רי"ף על הש"ס/בבא מציעא/דף סז עמוד ב

Hebrewbooks-LOGO.png צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

הלכות רב אלפס

והני מילי היכא דשויה לוה לההיא ארעא ניהליה דמלוה אפותיקי ולא קא מסיק ביה אלא שיעור ארעא בלחוד אבל אי לא שויה ניהליה אפותיקי כיון דלא מסיק ביה בלוה אלא שיעור ארעא בלא שבחא לית ליה למשקל שבחא דאשבח יתמא או שבחא דאשבח לוקח ודינא הוא דשביק להו מלוה גריוא בההיא ארעא כשיעור שבחייהו אי בעי או דיהבי ליה זוזי ומסלקי ליה כיון דלא הויא ארעא אפותיקי אבל אי שויא ניהליה אפותיקי כמאן דקני לה דאמי והוה ליה יתמי או לוקח כמאן דאשבח בארעא דלא דיליה הלכך שקיל ליה בע"ח לכולה ארעא ומסלק להו לשבחייהו בדמי והני מילי בדהוה שבח כנגד הוצאה אבל אי הויא הוצאה יתירה על השבח לית להו הוצאה אלא כנגד שבח ואי הוה שבח יתר על הוצאה שקיל לוקח הוצאה מבע"ח ושבח ממוכר שכך כותב לו מוכר ללוקח אנא איקום ואידכי ואמרוק ואישפי זביני אלין אינון ועמליהון ושבחיהון ויתמי שקלי לה להוצאה מבע"ח ושבחא ליכא ממאן דשקלי ליה ועיקרא דהא מילתא כבר ברירנא לה בפרק שנים אוחזין בטלית (סי' רסג) :

מתני' המקבל שדה מחברו שבע שנים בשבע מאות דינר אין השביעית מן המנין שבוע אחד בשבע מאות דינר השביעית מן המנין שכיר יום גובה כל הלילה שכיר לילה גובה כל היום שכיר שעות גובה כל הלילה וכל היום שכיר שבת שכיר חדש שכיר שנה שכיר שבוע יצא ביום גובה כל היום יצא בלילה גובה כל הלילה וכל היום:

גמ' תנו רבנן מנין לשכיר יום שגובה כל הלילה שנאמר (ויקרא יט) לא תלין פעולת שכיר אתך מנין לשכיר לילה שגובה כל היום שנאמר דברים כד ביומו תתן שכרו ולא תבא עליו השמש איפוך אנא שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף:

ת"ר ממשמע שנאמר (ויקרא יט) לא תלין פעולת שכיר אתך איני יודע שעד בקר ומה ת"ל עד בקר מלמד שאינו עובר עליו אלא בקר ראשון בלבד מיכן ואילך מאי אמר רב עובר משום בל תשהה אמר רב יוסף מאי קרא (משלי ג) אל תאמר לרעך לך ושוב איתמר האומר לחברו צא ושכור לי פועלין שניהן אין עוברין משום בל תלין זה לפי שלא שכרן וזה לפי שאין פעולתן אצלו והוא דאמר להו שכרכם על בעל הבית אבל אי לא אמר להו הכי השליח עובר משום דפעולתן אצלו היא כדתניא השוכר את הפועל לעשות בשלו והראהו בשל חברו נותן לו שכרו משלם וחוזר ונוטל מבעל הבית מה שההנה אותו:

שכיר שעות גובה כל היום וכל הלילה וכו':

אמר רב שכיר שעות דיום גובה כל היום שכיר שעות דלילה גובה כל הלילה ושמואל אמר אפילו שכיר שעות דיום גובה כל היום וכל הלילה

נימוקי יוסף

בשוייה ניהליה אפותיקי. והכי הלכתא דבכי האי גוונא דוקא מיירי הא דרב נחמן דבעל חוב מסלק ללוקח בזוזי אבל [בדלא] שוי אפותיקי יהיב ליה גריוא דארעא שיעור שבחיה דקי"ל כמ"ד דאי אית ליה זוזי ללוקח מצי מסליק ליה לבעל חוב:

מתני' השביעית מן המנין. כלומר וחייב ליתן לו השבע מאות ואע"פ שאין שנה שביעית שוה לשאר שנים לפירות מכ"מ שבוע קאמר ולא תלה השכר לפי השנים כמו ברישא:

שכיר יום וכו'. שכיר שפעולתו ביום ויוצא מפעולתו לערב גובה כל הלילה הוא זמן גבייתו בין לענין שבועה שתקנו חכמים שכיר בזמנו נשבע ונוטל בין לענין שאין עובר משום לא תבוא עליו השמש ובגמ' יליף לה:

