רי"ף על הש"ס/בבא מציעא/דף כו עמוד א
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריאהלכות רב אלפס
מטלטלין קונין את המטבע והמטבע אינו קונה את המטלטלין כל המטלטלין קונין זה את זה:
גמ' תניא הזהב קונה את הכסף כיצד נתן לו דינר זהב בעשרים וחמשה דינר של כסף הרי זה קנה כסף בכל מקום שהוא אבל אם נתן לו עשרים וחמשה כסף בדינר זהב הרי זה לא קנה עד שימשוך (תוספתא פ"ג) הנחושת קונה את הכסף כיצד נתן שלשים איסר כדינר כסף הרי זה קנה כסף כל מקום שהוא אבל נתן לו דינר של כסף כשלשים איסר הרי זה לא קנה עד שימשוך ותרצינן בגמרא מאי כל מקום שהוא כמות שהוא דאי אמר ליה מארנקי חדשה יהיבנא לך לא מצי למיתב ליה מארנקי ישנה דאמר ליה לישנן בעינא להו:
מתני ליה רבי לר"ש בריה הזהב קונה את הכסף אמר ליה רבי סבר שנית לנו בילדותך הכסף קונה את הזהב כללא דנקטינן מהא שמעתא דדהבא לגבי כספא פירא הוי כזקנותיה דרבי דסתם לן הזהב קונה את הכסף וכיון דהוי
נימוקי יוסף
כל המטלטלין קונים זה את זה. בין בתורת חליפין שהחליף אלו באלו כיון שמשך האחד קונה חבירו את שלו בין בתורת דמים בכמה תתן את שלך בכך וכך וחזר וא"ל בכמה תתן את שלך בכך וכך ונתרצו ומשך האחד נתקיימו הדברים:
כל המטלטלין קונין את המטבע. הסכימו האחרונים ז"ל דהאי מטבע אי אפשר שיהיה המטבע שאמרנו שהוא כספא דאם כן פשיטא השתא לגבי דהבא כספא הוי טיבעא לגבי מטלטלין מיבעיא אלא ודאי האי מטבע זהב ונחשת קאמר דאע"ג דהוי פירא לגבי כספא לגבי מטלטלין הוי טיבעא וכן דעת הרי"ף ור"ח והרמב"ם ז"ל פ"ז מהל' מכירה:
ונחשת לגבי דהבא לא איתברר במתניתין איזה מהם הוי טיבעא גבי חבירו אבל בירושלמי משמע דנחשת לגבי דהבא פירא הוי וכן דעת הרמב"ן וכן נראה דעת הרנב"ר ז"ל [וכ"כ האשר"י] ולפי זה צריך ליישב מתניתין דנקט נחשת בתר דהבא דהשתא דהבא דעדיף מיניה הוי פירא לגבי כספא נחשת דהוי פירא לגבי דהבא מיבעיא דהוה פירי לגבי כספא ומיהו אפשר דטעמא דנקטיה תנא לרבותא דרך לא זו אף זו (סלקא דעתך אמינא) הוי מטעמא דאמרינן בגמרא סד"א הני פריטי באתרא דסגי אינהו חריפי טפי מכספא אימא טיבעא הוו (הא) קמ"ל כיון דאיכא דוכתא דלא סגי פירי הוו וממילא משתמע דדהבא דחשיב בכל מקום הוי טיבעא לגבי נחשת לענין דינא כדפירשו ז"ל אלא דתנא דנקט נחשת לרבותא הוא ומשום דמשמע דהוי טיבעא טפי משום אותן מקומות כדאמרן. ומעות הרעות. שפרש"י ז"ל שנפסלו אפשר לפרש שנפסלו מחמת שהם רעים כמו שפירש ז"ל וא"כ הוי שפיר לא זו אף זו שהרי עד השתא הוו מטבע חריף וגם עכשיו יוצאים קצת ואפ"ה כיון דלא חריפי עכשיו הוו פירא לגבי היפים וכן אסימון הוי רבותא משום שיהיה עכשיו מטבע חשוב לאחר כשיקבעו בו הצורה ואפ"ה כל עוד שאין עליו הצורה הוו פירא לגבי אחר שקבעו בו הצורה וכן אם נשתקע צורתו נאמר דעדיף טפי ממעות הרעות ונראה שכל אלו הוו טבעא לגבי מטלטלי ופירי מדתניא בתוספתא כל הנקנה קונה והוא ברור שכל המטלטלין הם נקנים לגבי כל איזה מטבע שיהיה א"כ משיכת המטבע אינו קונה אלא המטלטלים קונים וכן דעת הרנב"ר ואפשר דהא דפירש ז"ל גבי מטלטלין קונים את המטבע שהוא מטבע זהב ונחשת [דוקא] ולא אמר ממטבעות אחרות כלום וכל שכן דחזינן לרבינו האי גאון ז"ל דלא חשיב מטבע כלל אפילו נחשת ודהבא אע"ג שלא נראו דבריו ז"ל כדכתיבנא וראיה מדתניא לקמן ר"ש אומר טלית קונה דינר זהב ואין דינר זהב קונה טלית מ"מ אין ראוי לחלוק עמו אלא בדבר שהוא ברור אבל זה דאינו מטבע כ"ש דלא שייך למימר ביה חריף כלל הלכך ודאי אין לו דין מטבע כלל אפילו לגבי מטלטלין וכתב הרי"ף ז"ל לאו כל דינרי דדהבא הוו טבעא לגבי פירי אלא דינרין דסגיין בההוא אתרא וזבני ומזבני בהו אינשי הוא דהוו טיבעא אבל דינר דמיפסלן ולא זבני ומזבני בהו אינשי אלא מאן דזבן בהו אזל בהו לבי טיבעא א"נ אזל בהו לדוכתא אחריתא דסגיין בה או דמזבן להו למאן דאזיל להו להתם כגון אלין ודאי לא הוו טיבעא כלל אלא פירי נינהו לכל מילי והכי דינא נמי בטבעא דכספא באתרא דלא סגיין כדתנן כל המטלטלין וכו' ואמר רבי שמעון בן לקיש אפילו כיס מלא מעות ותרגמה רבי אבא בדינרא ניאקא ואניגרא חד פסלתו מלכות וחד פסלתו מדינה דכיון דלא סגי הוה ליה פירא ומקנה בחליפין עכ"ל הרב ז"ל ומעתה כל שכן שאר מטבעות דמתני' דלא לפיכך נ"ל לפי פרש"י דאסימון בכלל מטלטלין קונים את המטבע אלא [דאי הוה] תנא מטלטלין לבד שמא לא הייתי כולל אסימון בכלל מטלטלין לכך התחיל בהך בבא אסימון קונה וכו' ולא הוי לא זו אף זו מבבות של מעלה אלא בבא באנפיה נפשה עם המטלטלין קונים וכו':
גמ' בכל מקום שהוא. פרישנא בגמרא דאי א"ל מארנקי חדשה יהיבנא לך לא מצי יהיב ליה מארנקי ישנה דא"ל לישנן בעינא להו:
דינר בדינר. לאו בדינר כסף קאמר דדינר כסף מטבע הוא לכל מילי ואין היוקר והזול תלוי בו אלא במטבעות אחרות שהם כפירות ומטלטלין לגבי דידיה והיוקר והזול תלוי בהם הלכך ליכא למימר בדינר כסף צד רבית כלל ומותר אלא בדינרין זהב קאמר כיון שהוא כפירות ומטלטלין לגבי כסף יוקר וזול תלוי בו וא"כ אפשר שיהיה דינר זהב שוה בשעת הלואה עשרה דינרי כסף וכשיפרע לו זה דינר זהב יהיה שוה י' דינרים כסף וחצי נמצא שיש בו משום רבית וחיישינן לענין כזה משום חומרא דרבית ואע"פ שיש להם דין מטבע לגבי מטלטלין ופירות וכ"ש לגבי נפשייהו ומ"מ דיינינן ליה כפירות משום חומרא דרבית (דרבינן) כיון דפירי הוי לגבי כסף וכדאמרינן ומיהו היו לו דינרי זהב אלא שאינו מוצא המפתח או שהדינרים ביד בנו שיצא חוץ ללכת לשוק וזה צריך עכשיו לאותם דינרים אלא שאינו יכול להמתין עד שימצא המפתח או עד שיבא בנו כה"ג מותר דינר בדינר ולקמן פרק איזהו נשך הוא מבואר יותר ומשנה מפורשת שנינו שם אבל אומר הלוני עד שיבא בני או עד שאמצא המפתח אלא דמהכא משמע דאפילו לא אמר כן בפירוש כיון שיש ברשותו ואדעתא דהכי עביד שרי ללוות דינר בדינר וכדאיתא בסמוך:
רש"י (ליקוטים)
המאור הגדול
השגות הראב"ד
מלחמות ה' (לרמב"ן)
שלטי הגיבורים
חידושי אנשי שם
הגהות והערות
עין משפט
הגהות הב"ח
הגהות הב"ח על הרי"ף (בעל ה"בית חדש" על הטור)
הגהות חו"י
הגהות חו"י על הרי"ף (חוות יאיר)
הגהות מא"י
הגהות מא"י על הרי"ף (מעשה אילפס)