רות רבה פתיחתא ו
ו. [ עריכה ]
"וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ" כיון דאתת עקתה אזלת לך ושבקת להון "וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה" זה שאמר הכתוב (תהלים קמד, יד): "אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים" ר' יוחנן אמר סובלין אין כתיב כאן אלא "מְסֻבָּלִים" בשעה שהקטנים סובלין את הגדולים "אֵין פֶּרֶץ" אין פרצה של מגפה כמה דתימא (שם קו, כט) "ותפרץ בם מגפה" "וְאֵין יוֹצֵאת" אין יציאתה של מגפה כמה דתימא (ויקרא ט, כד): "ותצא אש מלפני ה'" "וְאֵין צְוָחָה" אין צוחה של מגפה כמה דתימא (במדבר טז, לד): "וכל ישראל אשר סביבותיהם נסו לקולם" ריש לקיש מסרס קרא בשעה שהגדולים סובלים את הקטנים "אֵין פֶּרֶץ" של גלות דכתיב (עמוס ד, ג): "ופרצים תצאנה" "וְאֵין יוֹצֵאת" של גלות דכתיב (ירמיה טו, א): "שלח מעל פני ויצאו" "וְאֵין צְוָחָה" של גלות דכתיב (שם ח, יט) "הנה קול שועת בת עמי" וכתיב (שם יד, ב) "וצוחת ירושלים עלתה" ר' לוליאני אמר בשעה שהקטנים שומעים את הגדולים ואין הגדולים נושאין משאן של קטנים עליהן הכתוב אומר (ישעיה ג, יד): "ה' במשפט יבא" "וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ" כד אתת עקתא אזילת לך ושבקת להון "וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה":