קידמה ועוני טז
החידה נפתרת - תיקון החידה הראשון
עריכהיש רק דרך אחת להסיר רוע, והיא להסיר את הגורם לו. כדי לבטל את העוני, כדי לעשות שהמשכורות יהיו כמו שהצדק דורש שהן יהיו - מלוא הרווח שנוצר בזכות העובד, עלינו להחליף את הבעלות הפרטית על קרקע בבעלות משותפת. שום דבר אחר לא ייגע בגורם הרוע, בשום דבר אחר אין שמץ של תקווה.
אבל זו אמת אשר, במצבה הנוכחי של החברה, תעורר התנגדות מרה ביותר, ותיאלץ להיאבק על כל שעל. לפיכך יהיה זה חיוני להתייחס להתנגדויות של אותם אנשים, אשר גם כשהם מודים באמת זו, הם מכריזים שהיא בלתי ניתנת לביצוע.
בדרך זו נביא את החשיבה הקודמת שלנו למבחן חדש וחיוני. בדיוק כמו שאנחנו מסוגלים לבצע חיבור של מספרים על-ידי חיסור של המספרים הנגדיים, או כפל על-ידי חילוק, כך אנחנו יכולים, על ידי בדיקת יעילותו של הפתרון שהצענו, להוכיח את נכונות מסקנותינו לגבי גורם הרוע.
חוקי היקום הם הרמוניים. ואם הפתרון שאנחנו מקדמים הוא אמיתי, הוא חייב לעלות בקנה אחד עם הצדק, הוא חייב להיות מעשי, הוא חייב להתאים לנטיות ההתפתחות החברתית, והוא צריך להשתלב בהרמוניה עם תיקונים אחרים.
אני מציע להראות, שהפתרון הפשוט הזה, לא רק קל ליישום, אלא גם מרפא את כל הרעות החולות אשר, ככל שהתקדמות המודרנית נמשכת, נובעות מאי-שיוויון הולך וגדל בחלוקת העושר. הפתרון הזה יביא שיוויון תחת אי-שוויון, שפע תחת מחסור, צדק תחת עוול, כוח חברתי תחת חולשה חברתית. הוא יפתח את הדרך להתקדמות מפוארת ואצילית יותר של הציביליזציה.
אולם השאלה המעשית עדיין נשארה: איך נעשה את זה?
אנחנו יכולים לספק את חוק הצדק ולעמוד בכל הדרישות הכלכליות, אם נבטל בבת-אחת את כל הבעלויות הפרטיות על קרקע, נכריז על כל הקרקעות כעל רכוש ציבורי, נחלק אותן לחלקות שוות, וניתן אותן לכל המרבה במחיר, תוך קביעת תנאים שישמרו על הזכות המקודשת לביצוע שיפורים על הקרקע.
כך נוכל להבטיח, בחברה הנמצאת במצב מורכב יחסית, את אותו שוויון-זכויות שבחברה פשוטה יותר היה מושג ע"י חלוקה שווה של האדמה. על ידי מתן השימוש בקרקע למי שיצליח להשיג את המרב ממנו, נבטיח את הייצור הגדול ביותר.
אולם תכנית כזו, למרות שהיא מעשית בהחלט, לא נראית לי הטובה ביותר.
תוכנית זו תהיה כרוכה בהלם מיותר למנהגים ולהרגלים המקובלים כיום - וזה דבר שיש להימנע ממנו.
תוכנית זו תהיה כרוכה בהרחבה מיותרת של המנגנון הממשלתי - וזה דבר שיש להימנע ממנו.
זוהי מוסכמה בעולם המדינאות, שאפילו העריצים הגדולים ביותר הבינו ופעלו לפיה, שחידושים גדולים מתקבלים בצורה הטובה ביותר כאשר הם מגיעים בצורות ישנות. אנחנו, שמטרתנו לשחרר את האדם, בוודאי צריכים לפעול על פי אותה מוסכמה. זוהי השיטה הטבעית. כשהטבע רוצה ליצור סוג נעלה יותר, הוא לוקח סוג נמוך יותר ומפתח אותו. זהו גם החוק הצמיחה החברתית. הבה נעבוד לפי חוק זה. אם נשוט עם הזרם, נגיע רחוק ומהר. אם נשוט נגד הזרם, ההתקדמות תהיה קשה ואיטית.
