רי"ף על הש"ס/בבא קמא/דף יט עמוד א

צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

ת"ר ראה שור נגח חמור לא נגח סוס נגח גמל לא נגח פרד נגח ערוד לא נגח נעשה מועד לסירוגין לכל:

מתני' (דף לז:)

שור של ישראל שנגח לשור של הקדש ושל הקדש שנגח לשור של ישראל פטור שנאמר (שמות כא לה) שור רעהו ולא שור של הקדש שור של ישראל שנגח לשור של כנעני פטור ושל כנעני שנגח לשור של ישראל בין תם בין מועד משלם נזק שלם:

גמ' (דף לח.) מה נפשך אי רעהו דוקא דכנעני כי נגח דישראל נמי פטור ואי רעהו לאו דוקא אפילו דישראל כי נגח דכנעני ליחייב אמר רבי אבהו אמר קרא (חבקוק ג ו) עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים מה ראה ראה שבע מצות שקיבלו עליהם בני נח ולא קיימום עמד והתיר ממונן לישראל:

(דף לט.) מתני' שור של פקח שנגח שור של חרש שוטה וקטן חייב שור של חרש שוטה וקטן שנגח שור של פקח פטור שור של חרש שוטה וקטן שנגחו (ב"ד מעמידין)מעמידין להן אפוטרופין ומעידין להן בפני אפוטרופין:

נתפקח החרש ונשתפה השוטה והגדיל הקטן חזר לתמותו דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר הרי הוא בחזקתו:

שור האצטדין אינו חייב מיתה שנאמר (שמות כא) כי יגח ולא שיגיחוהו:

(דף מא.) שור שנגח את האדם ומת מועד משלם את הכופר ותם אינו משלם את הכופר

 

נימוקי יוסף

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נימוקי יוסף על הרי"ף