איוב ג
קיצור דרך: t2703
תנ"ך > איוב > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב
הפרק במהדורה המוטעמת
ג א אַֽחֲרֵי־כֵ֗ן פָּתַ֤ח אִיּוֹב֙ אֶת־פִּ֔יהוּ וַיְקַלֵּ֖ל אֶת־יוֹמֽוֹ׃
ב וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃
ג יֹ֣אבַד י֭וֹם אִוָּ֣לֶד בּ֑וֹ
וְהַלַּ֥יְלָה אָ֝מַ֗ר הֹ֣רָה גָֽבֶר׃
ד הַיּ֥וֹם הַה֗וּא יְֽהִ֫י־חֹ֥שֶׁךְ
אַֽל־יִדְרְשֵׁ֣הוּ אֱל֣וֹהַּ מִמַּ֑עַל
וְאַל־תּוֹפַ֖ע עָלָ֣יו נְהָרָֽה׃
ה יִגְאָלֻ֡הוּ חֹ֣שֶׁךְ וְ֭צַלְמָוֶת
תִּשְׁכׇּן־עָלָ֣יו עֲנָנָ֑ה
יְ֝בַעֲתֻ֗הוּ כִּֽמְרִ֥ירֵי יֽוֹם׃
ו הַלַּ֥יְלָה הַהוּא֮ יִקָּחֵ֢ה֫וּ אֹ֥פֶל
אַל־יִ֭חַדְּ בִּימֵ֣י שָׁנָ֑ה
בְּמִסְפַּ֥ר יְ֝רָחִ֗ים אַל־יָבֹֽא׃
ז הִנֵּ֤ה הַלַּ֣יְלָה הַ֭הוּא יְהִ֣י גַלְמ֑וּד
אַל־תָּב֖וֹא רְנָנָ֣ה בֽוֹ׃
ח יִקְּבֻ֥הוּ אֹֽרְﬞרֵי־י֑וֹם
הָ֝עֲתִידִ֗ים עֹרֵ֥ר לִוְיָתָֽן׃
ט יֶחְשְׁכוּ֮ כּוֹכְבֵ֢י נִ֫שְׁפּ֥וֹ
יְקַו־לְא֥וֹר וָאַ֑יִן
וְאַל־יִ֝רְאֶ֗ה בְּעַפְעַפֵּי־שָֽׁחַר׃
י כִּ֤י לֹ֣א סָ֭גַר דַּלְתֵ֣י בִטְנִ֑י
וַיַּסְתֵּ֥ר עָ֝מָ֗ל מֵעֵינָֽי׃
יא לָ֤מָּה לֹּ֣א מֵרֶ֣חֶם אָמ֑וּת
מִבֶּ֖טֶן יָצָ֣אתִי וְאֶגְוָֽע׃
יב מַ֭דּוּעַ קִדְּמ֣וּנִי בִרְכָּ֑יִם
וּמַה־שָּׁ֝דַ֗יִם כִּ֣י אִינָֽק׃
יג כִּֽי־עַ֭תָּה שָׁכַ֣בְתִּי וְאֶשְׁק֑וֹט
יָ֝שַׁ֗נְתִּי אָ֤ז ׀ יָנ֬וּחַֽ לִֽי׃
יד עִם־מְ֭לָכִים וְיֹ֣עֲצֵי אָ֑רֶץ
הַבֹּנִ֖ים חֳרָב֣וֹת לָֽמוֹ׃
טו א֣וֹ עִם־שָׂ֭רִים זָהָ֣ב לָהֶ֑ם
הַֽמְﬞמַלְאִ֖ים בָּתֵּיהֶ֣ם כָּֽסֶף׃
טז א֤וֹ כְנֵ֣פֶל טָ֭מוּן לֹ֣א אֶהְיֶ֑ה
כְּ֝עֹלְﬞלִ֗ים לֹא־רָ֥אוּ אֽוֹר׃
יז שָׁ֣ם רְ֭שָׁעִים חָ֣דְלוּ רֹ֑גֶז
וְשָׁ֥ם יָ֝נ֗וּחוּ יְגִ֣יעֵי כֹֽחַ׃
יח יַ֭חַד אֲסִירִ֣ים שַׁאֲנָ֑נוּ
לֹ֥א שָׁ֝מְע֗וּ ק֣וֹל נֹגֵֽשׂ׃
יט קָטֹ֣ן וְ֭גָדוֹל שָׁ֣ם ה֑וּא
וְ֝עֶ֗בֶד חׇפְשִׁ֥י מֵאֲדֹנָֽיו׃
כ לָ֤מָּה יִתֵּ֣ן לְעָמֵ֣ל א֑וֹר
וְ֝חַיִּ֗ים לְמָ֣רֵי נָֽפֶשׁ׃
כא הַֽמְﬞחַכִּ֣ים לַמָּ֣וֶת וְאֵינֶ֑נּוּ
וַֽ֝יַּחְפְּרֻ֗הוּ מִמַּטְמוֹנִֽים׃
כב הַשְּׂמֵחִ֥ים אֱלֵי־גִ֑יל
יָ֝שִׂ֗ישׂוּ כִּ֣י יִמְצְאוּ־קָֽבֶר׃
כג לְ֭גֶבֶר אֲשֶׁר־דַּרְכּ֣וֹ נִסְתָּ֑רָה