שכיר שעות וכו'. אמוראין מפרשים לה בגמ':

שכיר שבוע. שמטה:

יצא ביום. שכלתה שכירתו בבקר או ביום גובה כל היום וכיון ששקעה חמה עובר עליו:

יצא בלילה. שכלתה שכירתו בלילה גובה כל וכו' דכיון דמשכה פעולתו משתחשך ה"ל שכיר לילה ואינו עובר עליו בבקר עד למחרת בשקיעת החמה:

גמ' ואיפוך אנא. דלא תלין בשכיר לילה ולא תבוא בשכיר יום:

אינה משתלמת וכו'. כדאמרינן באיזהו נשך (דף סה.) כשכיר שנה בשנה שכירות שנה זו משתלמת לשנה אחרת אלמא לא משתעבד ליה לשכיר יום עד שתשקע החמה וכי כתיב לא תבוא על כרחך בשכיר לילה תוקמיה [שנשתעבד לו] בבקר משכלתה שכירתו וכן לא תלין נמי לא תוקמיה בשכיר לילה דהא לא משתעבד ליה [עד הבוקר] בתוס' [הרא"ש ז"ל] מייתי ראיה מהכא לפר"י דלעיל (דף פג:) לפועל דמן התורה עושה מלאכה עד הלילה דאי לאו הכי מצי לאוקמיה לא תבוא עליו השמש בשכיר יום:

ת"ר ממשמע שנאמר וכו'. שאין לינה קרויה אלא עד בקר כדכתיב (שמות ל״ד:כ״ה) לא ילין לבקר וכל לינה שבמקרא לינת לילה הוא:

מאי קראה. היכא רמיזא בל תשהה:

הא דאמרינן הכא אלא בקר ראשון כתב הרנב"ר ז"ל דהוא הדין לשכיר לילה שאינו עובר משום ביומו תתן שכרו אלא ביום ראשון בלבד:

איתמר זה לפי שלא שכרן ולא קרינא ביה שכיר גביה וזה כו' לא קרינא ביה פעולתו אתך:

אמר המחבר אבל אי לא אמר להו הכי השליח עובר לשון ההלכות הוא ונראה למידק מיניה שאם שכרו סתמא שלא אמר לו שכרך עלי ולא על בעל הבית דמ"מ שכרו עליו דשליח ששכרו הוא ולשון הגמרא מזכיר בשליח דאמר ליה שכרך (עלי ולא) על בעל הבית ע"כ:

[גמ' יהודה בר מרימר א"ל לשמעיה זיל אגר לי פועלים ואימא להו] שכרכם על בעל הבית לאו למימרא שיכול לדחותו דהא לכל הפחות בל תשהה איכא כיון דמחויב ליתן לו שכרו שהרי עשה מלאכתו אלא דנפקא מינה למיעבד הכי שאם שמא יהיה טרוד ומשהה לו לא יעבור גם באיסור בל תלין כן כתבו בתוספות:

גרסינן בגמרא אמר רבה בר רב הונא הני שוקאי דסורא לא עברי משום בל תלין מ"ט מידע ידעי דאיומא דשוקא סמיך להו אבל משום בל תשהה ודאי עבר. פירוש שוקאי דסורא בעלי בתים של סורא שאין מגיעין למעות עד יומא דשוקא לא עברי על שכר פועלים מידע ידעי פועלים דאיומא דשוקא סמכי להגיע למעות הלכך אפילו אית ליה מעות גביה לא עבר דאדעתא דהכי איתגר ליה וכיון דמיומא קמא לא עבר תו לא עבר כדאמרינן לעיל שאינו עובר עליו אלא בקר ראשון אבל משום בל תשהה עובר מיום השוק ולהלן:

אמר המחבר ונראה לי דנפקא מינה (להכי מנין) להני שאינם רגילין לפרוע תיכף עד שיעשו חשבון ממה שחייב לו שאפילו יתבענו קודם חשבון אינו עובר ואפילו לא יתבע לו אלא דבר מועט שהוא ידוע שחייב לו אפילו בלא חשבון:

שכיר שעות וכו' שעות דיום. שנשכר לו מן הבקר ועד חצות:

גובה כל היום. דהא כלתה שכירתו מחצות היום ועובר משום לא תבא:

שעות דלילה. כשיעלה עמוד השחר עובר משום בל תלין דהא משתעבד ליה קודם לכן: