רי"ף על הש"ס/בבא בתרא/דף עז עמוד ב

הלכות רב אלפס

(דף קסז:) כותבין שטר ללוה אף על פי שאין מלוה עמו ואין כותב למלוה עד שיהיה הלוה עמו והלוה נותן שכר כותבין שטר למוכר אף על פי שאין לוקח עמו ואין כותבין ללוקח עד שיהא מוכר עמו והלוקח נותן שכר:

גמ' מאי ובלבד שיהא מכירן אמר רב יהודה אמר רב ובלבד שיהא מכיר שם האיש והאשה בגט ושם האיש והאשה בשובר וליחוש לשני יוסף בן שמעון בעיר אחת דילמא כתב גיטא ואזלו ממטי לאיתתיה דהאיך אמר להו רב אחא בר הונא הכי אמר רב שני יוסף בן שמעון הדרים בעיר אחת אין מגרשי' נשותיהן אלא זה בפני זה וליחוש דילמא אזל למדינתא אחריתי ומחזיק לשמיה ביוסף בן שמעון וכתיב גיטא וממטי ליה לאיתתיה דהאיך אמר להו רב הונא בר חיננא הכי א"ר כל שהוחזק שמו בעיר שלשים יום אין חוששין לו ההוא תברא דהוה חתים עליה (בגמ' איתא רב ירמיה בר אבא אתא לקמי' ההוא אתתא א"ל כו') רבה בר רב חנן אתא (נ"א האי איתתא וכ"ה בא"י) לקמיה דאביי אמרה ליה לאו אנא הואי אמר להו אנא נמי אמרי לסהדי לאו איהי היא ואמרי לי מיקש הוא דקשה לה ובגר ליה קלא אמר אביי אע"ג דאמור רבנן (דף קסח.) כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד צורבא מרבנן לאו אורחיה למידק ההוא תברא דהוה חתים עליה רב ירמיה בר אבא אמרה ליה לאו אנא הואי אמר לה איברא את הויא אמר אביי אע"ג דצורבא מרבנן לאו אורחיה למידק כיון דדק דק אמר אביי האי צורבא מרבנן דאזיל לקידושי איתתא נידבר עם הארץ בהדיה דילמא מחלפי לה מיניה:

והבעל נותן שכר מ"ט אמר קרא (דברים כד) וכתב ונתן והאידנא דלא עבדינן הכי שדיוה רבנן אאשה כי היכי דלא נשהייה:

והלוקח נותן שכר ואפי' במוכר שדהו מפני רעתה:

כותבין שטר ללוה אע"פ שאין מלוה עמו ואין כותבין למלוה עד שיהא הלוה עמו והלוה נותן שכר ואפי' בעיסקא:

מתני' (דף קסז:) אין כותבין שטרי אירוסין ונשואין אלא מדעת שניהם והחתן נותן שכר ואין כותבין שטרי אריסות וקבלנות אלא מדעת שניהם והמקבל נותן שכר אין כותבין שטרי בירורין וכל מעשה בית דין אלא מדעת שניהם ושניהם נותנין שכר רבן שמעון בן גמליאל אומר לשניהם כותבין שנים לזה לעצמו ולזה לעצמו:

גמ'(דף קסח.) מאי שטרי בירורין הכא תרגמו