וַיָּ֖סֶךְ אֱל֣וֹהַּ בַּעֲדֽוֹ׃
כד כִּֽי־לִפְנֵ֣י לַ֭חְמִי אַנְחָתִ֣י תָבֹ֑א
וַֽיִּתְּכ֥וּ כַ֝מַּ֗יִם שַׁאֲגֹתָֽי׃
כה כִּ֤י פַ֣חַד פָּ֭חַדְתִּי וַיֶּאֱתָיֵ֑נִי
וַאֲשֶׁ֥ר יָ֝גֹ֗רְתִּי יָ֣בֹא לִֽי׃
כו לֹ֤א שָׁלַ֨וְתִּי ׀ וְלֹ֖א שָׁקַ֥טְתִּי וְֽלֹא־נָ֗חְתִּי
וַיָּ֥בֹא רֹֽגֶז׃
מהדורות נוספות
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל את יומו
ב ויען איוב ויאמר ג יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר ד היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל ואל תופע עליו נהרה ה יגאלהו חשך וצלמות תשכן עליו עננה יבעתהו כמרירי יום ו הלילה ההוא יקחהו אפל אל יחד בימי שנה במספר ירחים אל יבא ז הנה הלילה ההוא יהי גלמוד אל תבא רננה בו ח יקבהו אררי יום העתידים ערר לויתן ט יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר י כי לא סגר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני יא למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע יב מדוע קדמוני ברכים ומה שדים כי אינק יג כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי יד עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו טו או עם שרים זהב להם הממלאים בתיהם כסף טז או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא ראו אור יז שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח יח יחד אסירים שאננו לא שמעו קול נגש יט קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו כ למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש כא המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים כב השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר כג לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו כד כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי כה כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי כו לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז
א אַחֲרֵי כֵן פָּתַח אִיּוֹב אֶת פִּיהוּ וַיְקַלֵּל אֶת יוֹמוֹ.
ב וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַר. ג יֹאבַד יוֹם אִוָּלֶד בּוֹ וְהַלַּיְלָה אָמַר הֹרָה גָבֶר. ד הַיּוֹם הַהוּא יְהִי חֹשֶׁךְ אַל יִדְרְשֵׁהוּ אֱלוֹהַּ מִמָּעַל וְאַל תּוֹפַע עָלָיו נְהָרָה. ה יִגְאָלֻהוּ חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת תִּשְׁכָּן עָלָיו עֲנָנָה יְבַעֲתֻהוּ כִּמְרִירֵי יוֹם. ו הַלַּיְלָה הַהוּא יִקָּחֵהוּ אֹפֶל אַל יִחַדְּ בִּימֵי שָׁנָה בְּמִסְפַּר יְרָחִים אַל יָבֹא. ז הִנֵּה הַלַּיְלָה הַהוּא יְהִי גַלְמוּד אַל תָּבֹא רְנָנָה בוֹ. ח יִקְּבֻהוּ אֹרְרֵי יוֹם הָעֲתִידִים עֹרֵר לִוְיָתָן. ט יֶחְשְׁכוּ כּוֹכְבֵי נִשְׁפּוֹ יְקַו לְאוֹר וָאַיִן וְאַל יִרְאֶה בְּעַפְעַפֵּי שָׁחַר. י כִּי לֹא סָגַר דַּלְתֵי בִטְנִי וַיַּסְתֵּר עָמָל מֵעֵינָי. יא לָמָּה לֹּא מֵרֶחֶם אָמוּת מִבֶּטֶן יָצָאתִי וְאֶגְוָע. יב מַדּוּעַ קִדְּמוּנִי בִרְכָּיִם וּמַה שָּׁדַיִם כִּי אִינָק. יג כִּי עַתָּה שָׁכַבְתִּי וְאֶשְׁקוֹט יָשַׁנְתִּי אָז יָנוּחַ לִי. יד עִם מְלָכִים וְיֹעֲצֵי אָרֶץ הַבֹּנִים חֳרָבוֹת לָמוֹ. טו אוֹ עִם שָׂרִים זָהָב לָהֶם הַמְמַלְאִים בָּתֵּיהֶם כָּסֶף. טז אוֹ כְנֵפֶל טָמוּן לֹא אֶהְיֶה כְּעֹלְלִים לֹא רָאוּ אוֹר. יז שָׁם רְשָׁעִים חָדְלוּ רֹגֶז וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ. יח יַחַד אֲסִירִים שַׁאֲנָנוּ לֹא שָׁמְעוּ קוֹל נֹגֵשׂ. יט קָטֹן וְגָדוֹל שָׁם הוּא וְעֶבֶד חָפְשִׁי מֵאֲדֹנָיו. כ לָמָּה יִתֵּן לְעָמֵל אוֹר וְחַיִּים לְמָרֵי נָפֶשׁ. כא הַמְחַכִּים לַמָּוֶת וְאֵינֶנּוּ וַיַּחְפְּרֻהוּ מִמַּטְמוֹנִים. כב הַשְּׂמֵחִים אֱלֵי גִיל יָשִׂישׂוּ כִּי יִמְצְאוּ קָבֶר. כג לְגֶבֶר אֲשֶׁר דַּרְכּוֹ נִסְתָּרָה וַיָּסֶךְ אֱלוֹהַּ בַּעֲדוֹ. כד כִּי לִפְנֵי לַחְמִי אַנְחָתִי תָבֹא וַיִּתְּכוּ כַמַּיִם שַׁאֲגֹתָי. כה כִּי פַחַד פָּחַדְתִּי וַיֶּאֱתָיֵנִי וַאֲשֶׁר יָגֹרְתִּי יָבֹא לִי. כו לֹא שָׁלַוְתִּי וְלֹא שָׁקַטְתִּי וְלֹא נָחְתִּי וַיָּבֹא רֹגֶז.
(א) אַחֲרֵי כֵן פָּתַח אִיּוֹב אֶת פִּיהוּ וַיְקַלֵּל אֶת יוֹמוֹ.
(ב) וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַר.
(ג) יֹאבַד יוֹם אִוָּלֶד בּוֹ וְהַלַּיְלָה אָמַר הֹרָה גָבֶר.
(ד) הַיּוֹם הַהוּא יְהִי חֹשֶׁךְ אַל יִדְרְשֵׁהוּ אֱלוֹהַּ מִמָּעַל וְאַל תּוֹפַע עָלָיו נְהָרָה.
(ה) יִגְאָלֻהוּ חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת תִּשְׁכָּן עָלָיו עֲנָנָה יְבַעֲתֻהוּ כִּמְרִירֵי יוֹם.
(ו) הַלַּיְלָה הַהוּא יִקָּחֵהוּ אֹפֶל אַל יִחַדְּ בִּימֵי שָׁנָה בְּמִסְפַּר יְרָחִים אַל יָבֹא.
(ז) הִנֵּה הַלַּיְלָה הַהוּא יְהִי גַלְמוּד אַל תָּבֹא רְנָנָה בוֹ.
(ח) יִקְּבֻהוּ אֹרְרֵי יוֹם הָעֲתִידִים עֹרֵר לִוְיָתָן.
(ט) יֶחְשְׁכוּ כּוֹכְבֵי נִשְׁפּוֹ יְקַו לְאוֹר וָאַיִן וְאַל יִרְאֶה בְּעַפְעַפֵּי שָׁחַר.
(י) כִּי לֹא סָגַר דַּלְתֵי בִטְנִי וַיַּסְתֵּר עָמָל מֵעֵינָי.
(יא) לָמָּה לֹּא מֵרֶחֶם אָמוּת מִבֶּטֶן יָצָאתִי וְאֶגְוָע.
(יב) מַדּוּעַ קִדְּמוּנִי בִרְכָּיִם וּמַה שָּׁדַיִם כִּי אִינָק.
(יג) כִּי עַתָּה שָׁכַבְתִּי וְאֶשְׁקוֹט יָשַׁנְתִּי אָז יָנוּחַ לִי.
(יד) עִם מְלָכִים וְיֹעֲצֵי אָרֶץ הַבֹּנִים חֳרָבוֹת לָמוֹ.
(טו) אוֹ עִם שָׂרִים זָהָב לָהֶם הַמְמַלְאִים בָּתֵּיהֶם כָּסֶף.
(טז) אוֹ כְנֵפֶל טָמוּן לֹא אֶהְיֶה כְּעֹלְלִים לֹא רָאוּ אוֹר.
(יז) שָׁם רְשָׁעִים חָדְלוּ רֹגֶז וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ.
(יח) יַחַד אֲסִירִים שַׁאֲנָנוּ לֹא שָׁמְעוּ קוֹל נֹגֵשׂ.
(יט) קָטֹן וְגָדוֹל שָׁם הוּא וְעֶבֶד חָפְשִׁי מֵאֲדֹנָיו.
(כ) לָמָּה יִתֵּן לְעָמֵל אוֹר וְחַיִּים לְמָרֵי נָפֶשׁ.
(כא) הַמְחַכִּים לַמָּוֶת וְאֵינֶנּוּ וַיַּחְפְּרֻהוּ מִמַּטְמוֹנִים.
(כב) הַשְּׂמֵחִים אֱלֵי גִיל יָשִׂישׂוּ כִּי יִמְצְאוּ קָבֶר.
(כג) לְגֶבֶר אֲשֶׁר דַּרְכּוֹ נִסְתָּרָה וַיָּסֶךְ אֱלוֹהַּ בַּעֲדוֹ.
(כד) כִּי לִפְנֵי לַחְמִי אַנְחָתִי תָבֹא וַיִּתְּכוּ כַמַּיִם שַׁאֲגֹתָי.
(כה) כִּי פַחַד פָּחַדְתִּי וַיֶּאֱתָיֵנִי וַאֲשֶׁר יָגֹרְתִּי יָבֹא לִי.
(כו) לֹא שָׁלַוְתִּי וְלֹא שָׁקַטְתִּי וְלֹא נָחְתִּי וַיָּבֹא רֹגֶז.
א
אַחֲרֵי כֵן פָּתַח אִיּוֹב אֶת פִּיהוּ וַיְקַלֵּל אֶת יוֹמוֹ את חייו, את היום בו נולד.
{פ}
ב
וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַר:
ג
יֹאבַד יוֹם אִוָּלֶד שנולדתי בּוֹ, וְהַלַּיְלָה אָמַר שנאמר בו, שנגזר הֹרָה על כך שאימי תכנס להריון ותלד גָבֶר.
ד
הַיּוֹם הַהוּא יְהִי חֹשֶׁךְ, אַל יִדְרְשֵׁהוּ אֱלוֹהַּ מִמָּעַל, וְאַל תּוֹפַע עָלָיו נְהָרָה אורה.
ה
יִגְאָלֻהוּ יקחו להם כנחלה חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, תִּשְׁכָּן עָלָיו עֲנָנָה, יְבַעֲתֻהוּ יפחידו אותו כִּמְרִירֵי ענני יוֹם.
ו
הַלַּיְלָה הַהוּא יִקָּחֵהוּ אֹפֶל, אַל יִחַדְּ יתאחד, יתחבר בִּימֵי שָׁנָה, בְּמִסְפַּר יְרָחִים במנין החודשים אַל יָבֹא.
ז
הִנֵּה הַלַּיְלָה הַהוּא יְהִי גַלְמוּד, אַל תָּבֹא רְנָנָה בוֹ.
ח
יִקְּבֻהוּ אֹרְרֵי יוֹם מכשפים המקללים ימים מסויימים, הָעֲתִידִים יקללוהו המכשפים המיועדים עֹרֵר לִוְיָתָן להעיר חיות ענקיות כדי לצוד אותן.
ט
יֶחְשְׁכוּ כּוֹכְבֵי נִשְׁפּוֹ תחילת הלילה, יְקַו לְאוֹר ייחל לאור הכוכבים הקלוש וָאַיִן, וְאַל יִרְאֶה בְּעַפְעַפֵּי שָׁחַר את קרני האור הראשונות של הבוקר המופיעות ומתנדנדות כעפעפיים של אדם.
י כִּי לֹא סָגַר דַּלְתֵי בִטְנִי את רחם אימי, וַיַּסְתֵּר עָמָל מֵעֵינָי. יא לָמָּה לֹּא מֵרֶחֶם אָמוּת, מִבֶּטֶן יָצָאתִי וְאֶגְוָע? יב מַדּוּעַ קִדְּמוּנִי בִרְכָּיִם ברכיו של מי שכרע מול היולדת כדי לתפוס על ברכיו אותי, וּמַה ולשם מה קדמוני שָּׁדַיִם כִּי אִינָק? יג כִּי עַתָּה שהרי אז, אם הייתי מת בלידתי שָׁכַבְתִּי וְאֶשְׁקוֹט, יָשַׁנְתִּי אָז יָנוּחַ לִי. יד עִם מְלָכִים שהרי אז היה חלקי עם שאר המתים, כולל - וְיֹעֲצֵי אָרֶץ, הַבֹּנִים חֳרָבוֹת לָמוֹ שזכרם לא עדיף מזכרי, שהרי גם הארמונות שבנו לעצמם הופכים לחורבות. טו אוֹ עִם שָׂרִים זָהָב לָהֶם, הַמְמַלְאִים בָּתֵּיהֶם כָּסֶף. טז אוֹ כְנֵפֶל טָמוּן שאמו החביאה את גוויתו לֹא אֶהְיֶה למה לא הייתי, כְּעֹלְלִים לֹא רָאוּ אוֹר. יז שָׁם בעולם הבא רְשָׁעִים חָדְלוּ רֹגֶז, וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ. יח יַחַד בעולם הבא כל ה- אֲסִירִים שַׁאֲנָנוּ, לֹא שָׁמְעוּ קוֹל נֹגֵשׂ. יט קָטֹן וְגָדוֹל במקום אחד נמצאים כל המעמדות שָׁם הוּא, וְעֶבֶד חָפְשִׁי מֵאֲדֹנָיו.
כ
לָמָּה יִתֵּן לְעָמֵל לאדם הסובל אוֹר חיים, וְחַיִּים לְמָרֵי נָפֶשׁ.
כא
הַמְחַכִּים לַמָּוֶת וְאֵינֶנּוּ, וַיַּחְפְּרֻהוּ מִמַּטְמוֹנִים יותר מהמחפשים אוצרות.
כב
הַשְּׂמֵחִים אֱלֵי גִיל עד דבר משמח מאוד יָשִׂישׂוּ כִּי יִמְצְאוּ קָבֶר.
כג
לְגֶבֶר למה יתן חיים לאדם אֲשֶׁר דַּרְכּוֹ נִסְתָּרָה נעלמה, איננו יודע להחלץ מצרתו, וַיָּסֶךְ מפני שחסם אֱלוֹהַּ בַּעֲדוֹ.
כד
כִּי לִפְנֵי לַחְמִי לפני כל ארוחה שלי אַנְחָתִי תָבֹא אני נאנח על יסורי במקום להנות מהארוחה, וַיִּתְּכוּ כַמַּיִם כמו מים שנשפכים בחוזקה שַׁאֲגֹתָי.
כה
כִּי פַחַד פָּחַדְתִּי וַיֶּאֱתָיֵנִי ובא עלי הדבר שפחדתי ממנו, וַאֲשֶׁר יָגֹרְתִּי יָבֹא לִי.
כו
לֹא שָׁלַוְתִּי וְלֹא שָׁקַטְתִּי וְלֹא נָחְתִּי וַיָּבֹא רֹגֶז.
{פ}
פסוקי הפרק
טקסטים נוספים העוסקים בפרק
פירושים ומאמרים על הפרק: