רי"ף על הש"ס/בבא קמא/דף ה עמוד א
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריאלרב: דינא הכי? שתיק רב. והלכתא: שמין ההוא מנא תבירא כמה הוה שוה מעיקרא קמי דאיתבר וכמה הוא שוה השתא לבתר לאיתבר ושקיל מרי נרגא דיליה וממלא ליה ההוא שואל דמי נרגא שלימא:
אמר עולא א"ר אלעזר: בכור שנטרף בתוך שלשים יום אין פודין אותו. וכן תני רמי בר חמא: מתוך שנאמר "אך פדה תפדה את בכור האדם" יכול אפילו נטרף בתוך שלשים יום? ת"ל אך חלק:
ואמר עולא אמר רבי אלעז: האחין שחלקו, מה שעליהן שמין. פירוש: שקנו מנכסי אביהן קודם חלוקה, מה שעל בניהם ובנותיהם אין שמין:
ובירושלמי אמרו שבגדים של בניהם ובנותיהם, של רגל ושל שבת שמין:
אמר רבא: פעמים אפילו מה שעליהן נמי אין שמין. והיכי משכחת לה? בגדול אחי דניחא להו דלישתמעון מיליה. ואמר רבא: שומר שמסר לשומר חייב. ול"מ שומר שכר שמסר לשומר חנם דגרועי גרעי לשמיתו, אלא אפילו שומר חנם שמסר לשומר שכר, דעלויי עלייה לשמירתו, חייב. מאי טעמא? דאמר ליה: אנת מהימנת לי בשבועה, היאך לא מהימן לי בשבועה:
נכסים שהם של בני ברית - למעוטי מאי? למעוטי דעובד כוכבים:
נכסים המיוחדין - למעוטי מאי? אמר רב יהודה: למעוטי זה אומר שורך הזיק וזה אומר שורך הזיק. במתניתא תנא: פרט לנכסי הפקר, כגון דנגחיה תורא דהפקר לתורא דידן, ומקמי דליתפסיה קדם וזכה בו אחר, דפטור. רבינא אמר: למעוטי נגח ואחר כך הקדיש, נגח ואחר כך הפקיד. תניא נמי הכי. יתר על כן אמר בר יהודה: אפילו נגח ואחר כך הקדיש, אפילו נגח ואחר כך הפקיר, פטור. שנאמר: "והועד בבעליו ולא ישמרנו והמית"
נימוקי יוסף
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
רש"י (ליקוטים)
המאור הגדול
השגות הראב"ד
מלחמות ה' (לרמב"ן)
שלטי הגיבורים
חידושי אנשי שם
הגהות והערות
עין משפט
הגהות הב"ח
הגהות הב"ח על הרי"ף (בעל ה"בית חדש" על הטור)
הגהות חו"י
הגהות חו"י על הרי"ף (חוות יאיר)
הגהות מא"י
הגהות מא"י על הרי"ף (מעשה אילפס)