כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אגילה ואשמחה בחסדך אשר ראית את עניי ידעת בצרות נפשי
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בְּחַסְדֶּךָ אֲשֶׁר רָאִיתָ אֶת עָנְיִי יָדַעְתָּ בְּצָרוֹת נַפְשִׁי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אָגִ֥ילָה וְאֶשְׂמְחָ֗ה בְּחַ֫סְדֶּ֥ךָ
אֲשֶׁ֣ר רָ֭אִיתָ אֶת־עׇנְיִ֑י
יָ֝דַ֗עְתָּ בְּצָר֥וֹת נַפְשִֽׁי׃
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
אגילה - והנה אם גברה ידי לא אשמח רק בחסדך.
רד"ק
• לפירוש "רד"ק" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
אגילה ואשמחה בחסדך אחר שתעשה עמי
חסד ותצילני מידם שלא אפחד עוד מהם
אגילה ואשמחה בחסדך ואודה לך על זה.
אשר ראית את עניי ידעת בצרות נפשי: ופרוש
ראית ו
ידעת: ראית שפנית אלי להוציאני מן העני שהייתי בו ולא העלמת עיניך ממני, כמו (שמות ג ז): ראה ראיתי את עני עמי; וכן
ידעת כשהיתה נפשי בצרות הכרת והשגחת עליה להיטיב לה, וכן (שם): כי ידעתי את מכאביו; (תהלים קמד ג): מה אדם ותדעהו; (דברים לד י): אשר ידעו יי'; (תהלים א ו): כי יודע יי' דרך צדיקים.
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת דוד
"
אשר ראית" - נתת לב לראות עניי ולדעת צרות נפשי
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(ח-ט) "
אגילה ואשמחה בחסדך" שעשית עמדי, והמאמרים מקבילים, "
אשר ראית את עניי ולא הסגרתני ביד אויב", שהוא מה שלא הסגירו ביד שאול בהיותו בקעילה, "
ידעת בצרות נפשי העמדת במרחב רגלי", שבעת שעטרו אותו שאול ואנשיו, ודוד הלך מצד ההר מזה ושאול מצד ההר מזה, והיה המקום צר שלא יכול לברוח כי ההר סגר בעדו, והיה אז בצרה גדולה ואתה ידעת בצרות נפשי ומלאך בא אל שאול ועי"כ העמדת במרחב רגלי:
ביאור המילות
"
אגילה ואשמחה". הגיל הוא בעת התחדש הישועה ואח"כ היא שמחה תמידית
(כנ"ל כ"א ב') "
ראית את עניי, ידעת בצרות נפשי". העוני הוא גלוי ונראה נגד צרות הנפש שהוא דבר פנימי, לכן אמר בו "
ראית". ובצרת הנפש אמר "
ידעת":