רות רבה פתיחתא ז
ז. [ עריכה ]
רבי תנחומא בשם רבי חייא רבה ור' ברכיה בשם רבי אליעזר המדרש הזה עלה בידינו מן הגולה כל מקום שנאמר ויהי צרה ר' חייא רבה כל מקום שנאמר ויהי משמש צרה ושמחה אם צרה אין כיוצא בה אם שמחה אין כיוצא בה רבי שמואל אמר חמשה בימי הם:
- (בראשית יד, א): "ויהי בימי אמרפל" מה צרה היתה שם "עשו מלחמה" לאוהבו של מלך שהיה שרוי במדינה ובשבילו היה המלך נזקק למדינה פעם אחת באו הברבריין ונזדווגו לו אומרים אוי לנו שאין המלך נזקק למדינה כמות שהיה כך כל העולם כלו לא נברא אלא בזכות אברהם אבינו הה"ד (שם, ז) "וישובו ויבאו אל עין משפט היא קדש" א"ר אחא לא באו להזדווג אלא לגלגל עינו של עולם עין שעשתה מדת הדין בעולם אתם מבקשים לסמותה היא קדש א"ר אחא "הוא קדש" הוא אבינו אברהם שקדש שמו בכבשן האש וכיון שבאו אותם המלכים ונזדווגו לו התחילו הכל צווחים ווי הוי "ויהי בימי אמרפל"
- (ישעיה ז, א): "ויהי בימי אחז" מה צרה היתה שם (שם ט, יז) "ארם מקדם ופלשתים מאחור" לבן מלכים שנזדמן לו פדגוג אחד להמיתו אמר אותו פדגוג אם אני ממיתו הריני חייב למלכות אלא הריני מושך מניקתו ומעצמו הוא מת כך אמר אחז אם אין גדיים אין תיישים אם אין תיישים אין צאן אם אין צאן אין רועה כך אחז היה סבור בדעתו לומר אם אין קטנים אין גדולים אם אין גדולים אין תלמידים ואם אין תלמידים אין חכמים ואם אין חכמים אין בתי כנסיות ובתי מדרשות ואם אין בתי כנסיות ובתי מדרשות כביכול אין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו על העולם אלא הריני אוחז בתי כנסיות ובתי מדרשות ועליו הכתוב אומר (שם ח, טז) "צור תעודה חתום תורה בְּלִמֻּדָי" ר' חנינא אמר למה נקרא שמו אחז שאחז בתי כנסיות ובתי מדרשות רבי יעקב בשם רבי אבין אמר ישעיה (שם,) "וחכיתי לה' המסתיר פניו מבית יעקב" אין לך שעה קשה כאותה שעה שנאמר (דברים לא, יח): "ואנכי הסתר אסתיר פני" בעולם הזה ומאותה שעה "וקויתי לו" שאמר (שם, כא) "כי לא תשכח מפי זרעו" מה הועיל לו (ישעיה ח, יח): "הנה אנכי והילדים אשר נתן לי ה'" וכי ילדיו היו והלא תלמידיו היו אלא מלמד שהיו חביבין עליו כבניו וכיון שאחז בתי כנסיות ובתי מדרשות התחילו צווחין ווי הוי "ויהי בימי אחז"
- (ירמיה א, ג): "ויהי בימי יהויקים" מה צרה היתה שם (שם ד, כג) למלך ששלח פרוסטיגמא שלו למדינה מה עשו לו בני המדינה נטלו אותה וקרעוה ושרפוה באש אמרו אוי לנו כשירגיש המלך בדברים אלו הה"ד (שם לו, כג) "ויהי כקרא יהודי שלש דלתות וארבעה" תלתא ארבעה פסוקים כיון שהגיע לפסוק החמישי (איכה א, ה): "הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ" מיד "יִקְרָעֶהָ בְּתַעַר הַסּוֹפֵר וְהַשְׁלֵךְ אֶל הָאֵשׁ אֲשֶׁר אֶל הָאָח עַד תֹּם כָּל הַמְּגִלָּה עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הָאָח" כיון שראו כן התחילו צווחים ווי הוי "וַיְהִי בִּימֵי יְהוֹיָקִים"
- (אסתר א, א): "וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" מה צרה היתה שם (שם ג, יג) "לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְהוּדִים" למלך שהיה לו כרם ונזדווגו לו ג' שונאים האחד התחיל מקטף בעוללות והשני מזנב באשכולות והשלישי בקש לעקור את כל הגפנים כך פרעה הרשע התחיל מקטף בעוללות שנאמר (שמות א, כב): "כל הבן הילוד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ" נבוכדנצר הרשע התחיל מזנב באשכולות שנאמר (מ"ב כד, טז): "החרש והמסגר אלף" ר' ברכיה בשם ר' יהודה אמר החרש אלף והמסגר אלף ר' יוחנן אמר כולן אלף ר' שמואל אמר אלו הבליוטין ר"י בר' סימון אמר אלו תלמידי חכמים המן הרשע בקש לעקור את כל הביצה אמרי זבין בביעתה "להשמיד להרוג ולאבד" וכיון שראו כן התחילו צווחין ווי הוי "ויהי בימי אחשורוש"
- "ויהי בימי שפוט השופטים" מה צרה היתה שם "ויהי רעב בארץ" למדינה שהיתה חייבת ליפסי למלך מה עשה המלך שלח טמיאון לגובתה מה עשו בני המדינה נטלו אותו והלקוהו וגבו אותו אמרו מה שהיה מבקש לעשות לנו עשינו לו כך בימי שפוט השופטים היה אדם מישראל עובד עבודת כוכבים והיה הדיין מבקש לעשות בו דין והיה הוא בא ומלקה הדיין ואמר מה דבעא מעבד לי עבדתי ליה אוי לדור ששופטיו נשפטין הוי "ויהי בימי שפוט השופטים"
שמעון בר' אבא אמר בשם ר' יוחנן כל מקום שנאמר צרה ושמחה אם צרה אין צרה כמותה אם שמחה אין שמחה כמותה בעולם אתה ר' שמואל בר נחמני ועבדה פלגא כל מקום שנאמר ויהי צרה והיה שמחה והא כתיב (בראשית א, ג): "ויאמר אלהים יהי אור" אמר להם אף היא אינה אורה של שמחה שלא זכה העולם להשתמש באותה אורה שאותה אורה שנבראת ביום ראשון אדם צופה מסוף העולם ועד סופו וכיון שראה שעתידין רשעים לצאת כדור אנוש ואנשי דור המבול ודור הפלגה וכאנשי סדום לקחה הה"ד (איוב לח, טו): "וימנע מרשעים אורם" וגנזו לצדיקים לעתיד לבא שנאמר (תהלים צז, יא): "אור זרוע לצדיק" מיתיבין ליה והכתיב (בראשית א, ה): "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" אמר להם אף היא אינה שמחה שעתידין שמים להבלות שנאמר (ישעיה נא, ו): "כי שמים כעשן נמלחו" מיתיבין ליה והא כתיב "ויהי ערב ויהי בקר יום שני" ושלישי ורביעי חמישי וששי אמר להם אף היא אינה שמחה שכל מה שנברא בששת ימי בראשית צריכים עשיה כגון החרדל צריך להמתיקו התורמוסין צריכין לימתק החטים צריכין ליטחן והא כתיב (בראשית לט, ב): "ויהי ה' את יוסף" אמר אף היא אינה שמחה דכתיב (שם מ, טו) "כי שמו אותי בבור". והא כתיב (במדבר ז, א): "ויהי ביום כלות משה". אמר להם אף היא אינה שמחה שבו נגנז בנין בית המקדש שנאמר (שמות מ, לה): "ולא יכול משה לבא אל אהל מועד" והא כתיב (יהושע ה, יג): "ויהי בהיות יהושע" אמר להם אף היא אינה שמחה שבו קרע יהושע שמלותיו שנאמר (שם ז, ו) "ויקרע יהושע שמלותיו" והא כתיב (ויקרא ט, א): "ויהי ביום השמיני" אמר להם אף היא אינה שמחה שבו מתו נדב ואביהוא והא כתיב (ש"ב ז, א): "ויהי כי ישב המלך בביתו" א"ל אף היא אינה שמחה שבו בא נתן הנביא ואמר לו (מ"א ח, יט): "רק אתה לא תבנה הבית" אמרי ליה אמרינן אנן דידן אמור את דידך א"ל (יואל ד, יח): "והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס". (זכריה יד, ח): "והיה ביום ההוא יצאו מים חיים". (ישעיה יא, יא): "והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו". (שם ז, כא) "והיה ביום ההוא יחיה איש". (שם כז, יג) "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול" (שם ד, ג) "והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם" מיתיבין ליה והא כתיב (ירמיה לח, כח): "והיה כאשר נלכדה ירושלים" אמר להם אף היא אינה צרה אלא שמחה שבו ביום נטלו ישראל אופכין שלימה על עונותיהם ביום שחרב בהמ"ק.