רי"ף על הש"ס/בבא קמא/דף ד עמוד א

צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

דאמר ליה: אחוי לי טרפך ואשלם לך. יש שפירשו מכי דייש אמצרי כגון שהיתה אותה שדה שקנה סמוכה לשדה שלו והיה ביניהן מצר, ועכשיו בשקנה אותה, אם דש אותו המצר שביניהן שדה אחת - הרי כבר החזיק בה ואינו יכול לחזור בו. ואם עדיין המצר קיים ולא עירבו עם השדות - יכול לחזור בו:

איתמר: ג' אחים שחלקו ובא בעל חוב ונטל חלקו של אחד מהן. רב אמר: בטלה מחלוקת. ושמואל אמר: ויתר. ורב אסי אמר: נוטל רביע בקרקע ורביע במעות. וכבר איפסיקא הלכתא בהדיא בפרק האומר לחבירו בית כור עפר אני מוכר לך כרב, דאמרינן התם והלכתא בטלה מחלוקת. הלכך לגבי שני אחין שחלקו, אחד נטל קרקע ואחד נטל כספים, ובא בעל חוב ונטל את הקרקע - דינא הוא דאזיל האי ושקיל פלגא בכספים. ולא מצי אידן למימר ליה להכי שקלי כספים, דאי מיגנבי לא משתלימנא מינך ולהכי שקלת ארעא, דאי מיטרפא לא משתלימת מינאי.

מתני' כל שחבתי בשמירתו, הכשרתי את נזקו. הכשרתי במקצת נזקו, חבתי בתשלומי נזקו כהכשר כל נזקו. נכסים שאין בהן מעילה, נכסים שהם של בני ברית, נכסים המיוחדים חוץ מרשות המיוחדת למזיק ורשות הניזק והמזיק. וכשהזיק חב המזיק לשלם תשלומי נזק במיטב הארץ:

גמ' תנו רבנן: הכשרתי במקצת נזקו, חבתי בתשלומי נזקו כהכשר כל נזקו. כיצד? החופר בור תשעה הרשות הרבים ובא אחר והשלימו לעשרה, האחון חייב. מתקיף לה רב ששת: ותו ליכא? והא איכא מרבה בחבילות. היכי דמי? אי דבלאו

 

נימוקי יוסף

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נימוקי יוסף על הרי"ף