רי"ף על הש"ס/בבא בתרא/דף עח עמוד א

הלכות רב אלפס

שטרי טעניתא רב ירמיה בר אבא אמר זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד:

מתני' מי שפרע מקצת חובו והשליש את שטרו ואמר לו אם לא אתן לך מכאן ועד יום פלוני תן לו את שטרו והגיע הזמן ולא נתן רבי יוסי אומר יתן ר' יהודה אומר לא יתן:

גמ' במאי קא מיפלגי רבי יוסי ורבי יהודה רבי יוסי סבר אסמכתא קניא ורבי יהודה סבר אסמכתא לא קניא אמר רב נחמן אמר רבה בר אבהו אמר רב אין הלכה כרבי יוסי כי אתו לקמיה דרבי אמי אמר להו וכי מאחר שר' יוחנן מלמדנו פעם ראשונה ושניה הלכה כר' יוסי אני מה אעשה ולא היא אין הלכה כרבי יוסי:

גרסי' בפרק ארבעה נדרים (דף כז.) ההוא גברא דאתפיס זכותא בבי דינא ואמר אי לא אתינא מכאן ועד שלשים יום ליבטלן הני זכואתי אתניס ולא אתא אמר רב הונא בטלה זכותיה אמר ליה רבה והא אונסא דאורייתא הוא דכתיב (דברים כב כו) ולנערה לא תעשה דבר וגו' וכי תימא קטלא שאני והא תנן נדרי אונסין הדירו חבירו שיאכל אצלו חלה הוא או שחלה בנו או שעיכבו נהר הרי אלו נדרי אונסים וכו' ואמרינן (דף כז:) לרב הונא מכדי אסמכתא היא ואסמכתא לא קניא שאני הכא דמיתפסן זכואתיה והא תנן מי שפרע מקצת חובו והשליש את שטרו ואמר לו אם לא נתתי לך מכאן ועד ל' יום תן לו את שטרו והגיע הזמן ולא נתן רבי יוסי אומר יתן ורבי יהודה אומר לא יתן ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבהו אמר רב אין הלכה כר' יוסי דאמר אסמכתא קניא שאני הכא דאמר ליבטל זכואתיה והילכתא אסמכתא קניא והוא דלא אניס פי' חולי וכיוצא בו והוא דקנו מיניה בבית דין חשוב (עי' נדרים דף כ"ז בר"ן ובב"י ח"מ סי' נ"ד) וקאמר גאון דהאי דינא ליתיה אלא במתפיס זכואתיה בלחוד ומסתברא כוותיה

מתני' מי שנמחק שטר חובו מעמיד עליו עדים ובא לפני ב"ד והן עושין לו קיום איש פלוני בן איש פלוני נמחק שטרו ביום פלוני (דף קסח:) ופלוני ופלוני עדיו:

גמ' ת"ר איזהו קיומו אנו פלוני ופלוני ופלוני הוציא פלוני בן פלוני שטר מחוק לפנינו ופלוני ופלוני עדיו אם כתוב בו והוזקקנו לעדותן של עדים ונמצאת עדותן מכוונת גובה ואינו צריך להביא ראיה ואם לאו צריך להביא ראיה:

נקרע פסול נתקרע כשר נמחק או נטשטש אם רשומו ניכר כשר:

ה"ד נקרע והיכי דמי נתקרע אמר רב יהודה נקרע קרע של בית דין נתקרע קרע שלא בבית דין היכי