רי"ף על הש"ס/בבא קמא/דף יט עמוד ב


Hebrewbooks-LOGO.png צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

הלכות רב אלפס

וזה וזה חייב מיתה וכן בבן וכן בבת נגח עבד או אמה משלם שלשים סלע בין שהוא יפה מאה מנה בין שאינו יפה אלא דינר זהב:

(דף מד.)

שור שהיה מתחכך בכותל ונפל על האדם ומת נתכוין להרוג את הבהמה והרג את האדם לכנעני והרג את ישראל לנפלים והרג בן של קיימא פטור:

(דף מד:)

שור האשה שור היתומים שור האפוטרופין שור המדבר שור ההקדש שור גר שמת ואין לו יורשין הרי אלו חייבין מיתה רבי יהודה אומר שור המדבר שור ההקדש שור גר שמת ואין לו יורשין פטורין מן המיתה לפי שאין להן בעלים:

שור היוצא ליסקל והקדישו בעליו אינו מוקדש שחטו בשרו אסור אם עד שלא נגמר דינו הקדישו בעליו מוקדש שחטו בשרו מותר מסרו לשומר חנם ולשואל לנושא שכר ולשוכר נכנסו תחת הבעלים

 

נימוקי יוסף

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נימוקי יוסף על הרי"ף