כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מקצה הארץ אליך אקרא בעטף לבי בצור ירום ממני תנחני
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִקְצֵה הָאָרֶץ אֵלֶיךָ אֶקְרָא בַּעֲטֹף לִבִּי בְּצוּר יָרוּם מִמֶּנִּי תַנְחֵנִי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִקְצֵ֤ה הָאָ֨רֶץ ׀ אֵלֶ֣יךָ אֶ֭קְרָא
בַּעֲטֹ֣ף לִבִּ֑י
בְּצוּר־יָר֖וּם מִמֶּ֣נִּי תַנְחֵֽנִי׃
רש"י
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
מקצה הארץ" - אף ע"פ שאני רחוק מאנשי שאני משלח על אויבי למלחמה
"
אליך אקרא בעטף לבי" - עליהם ועל מה אני קורא לך שתנחני בצור שהוא רם וחזק ממני
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
מקצה הארץ - שהוא רחוק מאהל ה' או הוא הטעם אע"פ שאני בקצה הארץ שהוא מקום שפל, בצור ירום ממני.
והטעם: שיהיה רם ממני שם תנחני.
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"בעטוף" - מלשון עטיפה ולבישה
מצודת דוד
"בצור ירום ממני" - ר"ל שאנצח מלכים החזקים ממני
"
מקצה הארץ" - כשהיה נלחם עם ארם אמר כשאני בקצה הארץ רחוק מא"י כאשר לבי מעוטף בצרות אקרא אליך שתנחם אותי
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
מקצה הארץ", בעת שהייתי בורח מפני שאול יושב מתחבא בקצה א"י, משם "
אליך אקרא בעטף לבי" מרוב הצרות, בעת "
אשר תנחני בצור ירום ממני", שהוצרכתי לעלות על צורי היעלים הרמים להתחבאות שם, ואתה תנחני שם, יען.
ביאור המילות
"
בעטף לבי". מורה על רוב הצרה, כמו בהתעטף עלי נפשי. תפלה לעני כי יעטוף: