחת ומכאן שצריך לעשות השי"ן חד כגון זה ולא לעשותה רחב כגון זה:
מתני' הכותב שתי אותיות וכו' על שני כותלי הבית: אחת במזרח ואחת בצפון סמוכות זו לזו במקצוע:
על שני לוחי פנקס: של חנוני כעין של גלחין שיש לוחין הרבה דבוקין וטוחין בשעוה:
על שני לוחי פנקס רבותא אשמעינן דאף על גב דלאו על לוח אחד אם נהגין ונקראין זה עם זה כגון שכותבין על שני שפתי לוחין קרוב זה לזה חייב:
הכותב על בשרו: בדיו:
המשרט: במכתב או בסירא:
במשקין: כגון תותים שמשחירין:
באבק דרכים: בטיט באצבעו:
באבק סופרים: עפרורית של קסת הסופר:
לאחר ידו: בגב ידיו שאחז הקולמוס באצבעותיו והפך את ידו וכתב:
מרפקו: אצילי ידיו:
כתב אות אחת סמוך לכתב: אצל אות כתובה זיוג אחת והשלימה לשתים:
כתב על גבי כתב: העביר קולמוס על אותיות כתובות וחדשם:
נתכוין לכתוב חי"ת: ודלג הקולמוס ולא נראה הגג של חי"ת אלא שני הרגלים ונראין כאלו שני זיינין:
על שני כותלי הבית: שאינן במקצוע:
על שני דפי פנקס: שעושין עמודין עמודין כמגלה וכתב אות אחת בעמוד זה ואות בזה ואינו יכול לקרבן אא"כ יחתוך ההפסק שביניהן וה"ה לכותלי הבית הרחוקין זה מזה ותניא ברישא שני כותלי הבית דסתמן אין נהגין זה עם זה והדר תני שני דפי פנקס וה"ה לכותלי הבית ולא זו אף זו קתני:
כתב אות אחת נוטריקון: שעשה נקודה עליה לסימן שהיא אות אחת:
גרסי' בגמ' (דף קד ב) תנא הגיה אות אחת חייב השתא כתב אות אחת פטור הגיה אות אחת חייב אמר רב ששת הכא במאי עסקינן כגון שנטלו לגגו של חי"ת ועשאו שני זיינין רבא אמר כגון שנטלו לגגו של דל"ת ועשהו רי"ש: וכתוב בחדושי הרשב"א דמהא שמעי' דבכה"ג לא מיקרי חק תוכות שאינו אלא כמפריד בין שני אותיות דבוקות וכן כשנטלו לגגו של דל"ת ועשאו רי"ש אינו אלא כדיו שנפל ע"ג האות ול"נ דאין מכאן ראיה דלגבי שבת ליכא קפידא בין חק תוכות לחק יריכות דכל היכא דהוי מלאכת מחשבת מיחייב שהרי אפי' מוחק על מנת לכתוב חייב אבל במידי דבעינן כתיבה [דלחזי כתיבה] כי האי גוונא אין לנו:
מתני' הכותב שתי אותיות בשתי העלמות אחת שחרית ואחת בין הערבים: דכיון דהוה שהות בינתיים כדי לידע הוה ליה כשתי העלמות:
ר"ג מחייב: דאין ידיעה לחצי שיעור:
וחכמים פוטרין: דיש ידיעה לחצי שיעור לחלק שלא יצטרף עמו חציו האחר:
סליקו להו הבונה
רבי אליעזר אומר האורג: ר"א אתא לפרושי שיעור אורג שמנו חכמים באבות מלאכות:
בתחלה: אם זה תחלתו של בגד:
ואחד על האריג: אם מוסיף הוא על האריג שעורו בא' דמצטרף עם השאר:
בתי נירין: שנותן שני חוטין של שתי בנירה שקורין לי"ס:
בנירין: מפ' בגמרא תרתי בבת נירא וחדא בנירא שני פעמים מרכיב כל חוט בבת נירא פינצא וחדא אנירא ופעם שלישית מרכיבו על חוט הניר שקורין לי"ס המורכב על הקנה:
קירוס: מפ' בגמרא מסוכיתא ביריעות גרדיים האורגים ברגל הוא מקום הקנה העולה ויורד ביריעות:
הקורע בחמתו [ו]על מתו פטור: משום דמקלקל:
והמקלקל על מנת לתקן: כגון קורע ע"מ לתפור:
ובגמ' [דף קה ב] מוכח דעל חכם הכל חייבין לקרוע וכן נמי
רש"י (ליקוטים)
המאור הקטן
השגות הראב"ד
מלחמות ה' (לרמב"ן)
שלטי הגיבורים
חידושי אנשי שם
הגהות והערות
עין משפט
הגהות הב"ח
הגהות הב"ח על הרי"ף (בעל ה"בית חדש" על הטור)
הגהות חו"י
הגהות חו"י על הרי"ף (חוות יאיר)
הגהות מא"י
הגהות מא"י על הרי"ף (מעשה אילפס)