אני לא מציע לרכוש או להחרים קרקעות פרטיות. רכישה תהיה בלתי צודקת, והחרמה תהיה מיותרת. תן לאנשים שמחזיקים את הקרקע עכשיו לשמור, אם הם רוצים, בעלות על מה שהם מכנים בהנאה "האדמה שלהם". תן להם להמשיך לקרוא לה "האדמה שלהם". תן להם לקנות ולמכור, להוריש ולרשת. אין צורך להפקיע קרקעות; כל מה שצריך הוא להחרים את הרנטה המונח rent הוא אותו חלק מהתוצר אשר ניתן תמורת השימוש ב-land (=קרקע ומשאבי טבע). לדוגמה, כאשר האריס משלם 25% מהתבואה לבעל הקרקע, תבואה זו נקראת rent. בעברית משתמשים לעתים במושג "דמי שכירות", אולם כדי למנוע טעות עדיף להשתמש במושג רנטה..
כדי לקחת הרנטה המונח rent הוא אותו חלק מהתוצר אשר ניתן תמורת השימוש ב-land (=קרקע ומשאבי טבע). לדוגמה, כאשר האריס משלם 25% מהתבואה לבעל הקרקע, תבואה זו נקראת rent. בעברית משתמשים לעתים במושג "דמי שכירות", אולם כדי למנוע טעות עדיף להשתמש במושג רנטה. לשימוש הציבור, אין גם צורך שהמדינה תתעסק בהקצאת הקרקעות. אין צורך להמציא כל מנגנון חדש. המנגנון כבר קיים. במקום להרחיבו, כל שעלינו לעשות הוא לפשט ולהקל אותו. על ידי שימוש במנגנון קיים זה, אנו יכולים, מבלי זעזוע או הלם, לקבוע את הזכות המשותפת לקרקע, על ידי לקיחת הרנטה המונח rent הוא אותו חלק מהתוצר אשר ניתן תמורת השימוש ב-land (=קרקע ומשאבי טבע). לדוגמה, כאשר האריס משלם 25% מהתבואה לבעל הקרקע, תבואה זו נקראת rent. בעברית משתמשים לעתים במושג "דמי שכירות", אולם כדי למנוע טעות עדיף להשתמש במושג רנטה. לשימוש הציבור.
אנחנו כבר לוקחים חלק מהרנטה המונח rent הוא אותו חלק מהתוצר אשר ניתן תמורת השימוש ב-land (=קרקע ומשאבי טבע). לדוגמה, כאשר האריס משלם 25% מהתבואה לבעל הקרקע, תבואה זו נקראת rent. בעברית משתמשים לעתים במושג "דמי שכירות", אולם כדי למנוע טעות עדיף להשתמש במושג רנטה. באמצעות מיסוי. עלינו רק לעשות כמה שינויים באופן המיסוי כדי לקחת את כולו. לכן, מה שאני מציע הוא - לקחת את כל הרנטה המונח rent הוא אותו חלק מהתוצר אשר ניתן תמורת השימוש ב-land (=קרקע ומשאבי טבע). לדוגמה, כאשר האריס משלם 25% מהתבואה לבעל הקרקע, תבואה זו נקראת rent. בעברית משתמשים לעתים במושג "דמי שכירות", אולם כדי למנוע טעות עדיף להשתמש במושג רנטה. על ידי מיסוי.
בצורה חיצונית, הבעלות על קרקע תישאר בדיוק כמו עכשיו. אין צורך לנשל את בעל הקרקע, ואין צורך להגביל את גודל הקרקע שכל אחד יכול להחזיק. כל עוד הרנטה המונח rent הוא אותו חלק מהתוצר אשר ניתן תמורת השימוש ב-land (=קרקע ומשאבי טבע). לדוגמה, כאשר האריס משלם 25% מהתבואה לבעל הקרקע, תבואה זו נקראת rent. בעברית משתמשים לעתים במושג "דמי שכירות", אולם כדי למנוע טעות עדיף להשתמש במושג רנטה. נלקחת על-ידי המדינה באמצעות מיסים, הקרקע היא למעשה רכוש משותף, ואין זה משנה על-שם מי היא רשומה ולאלו חלקות היא מחולקת. כל חבר בקהילה משתתף ביתרונות של הבעלות על הקרקע.
כעת, כיוון שהמיסוי על רנטה המונח rent הוא אותו חלק מהתוצר אשר ניתן תמורת השימוש ב-land (=קרקע ומשאבי טבע). לדוגמה, כאשר האריס משלם 25% מהתבואה לבעל הקרקע, תבואה זו נקראת rent. בעברית משתמשים לעתים במושג "דמי שכירות", אולם כדי למנוע טעות עדיף להשתמש במושג רנטה., או על ערך הקרקע, חייב בהכרח לגדול ככל שאנחנו מבטלים מסים אחרים, אנו מציעים לבטל את כל המיסים פרט למס על ערך הקרקע.
כפי שראינו, ערך הקרקע הוא אפס בתחילת חייה של החברה, וככל שהחברה מתפתחת ע"י גידול האוכלוסייה והתקדמות הטכנולוגיה, הוא הולך וגדל. לכן זה לא יהיה מספיק רק למקם את כל המסים על ערך הקרקע. יהיה צורך, גם כאשר הרנטה המונח rent הוא אותו חלק מהתוצר אשר ניתן תמורת השימוש ב-land (=קרקע ומשאבי טבע). לדוגמה, כאשר האריס משלם 25% מהתבואה לבעל הקרקע, תבואה זו נקראת rent. בעברית משתמשים לעתים במושג "דמי שכירות", אולם כדי למנוע טעות עדיף להשתמש במושג רנטה. עולה על ההכנסות הנוכחיות של המדינה ממיסים, להגדיל בהתאם את דרישות המס, ולהמשיך הגדלה זו ככל שהחברה מתקדמת וככל שהרנטה המונח rent הוא אותו חלק מהתוצר אשר ניתן תמורת השימוש ב-land (=קרקע ומשאבי טבע). לדוגמה, כאשר האריס משלם 25% מהתבואה לבעל הקרקע, תבואה זו נקראת rent. בעברית משתמשים לעתים במושג "דמי שכירות", אולם כדי למנוע טעות עדיף להשתמש במושג רנטה. גדלה. אבל זה עניין כל כך טבעי וקל, שאפשר להבין אותו בקלות כמס על ערך הקרקע.
בכל מקום שהרעיון, לרכז את כל המיסוי על ערכי הקרקעות, מוצא אחיזה מספקת כדי לגרום לאנשים לשקול אותו ברצינות, הוא תמיד מוצא דרך כלשהי לליבם של האנשים, אולם רק מעטים מבני המעמדות שעשויים להרוויח ממנו ביותר, שרואים מייד, או אפילו לאחר זמן רב, את מלוא המשמעות והעוצמה שלו:
קשה לעובדים להתגבר הרעיון שיש ניגוד בין הון לעבודה. קשה לחקלאים קטנים ובעלי נחלות להתגבר על הרעיון, שגביית כל המסים מערך הקרקע תגרום לכך שהם יתר על מידה. קשה לשני המעמדות להתגבר על הרעיון, שלפטור ממיסוי את ההון המונח capital מייצג עושר המשמש בתהליך הייצור, כולל עושר המשמש לצורך חליפין. capital הוא תת-קבוצה של המושג wealth (המוגדר למטה). כל פריט-רכוש (הנכלל במושג wealth) יכול לשמש לצריכה, או לייצור; אם בוחרים להשתמש בו לייצור, הוא נחשב capital. בעברית נשתמש במושג הון. יעשיר את העשירים ויעני את העניים. הרעיונות הללו נובעים מבלבול מחשבתי. אולם מאחרי הבורות והדעות קדומות, יש גם אינטרס רב-עוצמה, אשר שולט עד היום הזה בספרות, בחינוך ובדעת הקהל. עוול גדול תמיד מת בקושי רב, והעוול הגדול אשר בכל מדינה תרבותית גורם להמוני אנשים לחיות בעוני ומחסור, לא ימות ללא מאבק מר.