רבינו שמשון על נגעים ה
<< · רבינו שמשון · על נגעים · ה · >>
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
חוץ מזה. דספק בהרת קדמה ספק שער לבן קדם דמטמו רבנן:
שהיא היא. וראויה להחליט דפשתה:
ספק אחרת באה תחתיה. ראוי להסגיר דאין פסיון מטמא בתחלה:
טמא. לחומרא ומחליטו:
החליטו בשער לבן. הא דקתני בסוף הרי [היא] כמות שהיתה אכולהו קאי דאם הלך שער לבן ואח"כ חזר הרי היא כבתחלה וכן במחיה דאם הלך שער לבן וחזרה המחיה הרי היא כמות שהיתה:
ובפסיון. כמו כן אם הלך שער לבן ובא הפסיון שפשתה הבהרת הרי היא כמו שהיתה:
בתחלה. כלומר דין זה שאמרנו בין בתחלה החליטו בשער לבן בין בסוף שבוע ראשון החליטו בשער לבן כגון שהסגירו ובא שער לבן בסוף שבוע א' בין בסוף שבוע ב' החליטו בשער לבן כגון שעמד בעיניו וחזר והסגירו ובסוף שבוע שני בא שער לבן והחליטו בין לאחר הפטור החליטו בשער לבן כגון שעמד בעיניו ב' שבועות ופטרו ואחר הפטור בא שער לבן והחליטו בכל הני גווני אם הלך לו שער לבן וחזר שער לבן או מחיה או פסיון הרי היא כמות שהית' וכשיטה זו מתפרשת ההיא דהחליטו במחיה וכן ההיא דהחליטו בפסיון אלא דגבי החליטו בפסיון לא קתני בתחלה כדקתני באחריני משום דאין פסיון מטמא בתחלה ולא קתני נמי שהלך הפסיון ובאתה המחיה משום דמחיה הבאה במקום פסיון לא מטמאה דפסיון בחוץ ומחיה בעינן שתהא מבוצרת ובת"כ דריש ליה מדכתיב (ויקרא יג) אם פשה דהרי היא כמו שהיתה וקתני נמי גבי החליטו בפסיון והלך פסיון ובא פסיון וכן שער לבן והמחיה וצ"ל דההיא בשלא באה המחיה במקום הפסיון אלא באמצע הבהרת והתם נמי דריש ליה יכול יהא פסיון מטמא בתחלה תלמוד לומר (שם) אחרי הראותו אל הכהן:
שער פקודה. מלשון פקדון שהפקידה בהרת את השער בעור הבשר והלכה לה אי נמי מלשון (אסתר ב) ויפקד המלך פקידים:
וחכמים מטהרין. וטעמייהו כדתניא בתורת כהנים והיא הפכה (ויקרא יג) שהפכתו היא ולא שהפכתו חבירתה:
אף דבריך אינן מקיימין. דהוא נמי טהור:
בין באיש אחד. אע"ג דממה נפשך יש בו בהרת אחת שפשתה אותה שתחילתה כגריס ועכשיו כסלע היה ראוי להחליטו כיון דלא ידע אי זו היא טהורה דגזירת הכתוב היא כדתניא בתורת כהנים ואם פשה תפשה הצרעת בעור וטמאו הכהן (שם) את הודאי הוא מטמא ואינו מטמא את הספק ואע"ג דהאי קרא גבי פסיון כתיב ה"ה בשער לבן כדפרישית בסוף פרקין דלעיל דקתני בתוספתא (פ"ב) בהרת כחצי גריס ונולדה בהרת כחצי גריס ובה ב' שערות הרי זו להחליט טעה ואינו יודע אלו שהפכו ואלו שקדמו טהור דצריך שידע באי זה שערות הוא מחליטו:
שניהם טמאין. דבשניהם פשו:
ספקו טמא. בת"כ נפקא לן מדכתיב (שם) ואם תחתיה תעמוד הבהרת לא פשתה בעור והיא כהה שאת המכוה היא וטהרו הכהן את הודאי הוא מטהר ואינו מטהר את הספק:
תניא בתוספתא [פ"ג] שתי בהרות אחת מוסגרת ואחת מוחלטת אחת מוסגרת ואחת להסגיר אחת להסגיר ואחת להחליט אחת להסגיר ואחת טהורה ואינו יודע אי זו ראשונה ואי זו שניה טהור. ב' בהרות אחת מוחלטת ואחת להחליט אחת מוחלטת ואחת להסגיר אחת מוחלטת ואחת מוסגרת אחת מוחלטת ואחת טהורה טעה ואינו יודע אי זו ראשונה ואי זו שניה טמא. פי' אחת מוסגרת ואחת מוחלטת כגון ב' בהרות בזו כגריס ובזו כסלע ובסוף שבוע שני זו וזו כסלע ואחת עומדת לפטור ואחת עומדת להחליט והשתא דלא ידע אי זו פשתה טהור עד שיהו שתיהן כסלע ועוד קרי לה מוסגרת משום דשלמו ימי הסגר שלה ובדין דהוה ליה למתני אחת מוסגרת ואחת להחליט אלא איידי דנקט מוסגרת נקט נמי מוחלטת. אחת מוסגרת ואחת להסגיר כגון בהרת אחת כגריס ובסוף שבוע שני נולדה בו בהרת אחרת כגריס שזו עומדת לפטור וזו עומדת להסגיר והשתא דלא ידע טהור. אחת להסגיר ואחת להחליט כגון שני בהרות בזו כגריס ובזו כסלע ובסוף שבוע ראשון הרי שתיהן כסלע שזו עומדת להסגיר וזו עומדת להחליט והשתא דלא ידע טהור. אחת להסגיר ואחת טהורה כגון בהרת אחת כגריס והסגירה ב' שבועות וטהרו ואחר כך נולדה בו בהרת כגריס ונתערבו טהור. אחת מוחלטת ואחת להחליט כגון שתי בהרות בזו כגריס ובזו כגריס ובסוף שבוע בזו כסלע ובזו כסלע והחליט האחד ולא הספיק להחליט השני עד שנתערבו טמא. אחת מוחלטת ואחת להסגיר כגון דבזו כגריס ובזו כסלע ובסוף שבוע ראשון היו שתיהן כסלע והחליט אותה או שפשתה ואח"כ נתערבו טמא ואפי' נתרפאה אחת מהן. אחת מוחלטת ואחת מוסגרת כגון דבזו כגריס ובזו כסלע ובסוף שבוע שני שתיה' כסלע והחליט האחת ולא הספיק לפטור האחרת עד שנתערבו טמא:
אחת מוחלטת ואחת טהורה שהחליט האחת והאחרת פטר ואחר כך נתערבו טמא ובכל הני לא מטהרינן ליה עד שיתמעטו שתיהן מכגריס כדתנן משנזקק לטומאה ספקו טמא וברוב הספרים ברייתא זו כתובה בטעות וכמו שכתבתיה הגרסא נכונה וישרה: