" - סובב כל דבר המקיף סביב בעגול קרוי כרכוב כמו ששנינו בהכל שוחטין אלו הן גולמי כלי עץ כל שעתיד לשוף ולכרכב והוא כמו שעושין חריצין עגולין בקרשי דפני התיבות וספסלי העץ אף למזבח עשה חריץ סביבו והיה רחבו אמה בדופנו לנוי והוא לסוף שלש (ס"א שש) אמות של גבהו כדברי האומר גבהו פי שנים כארכו הא מה אני מקיים ושלש אמות קומתו משפת סובב ולמעלה אבל סובב להלוך הכהנים לא היה למזבח הנחשת אלא על ראשו לפנים מקרנותיו וכן שנינו בזבחים איזהו כרכוב בין קרן לקרן והיה רוחב אמה ולפנים מהן אמה של הלוך רגלי הכהנים ושתי אמות הללו קרויים כרכוב ודקדקנו שם והכתיב תחת כרכוב המזבח מלמטה למדנו שהכרכוב בדפנו הוא ולבוש המכבר תחתיו ותירץ המתרץ תרי הוו חד לנוי וחד לכהנים דלא ישתרגו זה שבדופן לנוי היה ומתחתיו הלבישו המכבר והגיע רחבו עד חצי המזבח נמצא שהמכבר רחב אמה והוא היה סימן לחצי גבהו להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים וכנגדו עשוי למזבח בית עולמים דוגמת חוט הסקרא באמצעו וכבש שהיו עולין בו אע"פ שלא פירשו בענין זה כבר שמענו בפ' מזבח אדמה תעשה לי ולא תעלה במעלות לא תעשה לו מעלות בכבש שלו אלא כבש חלק למדנו שהיה לו כבש כך שנינו במכילתא ומזבח אדמה הוא מזבח הנחשת שהיו ממלאין חללו אדמה במקום חנייתן והכבש היה בדרום המזבח מובדל מן המזבח מלא חוט השערה ורגליו מגיעין עד אמה סמוך לקלעי החצר שבדרום כדברי האומר י' אמות קומתו ולדברי האומר דברים ככתבן ג' אמות קומתו לא היה אורך הכבש אלא י' אמות כך מצאתי במשנת מ"ט מדות וזה שהיה מובדל מן המזבח מלא החוט במסכת זבחים למדנוה מן המקרא
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
כַּרְכֹּב הַמִּזְבֵּחַ – סוֹבֵב. כָּל דָּבָר הַמַּקִּיף סָבִיב בְּעִגּוּל קָרוּי כַּרְכֹּב, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּהַכֹּל שׁוֹחֲטִין (
חולין כ"ה ע"א): אֵלּוּ הֵן גָּלְמֵי כְּלֵי עֵץ, כָּל שֶׁעָתִיד לָשֹׁף וּלְכַרְכֵּב; וְהוּא כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂין חֲרִיצִין עֲגוּלִין בְּקַרְשֵׁי דָּפְנֵי הַתֵּבוֹת וְסַפְסַלֵּי הָעֵץ. אַף לַמִּזְבֵּחַ, עָשָׂה חָרִיץ סְבִיבוֹ, וְהָיָה רָחְבּוֹ אַמָּה בְּדָפְנוֹ, לְנוֹי. וְהוּא לְסוֹף שָׁלֹשׁ
[3] אַמּוֹת שֶׁל גָּבְהוֹ, כְּדִבְרֵי הָאוֹמֵר: גָּבְהוֹ פִּי שְׁנַיִם כְּאָרְכּוֹ; הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם: "וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ" (
לעיל פסוק א), מִשְּׂפַת סוֹבֵב וּלְמַעְלָה. אֲבָל סוֹבֵב לְהִלּוּךְ הַכֹּהֲנִים לֹא הָיָה לְמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֶלָּא עַל רֹאשׁוֹ, לִפְנִים מִקַּרְנוֹתָיו, וְכֵן שָׁנִינוּ בִּזְבָחִים (
ס"ב ע"א): אֵיזֶהוּ כַּרְכֹּב? בֵּין קֶרֶן לְקֶרֶן, וְהָיָה רֹחַב אַמָּה, וְלִפְנִים מֵהֶן אַמָּה שֶׁל הִלּוּךְ רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים; שְׁתֵּי אַמּוֹת הַלָּלוּ קְרוּיִים כַּרְכֹּב. וְדִקְדַּקְנוּ שָׁם, וְהַכְּתִיב:
תַּחַת כַּרְכֹּב הַמִּזְבֵּחַ מִלְּמָטָּה? לָמַדְנוּ שֶׁהַכַּרְכֹּב בְּדָפְנוֹ הוּא, וְלָבוּשׁ הַמִּכְבָּר תַּחְתָּיו. וְתֵרֵץ הַמְּתָרַץ, תְּרֵי הֲווֹ: חַד לְנוֹי, וְחַד לַכֹּהֲנִים דָּלָא יִשְׂתָּרְגוּ. זֶה שֶׁבַּדֹּפֶן – לְנוֹי הָיָה, וּמִתַּחְתָּיו הִלְבִּישׁוּ הַמִּכְבָּר, וְהִגִּיעַ רָחְבּוֹ עַד חֲצִי הַמִּזְבֵּחַ; נִמְצָא שֶׁהַמִּכְבָּר
[4] רָחָב אַמָּה, וְהוּא הָיָה סִימָן לַחֲצִי גָּבְהוֹ, לְהַבְדִּיל בֵּין דָּמִים הָעֶלְיוֹנִים לַדָּמִים הַתַּחְתּוֹנִים (
זבחים נ"ג ע"א). וּכְנֶגְדּוֹ עָשׂוּי לְמִזְבַּח בֵּית עוֹלָמִים חֲגוֹרַת חוּט הַסִּקְרָא בְּאֶמְצָעוֹ (
מידות פ"ג מ"א). וְכֶבֶשׁ שֶׁהָיוּ עוֹלִין בּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פֵּרְשׁוּ בְּעִנְיָן זֶה, כְּבָר שָׁמַעְנוּ בְּפָרָשַׁת "מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי" (
שמות כ,כ-
כב): "וְלֹא תַעֲלֶה בְּמַעֲלוֹת" (
שם,כב), לֹא תַּעֲשֶׂה לוֹ מֵעֲלוֹת בַּכֶּבֶשׁ שֶׁלּוֹ אֶלָּא כֶּבֶשׁ חָלָק; לָמַדְנוּ שֶׁהָיָה לוֹ כֶּבֶשׁ. כָּךְ שָׁנִינוּ בִּמְכִילְתָּא (
על שמות שם). וּמִזְבַּח אֲדָמָה הוּא מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת, שֶׁהָיוּ מְמַלְּאִין חֲלָלוֹ אֲדָמָה בִּמְקוֹם חֲנָיָתָן (
מכילתא שם,כ), וְהַכֶּבֶשׁ הָיָה בִּדְרוֹם הַמִּזְבֵּחַ (
זבחים ס"ב ע"ב) מֻבְדָּל מִן הַמִּזְבֵּחַ מְלֹא חוּט הַשַּׂעֲרָה, וְרַגְלָיו מַגִּיעִין עַד אַמָּה סָמוּךְ לְקַלְעֵי הֶחָצֵר שֶׁבַּדָּרוֹם, כְּדִבְרֵי הָאוֹמֵר עֶשֶׂר אַמּוֹת קוֹמָתוֹ. וּלְדִבְרֵי הָאוֹמֵר: דְּבָרִים כִּכְתָבָן, שָׁלֹשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ – לֹא הָיָה אֹרֶךְ הַכֶּבֶשׁ אֶלָּא עֶשֶׂר אַמּוֹת; כָּךְ מָצָאתִי בְּמִשְׁנַת אַרְבָעִים וְתֵשַׁע מִדּוֹת. וְזֶה שֶׁהָיָה מֻבְדָּל מִן הַמִּזְבֵּחַ מְלֹא הַחוּט, בְּמַסֶּכֶת זְבָחִים (
ס"ב ע"ב) לְמַדְנוּהָ מִן הַמִּקְרָא.
רשב"ם
• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
כרכב: כניסת המזבח שמתקצר למעלה ללכת על אותה הכניסה סביב המזבח, וגם בהלכה קרוי כן בשחיטת חולין עד שיכרכב, בליטות וציורין שבכלים וגומות שעושין בהן קרויין כן:
עד חצי המזבח: להבדיל בין דמים העליונים לתחתונים וסימנך עולת העוף למעלה חטאת העוף למטה, ובבהמה למפרע חטאת למעלה ועולה למטה, הכל במסכת זבחים:
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
"
כרכוב המזבח" הרגיל להיות בכל כלי עץ, כאמרם ז
ל אלו הם גולמי כלי עץ, כל שעתידין לשוף ולכרכב:
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
"
ונתתה אותה תחת כרכב המזבח". פירש"י כל דבר המקיף בעיגול קרוי כרכב כמו ששנינו כל שעתיד לשוף לכרכב היינו שעושים חריצין עגולים בקרשי דפני התיבות, אף
במזבח עושה חריץ סביבו והיה רחב אמה בדפנו לנוי והוא בסוף שש אמות של גבהו [וסובב להילוך הכהנים לא היה למזבח הנחושת] ומתחתיו הלבישו המכבר והגיע רחבו עד חצי
המזבח נמצא שהמכבר רחב אמה וכו', ובזבחים שם איזה כרכב, רבי אומר זה כיור, ר' יוסי בר"י אומר זה הסובב, ומבואר שרש"י תפס כרבי [כמו שפי' שם כיור היינו ציורים של
פרחים וציצים וקלעים], שמ"ש עושה חריץ היינו ציורים, והטעם כי רנב"י שאמר שם תרי הוו חד לנוי וחד לכהנים סבר כרבי שהכרכב היה לנוי, ואני תמה על הרמב"ם שכתב ארבע
קרנות של מזבח ויסודו ורבוע מעכבין, דמשמע ותו לא, והלא לרבי כיור מעכב ולריב"י סובב מעכב כמ"ש בגמרא וכן יקשה לרבי שכיור מעכב שלא מצאנו בבית עולמים שהיו שם
ציורים דוגמת הכרכב, ואיתא בברייתא דמדות, המזבח ה' על ה' וכבש כולו כנגדו בדרום ומשוך כלמ"ד אמות, ולמ"ד ג' אמות קומתו, עשר אמות היה הכבש שלו, מ"ש כשלשים
אמות הוא כדי שיהיה המזבח לא רחוק מן הפתח, כי ר' יוסי דאמר עשר אמות קומתו לשטתו דס"ל זבחים (דף נ"ח) דכוליה מזבח בצפון קאי, אמנם אם היה הכבש ל"ב אמות כמו
במקדש היה המזבח רחוק מן הפתח וזה לא יתכן כמ"ש התוס' בזבחים (דף ס"ג) לכן אמר שהיה רק כשלשים אמה, ועיי"ש עוד בתוד"ה חוץ, ור' יהודה דס"ל דחציו בצפון וחציו
בדרום לשטתו שהיה רק ג' אמות וכ"ש שצ"ל כן לראב"י שס"ל בספרא (פ"ז מ"א) (וביומא ל"ז ובזבחים נ"ט) דכוליה מזבח בדרום קאי, ומזה ק"ל עמ"ש הכ"מ [פ"ג מה' עבודת יוה"כ]
שדעת הרמב"ם כראב"י דכוליה מזבח בדרום קאי, דהא מדבריו (פ"ב מה' בהב"ח הי"ז) מבואר שס"ל שמזבח של משה היה רק חמש בארכו ורחבו וא"כ היה לו עשר בגבהו שזה תלוי
בזה כמבואר בגמ', וא"כ איך עמד מזבח של משה עם הכבש בחצר המשכן: