קטגוריה:תהלים ח ג
נוסח המקרא
מפי עוללים וינקים יסדת עז למען צורריך להשבית אויב ומתנקם
מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם.
מִפִּ֤י עוֹלְﬞלִ֨ים ׀ וְֽיֹנְקִים֮ יִסַּ֢דְתָּ֫ עֹ֥ז
לְמַ֥עַן צוֹרְﬞרֶ֑יךָ
לְהַשְׁבִּ֥ית א֝וֹיֵ֗ב וּמִתְנַקֵּֽם׃
מִ/פִּ֤י עֽוֹלְלִ֨ים׀ וְֽ/יֹנְקִים֮ יִסַּ֪דְתָּ֫ עֹ֥ז לְמַ֥עַן צוֹרְרֶ֑י/ךָ לְ/הַשְׁבִּ֥ית א֝וֹיֵ֗ב וּ/מִתְנַקֵּֽם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
והנכון בעיני: בעבור היות אדם נכבד מכל נבראי מטה אמר כן, כי מעת שיחל הנער לדבר וזה טעם מפי עוללים אז תחל מתכונתו לקבל כח הנשמה החכמה עד שתשכל בשקול דעתה כח בוראה, כי תחזק הנפש יום אחר יום וזה טעם יסדת עוז.
וטעם למען צורריך – לבטל דברי המכחישים האומרים: אין אלוה, וזה טעם להשבית אויב ומתנקם, על המאמינים בשם בדבור או במעשה.רד"ק
כי צריך האדם להודות הבורא ולהכיר כחו ויכלתו מצד מעשיו הנראים בשמים ובארץ, ומתכונת גופו שנברא מטפת הזרע אשר תהפך לדם, ומשם יגדל מעט מעט עד שישתלמו אבריו ויצא לאויר העולם.
וכבר זכר זה במזמור יי' חקרתי ותדע (קלט למטה).
ובזה המזמור אמר: מתחלת צאתו לאויר העולם ומיניקתו נכרות נפלאות הבורא וחסדו על האדם.
לפיכך אמר יסדת: כמו שהיסוד תחלת הבנין, כן היניקה תחלת ההכרה בחסד הבורא על האדם אחר צאתו לאויר העולם שעשה לו הקדוש, ברוך הוא, נקב בשדים כעין נקב מחט דקה.
לא יותר רחב מכך, שאם היה יותר רחב פן יזרום החלב בלא מיץ ויבוא לתוך פיו יותר מן הצורך עד שיחנק בו; ואם יהיה יותר דק ממה שהוא יכבד המיץ על הילד ותכאבנה שפתיו, אלא הכל בשעור ובמדה.
והפליאו משאר החיים שנתן לאמו דדים במקום בינה, כמו שאמרו רבותינו, זכרם לברכה (בבלי ברכות י א).
לפיכך אמר: מפי עוללים וינקים יסדת עז.
שיכול האדם להכיר, כי הכל בכונת מכון; לא כמו שאמרו אויבי יי', כי הכל בטבע ובמקרה, בלא הנהגת מנהיג וכונת מכון.
וזהו שאמר: למען צורריך להשבית אויב ומתנקם: ואף על פי שזה החסד גם כן בבהמות ובחיות, באדם נתן האל בינה ושכל להכיר מעשה האל ולהודות לו ולשבחו על הכל, וכלם נבראו לתועלתו; אם כן עליו להתבונן ולהכיר מעשה האל ולהודות לו על הכל.
והחכם רבי אברהם בן עזרא פרש (במקומו): בעבור היות האדם נכבד מכל נבראי מטה אמר כן, כי מעת שיחל הנער לדבר, וזה טעם מפי עוללים, אז תחל מתכונתו לקבל כח הנשמה עד שתשכיל בשקול דעתה כח בוראה, כי תתחזק הנפש יום אחר יום: וזה טעם יסדת עז.
וטעם למען צורריך לבטל דברי המכחישים האומרים אין אלוה.
ורבנו משה הכהן בן גיקטילא פרש: מפי עוללים אשר לא ידברו בפיהם, הם בעצמם יורו על רוב חסדיך, כי תכלכלם ותרבם בגופם באורך וברוחב.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"להשבית" - לבטל דברי האויב והמתנקם את המאמינים בה'
"מפי עוללים ויונקים" - מן פי העוללים אשר הם סתומים במעי אמן ובהולדם נפתח פיהם ויונקים תדיר משדי אמן מן הפלא הזה יסדת יסוד מוסד לדעת עוזך כי הוא דבר שאין הטבע מתחייב
"למען צורריך" - למען הכחיש צורריך אשר כחשו בה'
מצודת ציון
"עוללים" - אף במעי אמן יקראו עוללים כמו כעוללים לא ראו אור (איוב ג')מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"יסדת", היסוד הוא העקר להבנין, וה' לקח יסוד לעזו מפי עוללים, ומאבני המופת שלקח מפי עוללים יסד עזו נגד צורריו, "והצורר". הוא בפועל, "והאויב". הוא בלב, והכתובים יציירו שונאי ה' והמכחישים כאויבים, והעושים בפועל מעשים להכעיסו כצוררים (כמ"ש בפי', ישעיה א' כ"ד, נ"ט י"ח ובכ"מ):מפי עוללים ויונקים יסדת עוז למען צורריך להשבית אויב ומתנקם
זהו מאמר לא גמור. קחו אותו כאתגר - להשלים אותו!
חלק מהפירושים במאמר זה לקוחים מתוך דברי הרב פרופ' ישראל אברמס ( במאמר שהתפרסם באתר דעת ) .
(תהלים ח ב): "ה' אֲדֹנֵינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם. מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ, לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם"
מה זה " יסדת עוז "? ומה הקשר בין עוללים ויונקים לבין צוררים, אויב ומתנקם?
1. ע"פ רש"י, הכוונה לשירה בבית המקדש: העוללים והיונקים הם הלויים והכהנים, שמתחילים כבר בגיל צעיר יחסית לשיר במקדש; והצוררים הם אויבי ישראל. הפסוקים מהללים את ה', ששמו אדיר בכל הארץ, והיה ראוי שישרה שכינתו על השמים בלבד, ובכל זאת הוא עשה איתנו חסד, והורה לנו להשמיע שירים מפי עוללים ויונקים במקדש, כדי להראות לצורריך אויבי ישראל שהוא אוהב אותנו, עם ישראל.
2. ע"פ מצודות ומלבי"ם, הכוונה לנפלאות הבריאה המתגלות בלידת התינוקות. כשתינוק ברחם, הוא ניזון דרך הטבור, ופיו סתום; וכשהתינוק נולד, הטבור שלו נסתם ופיו נפתח, והוא מתחיל לינוק, וזה פלא גדול. לפי פירוש זה, הצוררים הם הכופרים המכחישים את השגחת ה'; והנפלאות המתגלות בתהליך הלידה של תינוקות משביתות את טענותיהם. והרב ישראל אברמס הסביר פירוש זה קצת אחרת: "אתה מראה את כחך האלקי בזה שנתת כשרון הדיבור - יתרון המבדיל את האדם מיתר בעלי החיים ומרוממו עליהם - לילד רך, יצור כה זעיר וחלש"
3. ע"פ הרב אברמס, הכוונה לדברי השירה והשבח של ילדים: "אתה, יוצר העולם, האדיר והנשגב, תייסד את הכרת אלקותך על התפילה הזכה של ילדים קטנטנים תמימי הדעת, כי בתהילתם הטהורה ביחוד תמצא חפץ" (והמשורר מרגיש קרבת רוח לתינוקות אלו שעוד לא נטמאו בחטאות העולם); כוונת הפסוק היא, שבתפילת הילדים לבורא העולם, בה הם מכירים ומשבחים את מעשיו הנפלאים ביצירת התבל, יש כדי להשתיק כל טענות השטנה שאויבי אלקי ישראל (והם גם צוררי עם ישראל) טוענים נגדו.
וייתכן שהכוונה לא דווקא לתינוקות, אלא אפילו לדברי שבח של אנשים גדולים, שבכל זאת אינם אלא כתינוקות ביחס ליוצר האדיר של התבל: כל אנשי תבל, אף הגדולים והדגולים ביותר, אינם אלא כעוללים, ודברי שבחם לה' הם רק כהמית יונקי שדיים כלפי גדולתו של הקב"ה.
4. יש מפרשים את הפסוק כרמז למאורע מיוחד, כלומר, לנצחון שגיבורי ישראל צעירים (' עוללים ויונקים ') הנחילו לעמם בהלחמם באומץ לב נגד אויב אכזרי (' למען צורריך להשבית אויב ומתנקם '), או למעשה גבורה של קידוש השם כשבחורי ישראל הקריבו את נפשם למען דתם. בתולדות עמנו קרו הרבה מקרים כאלה.
- אולם, לאמיתו של דבר, אין יסוד לפירוש זה המפריע את מהלך הרעיונות.
פירוש המילים, ע"פ הרב ישראל אברמס:
עוללים - ילדים רכים, יונקים (השוה: שמואל א טו ג; ירמיהו מד ז).
יסדת - ע"פ פירושים 2, 3 יש להבין את העבר כהוה: אתה מיסד ומכונן בתדירות. ע"פ פירושים 1, 4, הכוונה ללשון עבר דווקא.
עז - תהלה וכבוד, כמו, 'עזי וזמרת יה' (שמות טו ב); 'הבו לה' כבוד ועז' (תהלים כט א); 'בכלי עז' (דברי הימים ב ל כא). וכן הבינו את המלה השבעים, הפשיטא, והוולגטה. אחרים סוברים שהוראת המלה: כח, גבורה; או: מעז, מחסה. והכוונה שתפילת הילדים מהוה מגדל עז לפני האויבים (השוה: החשמונאים ס, ג', י"ט והלאה).
למען צורריך - משום צורריך, כמו, 'למען שוררי' (תהלים ה ט). הצוררים הם הכופרים בה'.
להשבית - להשתיק, וכן 'הידד השבתי' (ישעיהו טז י), 'והשבתי... קול ששון וקול שמחה' (ירמיהו ז לג).
אויב ומתנקם - נרדפים ל'צורריך'. מתנקם משמעו העיקרי: מי ששואף לעשות נקמה (השוה: ירמיהו ה ט).
בפסוק זה נמצא כעין פרוט לרעיון החרוז השני - ' "מה אדיר שמך בכל הארץ" ' - שבפסוק הקודם, כמו שפסוק ד' מרחיב את השבח שבחרוז השלישי של פסוק ב'.
בכתובים אלה יש מבנה אדריכלי מיוסד על המדה, 'כלל ואחריו פרט'. תקבולת מתאמת.
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בלא גמור וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-02-14.
קישורים
דף הפרק • מקראות גדולות • הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "תהלים ח ג"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.