קטגוריה:שמות א כב
ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיְצַו פַּרְעֹה לְכָל עַמּוֹ לֵאמֹר כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיְצַ֣ו פַּרְעֹ֔ה לְכׇל־עַמּ֖וֹ לֵאמֹ֑ר כׇּל־הַבֵּ֣ן הַיִּלּ֗וֹד הַיְאֹ֙רָה֙ תַּשְׁלִיכֻ֔הוּ וְכׇל־הַבַּ֖ת תְּחַיּֽוּן׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יְצַ֣ו פַּרְעֹ֔ה לְ/כָל־עַמּ֖/וֹ לֵ/אמֹ֑ר כָּל־הַ/בֵּ֣ן הַ/יִּלּ֗וֹד הַ/יְאֹ֙רָ/ה֙ תַּשְׁלִיכֻ֔/הוּ וְ/כָל־הַ/בַּ֖ת תְּחַיּֽוּ/ן׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וּפַקֵּיד פַּרְעֹה לְכָל עַמֵּיהּ לְמֵימַר כָּל בְּרָא דְּיִתְיְלֵיד לִיהוּדָאֵי בְּנַהְרָא תִּרְמוֹנֵיהּ וְכָל בְּרַתָּא תְּקַיְּימוּן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְכַד חָמָא פַּרְעה כְּדֵין פַּקֵיד לְכָל עַמֵיהּ לְמֵימָר כָּל בִּיר דְכַר דְאִתְלִיד לִיהוּדָאֵי בְּנַהֲרָא תִּטְלוֹקְנֵיהּ וְכָל בְּרַתָּא תְּקַיְימוּן: |
רש"י (כל הפרק)
רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
"ויצו". ואז צוה זאת בפקודת מלך כמו שמורה לשון צוה והצווי היה לכל עמו, שכל שיראו שיקראו את המילדות מן הבתים אל בית היולדת יארבו שם ויפקחו עיניהם על כל בן
זכר הנולד וישליכו אותו ליאור:כלי יקר (כל הפרק)
אור החיים (כל הפרק)
ויצו וגו' לכל עמו וגו'. לפי מה שכתבנו כי מתחלה דבר למילדות שיהיה הדבר בסוד ולא ידעו בנות ישראל, כשלא עלתה בידו עשה הדבר בפרסום וצוה לכל עמו על הדבר כי חשב כי אין נמלט מהם לצד היותם רבים ונכרים שלא ירחמו עליהם, עוד אולי לצד שראה באצטגנינות כי מושיען של ישראל נולד ועתיד ללקות במים (סנהדרין קא א) לזה גזר גזירה חזקה ומינה כל איש מצרי על הדבר ובזה אין נמלט מידם, ואומרו לאמר פי' לא שהמצריים הם עצמם ישליכוהו אלא שיאמרו לבני ישראל שכל אחד ישליך בניו, והטעם למה שאמרנו שהגזירה היתה לצד מה שראו איצטגניניו וכו' מן הסתם יראו הדרך שלקה בו שהוא ע"י ישראל, לזה גזר שבני ישראל הם ישליכו אותו היאורה, וכמו שכן היה שיוכבד היא השליכה את משה ביאור.
או ירצה לאמר שהם יצוו לכל שכן על שכונתו על הדבר ולא יצטרכו כל העם. ויש מרבותינו שאמרו (סוטה י"ב א) שגם על המצריים גזר, וזה דרך דרש שביום אחד אשר אמרו לפרעה כי בו ביום וגו' אותו יום גזר על כל עמו. אבל פשט הכתוב אין הדברים אמורים אלא בישראל כי גזירה זו בתמידות היתה והראיה כי יוכבד נתנה משה ביאור אחר ג' ירחים והאצטגנינים ראו יום הלידה, ואלו לא היתה הגזרה אלא יום לידת משה והוכר היום ההוא מה מקום לגזור עוד, אלא ודאי שגזירה זו על כל הבן הילוד היתה בתמידות ובהכרח אומרו לכל עמו הוא לצוום על בני ישראל והדרשה תדרש:| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ
כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד
רש"י מסביר שפרעה לא הגביל לבני העברים בלבד אלא לכל בן שנולד, כולל בני המצרים.
ניתן לראות שבהתחלה פרעה רצה להקטין את מספר הגברים של בני ישראל, אולם בהמשך הוא שינה את דעתו ורצה בהם כעבדים:
- פרעה פחד שבני ישראל יצטרפו לאויביו, ולכן עדיף שיהיה להם פחות גברים, לוחמים, ככתוב: "הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ" (שמות א י).
- פרעה נהנה מעבודתם של בני ישראל ורצה להשיבם לעבדותם, ולכן עדיף שיהיו הרבה גברים, ככתוב, "וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו אֶל הָעָם וַיֹּאמרוּ מַה זֹּאת עָשִׂינוּ כִּי שִׁלַּחְנוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ" (שמות יד ה).
מכת בכורות
המכה העשירית שהביא אלוהים על מצרים היתה מכת בכורות. המכה נועדה להכות את פרעה 'מידה כנגד מידה' על שהוא פקד להרוג את כל הבנים. אלוהים אמר, "וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ" (שמות יא ה).
אנחנו חשבנו שמדובר רק בבכור, ראשית אונו של האב, ומצאנו סימוכין בדברי אלוהים למשה, "קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר, כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה, לִי הוּא" (שמות יג ב), "בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּתֶּן לִי" (שמות כב כח), וגם, "כֹּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה" (שמות לד כ). ניתן להבין שהכוונה היתה רק לבן הבכור הראשון, וכך נעשתה המסורת. אולם בדברי אלוהים למשה, שנאמרו לפרעה, לפרעה בלבד אלוהים שם דגש על הבכור "הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ". כאשר הבכור מת הבן השני מקבל את בכורותו ועולה לכסא אביו כיורש העצר, ולכן הוא נעשה בן-מוות, וכך עד אחרון הבנים. פרעה הבין זאת ולכן מיהר בלילה למשה ואהרון לפני ששאר בניו ימותו (שמות יב לא).
כלומר פרעה פקד על השלכת כל הבנים למים, ומכת בכורות נועדה להכות את כל הבכורים של מצרים, ובנוסף את כל בני פרעה, לפי הסדר מהראשון עד האחרון. פרעה נכנע במהירות, קרא למשה ואהרון וכך הוא הציל את שאר בניו.
בהמשך חיי עמינו, גם המן רצה להשמיד את כל היהודים, וגם הוא הוענש במכת בכורות, עשר מכות, ולפי הסדר, כל עשרת בניו הומתו (ביאור:אסתר ט ז). כיוון שהמן כבר היה מת כאשר בניו הוענשו, הוא לא היה יכול להכנע ולהציל אותם.
חוקי חמורבי
לפי חוקי חמורבי סעיף 2 ואחרים, כאשר לא ברור האם הנאשם אשם או לא, משליכים אותו למים ומחכים לראות אם הוא ינצל בעצמו. לא ברור אם פרעה היה מודע לחוקי חמורבי, למרות שמשה השתמש בתבנית של חוקי חמורבי עם שינויים רבים. בכל אופן פרעה לא פקד להטביע את הילוד אלא רק להשליך אותו למים. פרעה נתן סיכויים קטנים לתינוק להנצל. במידה מסוימת יוכבד כיבדה את החוק כאשר היא הצפינה את משה בתיבה והניחה אותה בסוף. בתנאים האלה, היה פחות סיכויים שמשה יטבע, אבל היתה סכנה שתנין יאכל אותו.
וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן
במידה וישארו בנים בבני ישראל, אז לכל גבר יהיו מספר נשים, ובני ישראל ימשיכו לגדול.
אולם ייתכן שפרעה רצה שהמצרים יקחו את בנות ישראל לנשים, וכך כל עם ישראל יתבולל, יאבד ויכחד.
פרעה התיר לעמו, להרוג כרצונם בבני ישראל, ולחטוף כרצונם את בנות העם. פרעה הרשה למצרים לשבור את החוק האוסר לפגוע בבני איש, או לחטוף קטינים. פרעה חינך את עמו להיות רעי לב, ורוצחים שאינם מכבדים חוק אנושי, ולכן הגיע לו כל עונש שהוא קיבל.
למעשה, המצרים, כולל בתו, לא כיבדו את החוק שקבע פרעה, ולא הרשו לעצמם להפוך לפושעים.
מקורות
מבוסס על חידוש: מכת בכורות – מדוע פרעה מיהר לקרוא למשה בלילה? אילן סנדובסקי [[1]]
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "שמות א כב"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.