רי"ף על הש"ס/בבא בתרא/דף עז עמוד א

הלכות רב אלפס

פשיטא לי ספל מלמעלה וקפל מלמטה הכל הולך אחר התחתון פי' ספל סאה ופלגא קפל קבא ופלגא בעי רב פפא קפל מלמעלה וספל מלמטה מאי מי חיישינן לזבוב או לא תיקו פירוש דילמא זבוב מחקיה ברגליה דקו"ף ושוייה סמ"ך או לא ההוא שטרא דהוה כתיב ביה שית מאה וזוזא שלחה רב שרביא לקמיה דאביי שית מאה אסתירי וזוזא או דילמא שית מאה זוזי וזוזא או דילמא שית מאה פריטי וזוזא אמר ליה דל פריטי מהכא דלא כתבי בשטרא אסוכי מסכי להו (דף קסז.) ומשוו להו זוזי מאי אמרת שית מאה אסתירי וזוזא יד בעל השטר על התחתונה אמר אביי מתלת ועד עשר לא ליכתוב איניש בסוף שיטה דילמא מזייף וכתיב ואי איתרמי ליה נהדרי לדיבוריה תרי ותלתא זימני א"א דלא מתרמי ליה באמצע שיטה:

ההוא דהוה כתיב ביה תילתא בפרדיסא אזל מחקיה לגגיה דבי"ת ושוייה ופרדיסא אתא לקמיה דאביי אמר ליה מ"ט רווח ליה עלמא להאי וא"ו כולי האי כפתיה ואודי:

ההוא דהוה כתיב ביה מנת ראובן ושמעון אחי הוה להו חד אחא דשמיה אחי אזל כתיב ליה וא"ו שוייה ואחי אתא לקמיה דאביי א"ל מאי טעמא דחיק ליה עלמא להאי וא"ו כולי האי כפתיה ואודי ליה אמר אביי האי מאן דמחוי חתימת ידיה בי דינא לא ליחוי בסוף מגילתא דילמא משכח לה איניש דלא מעלי וכתב עלה מאי דבעי ותנן הוציא עליו כתב ידו שהוא חייב לו גובה מנכסים בני חורין ההוא (בזבינא דאתא כו' כ"ה בגמ') כוזבנא דאתא לקמיה דאביי א"ל נחוי לן מר חתימת ידיה דכי אתו רבנן מחוו לי (מעברנא להו בלא מכסא כ"ה בגמ') מעברנא להו אחוי ליה בריש מגילתא הוה קא נגיד בה א"ל כבר קדמוך רבנן ההוא שטרא דהוה חתום עליה רבא ורב אחא בר אדא אתא לקמיה דרבא א"ל אין חתימת ידאי דידי היא ומיהו קמיה דרב אחא בר אדא לא חתמי לי מעולם כפתיה ואודי א"ל בשלמא דידי זייפת אלא דרב אחא בר אדא דרתית ידיה היכי עבדת א"ל אנחי ידאי אמיצראי ואמרי לה אזרנוקא וכתבי:

מתני'כותבין גט לאיש ואף על פי שאין אשתו עמו ושובר לאשה ואף על פי שאין בעלה עמה ובלבד שיהא מכירן והבעל נותן שכר