רי"ף על הש"ס/בבא קמא/דף ד עמוד ב
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריאהלכות רב אלפס
איהו לא אזלא פשיטא אלא דבלאו איהו נמי אזלא. מאי קעביד? (מתקיף לה רב פפא: ותו ליכא? והא איכא הא דתניא: חמשה שישבו על ספסל אחד ולא שברוהו, ובא אחד וישב עליו ושברו, האחרון חייב. ואמר רב פפא: כגון פפא בר אבא. היכי דמי? אי דבלאו איהו לא מתבר, פשיטא. אלא דבלאו איהו נמי מתבר, מאי קעביד? סוף סוף מתניתין היכי מיתרצא? לא צריכא, דבלאו איהו קא מיתב בתרתי שעי, והשתא איתבר בחדא שעתה. דאמרינן ליה: אי לאו את, הוה יתיבנא פורתא וקיימינן. ולימא להו: אי לאו אתון בגואי דידי לא הוה מיתבר כלל. לא צריכא דבהדי דקם מסמיך סמיך בהו. פשיטא. מהו דתימא כחו לאו כגופו דמי, קמ"ל דכחו כגופו דמי. וכל היכא דגופו תבר כחו נמי תבר):
חבתי בתשלומי נזקו: חבתי בנזקו לא קתני אלא בתשלומי נזקו. תנינא להא דתנו רבנן: תשלומי נזק מלמד שהבעלים מטפלין בנבלה:
תניא: "אם טרוף יטרף יביאהו עד" (הטרפה עד) יביא עדים שנטרפה באונס (ופטור). אבא שאול אומר: "יביאהו עד" יביא עדודה לבית דין. ודכולי עלמא פחת נבלה דניזק הוי, ובטורח נבלה קא מיפלגי. כדתניא: אחרים אומרים: מנין לבעל בור שחייב להעלות שור מבורו? שנאמר: "כסף ישיב לבעליו והמת":
אמר שמואל: אין שמין לא לגנב ולא לגזלן אלא לניזקין. ואני אומר אף לשואל ואבא מודה לי.
ההוא גברא דשאיל נרגא מחבריה. תבריה. אתא לקמיה דרב, אמר ליה: זיל שלים ליה נרגא מעליא. אמרי ליה רב כהנא ורב אסי
נימוקי יוסף
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
רש"י (ליקוטים)
המאור הגדול
השגות הראב"ד
מלחמות ה' (לרמב"ן)
שלטי הגיבורים
חידושי אנשי שם
הגהות והערות
עין משפט
הגהות הב"ח
הגהות הב"ח על הרי"ף (בעל ה"בית חדש" על הטור)
הגהות חו"י
הגהות חו"י על הרי"ף (חוות יאיר)
הגהות מא"י
הגהות מא"י על הרי"ף (מעשה אילפס)