קטגוריה:תהלים ט יא

עריכה

ביאור המילות

"יודעי שמך". היא מדרגה גדולה מאוד, שמשיג שם ה' בידיעה ברורה, כמו שכתוב אשגבהו כי ידע שמי, וזה גדול ממה שכתוב שם כי בי חשק, החושק מצפה אל הדבר, והיודע כבר השיג וידע, ואמר ובשמי ה' לא נודעתי להם, שהיא ההנהגה הנסיית התמידיית ליודעי שמו, והוא הבוטח בו תמיד לא לשום אמצעיים. כי לא עזבת דורשיך, והשגחתך דבוקה בהם תמיד:

אלשיך

• לפירוש "אלשיך" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

(י - יא) "ויהי ה' משגב לדך" כו'. לבא אל הענין נזכירה מאמרם ז"ל (שמות רבה מה ו) על פסוק וחנותי את אשר אחון (שמות לג יט) שהראה הקב"ה למשה אוצר גדול ואמר לו אוצר זה למי אמר לו למי שאין לו כו', שיהיה, שאין לו עון רק העדר זכיות. ועל דרך זה יאמר דוד הלא בי מצאת בהצטרפך עם בית דינך זכות להצילני ותשפוט צדק, אמנם מה שאבקש ממך הוא, כי "ויהי ה' משגב לדך" מזכיות, להצילו מבית דינך המחייבו על דלות זכותו, ולא בלבד כאשר יקדים תפלה לצרה, כי אם גם "משגב לעתות" שהוא כבר "בצרה" וזהו "לעתות בצרה:"

וזהו ליחיד, אך לרבים גם שלא ידרשו ויתפללו "יבטחו בך יודעי שמך", במה שהם "יודעי שמך" בלי תפלה שלא דרשוך, "כי" אשר דרשוך, איני צריך לבקש עליו, כי הלא מאליך "לא עזבת דורשיך ה'" בעל הרחמים ביד הדין:

או יאמר, בשום לב שאומר משגב שני פעמים, ואומרו "לעתות" ולא אמר בעתות. אך הנה ידענו כי אין בטחון לישראל בגליות גדול משם הגדול, כענין כי יד על כס י - ה (שמות יז טז עי' רש"י שם), וגם ארבע אותיות כנגד ארבע גאולות. ונבא אל הענין, והוא, כי אחרי אומרו כי כל צרה היא על ידי שם ה' עם בית דינו, אמר אם כן הדך שדלותו על ידי ה' ובית דינו, אחלה פניך ה' תהי לו משגב ממדת הדין, ולא להסיר דלותו והעשירו, כי הלא הסכמת עם בית דינך לרוששו, כי אם שתהיה לו "משגב לעתות בצרה" כי לא תוסר צרת דלותו, כי אם שלעתות דוחקו אשר לו ביותר בהמשך הצרה תהיה משגב לו ממדת הדין להרויחו, ועל ידי כן "ויבטחו בך יודעי שמך" שבגלות שיודעים כי בארבע אותיות שמך יהיו למו ארבע גאולות, במה שיראו כי לא עזבת דורשיך ה' ביד מדת הדין, כך לא תעזוב אותם בגלות, ויצדק זה במאמרם ז"ל (עיין שוחר טוב כאן) פה אחד, כי פסוק זה על גלות ישראל ידבר: