רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/כז

(א) וְעָשִׂיתָ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְגוֹמֵר וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ – דְּבָרִים כִּכְתָבָן, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן רָבוּעַ, וְנֶאֱמַר בַּפְּנִימִי "רָבוּעַ" (שמות ל,ב); מַה לְּהַלָּן – גָּבְהוֹ פִּי שְׁנַיִם כְּאָרְכּוֹ, אַף כָּאן, גָּבְהוֹ פִּי שְׁנַיִם כְּאָרְכּוֹ. וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם שָׁלֹשׁ אִמּוֹת קוֹמָתוֹ? מִשְּׂפַת סוֹבֵב וּלְמַעְלָה (זבחים נ"ט ע"ב-ס' ע"א).

(ב) מִמֶּנּוּ תִּהְיֶיןָ קַרְנֹתָיו – שֶׁלֹּא יַעֲשֵׂם לְבַדָּם וִיחַבְּרֵם בּוֹ.
וְצִפִּיתָ אֹתוֹ נְחֹשֶׁת – לְכַפֵּר עַל עַזּוּת מֵצַח, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמִצְחֲךָ נְחוּשָׁה" (ישעיהו מח,ד).

(ג) סִירוֹתָיו – כְּמִין יוֹרוֹת.
לְדַשְּׁנוֹ – לְהָסִיר דִּשְׁנוֹ לְתוֹכָם. וְהוּא שֶׁתִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: "לְמִסְפֵּי קִטְמֵיהּ", לִסְפּוֹת הַדֶּשֶׁן לְתוֹכָם. כִּי יֵשׁ מִלּוֹת בִּלְשׁוֹן עִבְרִית, מִלָּה אַחַת מִתְחַלֶּפֶת בַּפִּתְרוֹן לְשַׁמֵּשׁ בִּנְיָן וּסְתִירָה, כְּמוֹ: "וַתַּשְׁרֵשׁ שָׁרָשֶׁיהָ" (תהלים פ,י), "אֱוִיל מַשְׁרִישׁ" (איוב ה,ג), וְחִלּוּפוֹ: "וּבְכָל תְּבוּאָתִי תְשָׁרֵשׁ" (איוב לא,יב). וְכָמוֹהוּ: "בִּסְעִפֶיהָ פֹּרִיָּה" (ישעיהו יז,ו), וְחִלּוּפוֹ: "מְסָעֵף פֻּארָה" (ישעיהו י,לג), מְפַשֵּׁחַ סְעִיפֶיהָ. וְכָמוֹהוּ: "וְזֶה הָאַחֲרוֹן עִצְּמוֹ" (ירמיהו נ,יז), שִׁבֵּר עַצְמוֹתָיו. וְכָמוֹהוּ: "וַיִּסְקְלֻהוּ בָאֲבָנִים" (מל"א כא,יג), וְחִלּוּפוֹ: "סַקְּלוּ מֵאֶבֶן" (ישעיהו סב,י), הָסִירוּ אֲבָנֶיהָ, וְכֵן: "וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ" (ישעיהו ה,ב). אַף כָּאן, לְדַשְּׁנוֹ – לְהָסִיר דִּשְׁנוֹ; וּבְלַעַז אישצינדרי"ר [escendrer = לפנות את האפרשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: לפי כמה גרסאות אפשר גם לקרוא דישצינדרי"ר descendrer באותה משמעות. וגם 2=.].
וְיָעָיו – כְּתַרְגּוּמוֹ [מַגְרוֹפְיָתֵיהּ], מַגְרֵפוֹת שֶׁנּוֹטֵל בָּהֶם הַדֶּשֶׁן, וְהֵן כְּמִין כִּסּוּי קְדֵרָה שֶׁל מַתֶּכֶת דַּק וְלוֹ בֵּית יָד; וּבְלַעַז ודי"ל [wadil = יעה, מגרפה].
וּמִזְרְקֹתָיו – לְקַבֵּל בָּהֶם דַּם הַזְּבָחִים.
וּמִזְלְגֹתָיו – כְּמִין אֻנְקְלִיּוֹת כְּפוּפִים, וּמַכֶּה בָּהֶם בַּבָּשָׂר וְנִתְחָבִים בָּם, וּמְהַפְּכִין בָּהֶם עַל גַּחֲלֵי הַמַּעֲרָכָה שֶׁיְּהֵא מְמַהֵר שְׂרֵפָתָן; וּבְלַעַז קרוצינ"ש [crocins = ווים, אנקולים], וּבִלְשׁוֹן חֲכָמִים "צִנּוֹרִיּוֹת" (יומא י"ב ע"א).
וּמַחְתֹּתָיו – בֵּית קִבּוּל יֵשׁ לָהֶם לִטֹּל בָּהֶן גֶּחָלִים מִן הַמִּזְבֵּחַ, לְשֵׂאתָם עַל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי לִקְטֹרֶת. וְעַל שֵׁם חֲתִיָּתָן קְרוּיִים מַחְתּוֹת, כְּמוֹ: "לַחְתּוֹת אֵשׁ מִיָּקוּד" (ישעיהו ל,יד), לְשׁוֹן שְׁאִיבַת אֵשׁ מִמְּקוֹמָהּ; וְכֵן: "הֲיַחְתֶּה אִישׁ אֵשׁ בְּחֵיקוֹ" (משלי ו,כז).
לְכָל כֵּלָיו – כְּמוֹ כָּל כֵּלָיו.

(ד) מִכְבָּר – לְשׁוֹן כְּבָרָה שֶׁקּוֹרִין קריבל"א [crible = כברה]. כְּמִין לְבוּשׁ עָשׂוּי לוֹ לַמִּזְבֵּחַ, עָשׂוּי חוֹרִין חוֹרִין כְּמִין רֶשֶׁת. וּמִקְרָא זֶה מְסֹרָס וְכֹה פִּתְרוֹנוֹ: וְעָשִׂיתָ לוֹ מִכְבָּר נְחֹשֶׁת מַעֲשֵׂה רֶשֶׁת.

(ה) כַּרְכֹּב הַמִּזְבֵּחַ – סוֹבֵב. כָּל דָּבָר הַמַּקִּיף סָבִיב בְּעִגּוּל קָרוּי כַּרְכֹּב, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּהַכֹּל שׁוֹחֲטִין (חולין כ"ה ע"א): אֵלּוּ הֵן גָּלְמֵי כְּלֵי עֵץ, כָּל שֶׁעָתִיד לָשֹׁף וּלְכַרְכֵּב; וְהוּא כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂין חֲרִיצִין עֲגוּלִין בְּקַרְשֵׁי דָּפְנֵי הַתֵּבוֹת וְסַפְסַלֵּי הָעֵץ. אַף לַמִּזְבֵּחַ, עָשָׂה חָרִיץ סְבִיבוֹ, וְהָיָה רָחְבּוֹ אַמָּה בְּדָפְנוֹ, לְנוֹי. וְהוּא לְסוֹף שָׁלֹשׁ[1] אַמּוֹת שֶׁל גָּבְהוֹ, כְּדִבְרֵי הָאוֹמֵר: גָּבְהוֹ פִּי שְׁנַיִם כְּאָרְכּוֹ; הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם: "וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ" (לעיל פסוק א), מִשְּׂפַת סוֹבֵב וּלְמַעְלָה. אֲבָל סוֹבֵב לְהִלּוּךְ הַכֹּהֲנִים לֹא הָיָה לְמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֶלָּא עַל רֹאשׁוֹ, לִפְנִים מִקַּרְנוֹתָיו, וְכֵן שָׁנִינוּ בִּזְבָחִים (ס"ב ע"א): אֵיזֶהוּ כַּרְכֹּב? בֵּין קֶרֶן לְקֶרֶן, וְהָיָה רֹחַב אַמָּה, וְלִפְנִים מֵהֶן אַמָּה שֶׁל הִלּוּךְ רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים; שְׁתֵּי אַמּוֹת הַלָּלוּ קְרוּיִים כַּרְכֹּב. וְדִקְדַּקְנוּ שָׁם, וְהַכְּתִיב: תַּחַת כַּרְכֹּב הַמִּזְבֵּחַ מִלְּמָטָּה? לָמַדְנוּ שֶׁהַכַּרְכֹּב בְּדָפְנוֹ הוּא, וְלָבוּשׁ הַמִּכְבָּר תַּחְתָּיו. וְתֵרֵץ הַמְּתָרַץ, תְּרֵי הֲווֹ: חַד לְנוֹי, וְחַד לַכֹּהֲנִים דָּלָא יִשְׂתָּרְגוּ. זֶה שֶׁבַּדֹּפֶן – לְנוֹי הָיָה, וּמִתַּחְתָּיו הִלְבִּישׁוּ הַמִּכְבָּר, וְהִגִּיעַ רָחְבּוֹ עַד חֲצִי הַמִּזְבֵּחַ; נִמְצָא שֶׁהַמִּכְבָּר[2] רָחָב אַמָּה, וְהוּא הָיָה סִימָן לַחֲצִי גָּבְהוֹ, לְהַבְדִּיל בֵּין דָּמִים הָעֶלְיוֹנִים לַדָּמִים הַתַּחְתּוֹנִים (זבחים נ"ג ע"א). וּכְנֶגְדּוֹ עָשׂוּי לְמִזְבַּח בֵּית עוֹלָמִים חֲגוֹרַת חוּט הַסִּקְרָא בְּאֶמְצָעוֹ (מידות פ"ג מ"א). וְכֶבֶשׁ שֶׁהָיוּ עוֹלִין בּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פֵּרְשׁוּ בְּעִנְיָן זֶה, כְּבָר שָׁמַעְנוּ בְּפָרָשַׁת "מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי" (שמות כ,כ-כב): "וְלֹא תַעֲלֶה בְּמַעֲלוֹת" (שם,כב), לֹא תַּעֲשֶׂה לוֹ מֵעֲלוֹת בַּכֶּבֶשׁ שֶׁלּוֹ אֶלָּא כֶּבֶשׁ חָלָק; לָמַדְנוּ שֶׁהָיָה לוֹ כֶּבֶשׁ. כָּךְ שָׁנִינוּ בִּמְכִילְתָּא (על שמות שם). וּמִזְבַּח אֲדָמָה הוּא מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת, שֶׁהָיוּ מְמַלְּאִין חֲלָלוֹ אֲדָמָה בִּמְקוֹם חֲנָיָתָן (מכילתא שם,כ), וְהַכֶּבֶשׁ הָיָה בִּדְרוֹם הַמִּזְבֵּחַ (זבחים ס"ב ע"ב) מֻבְדָּל מִן הַמִּזְבֵּחַ מְלֹא חוּט הַשַּׂעֲרָה, וְרַגְלָיו מַגִּיעִין עַד אַמָּה סָמוּךְ לְקַלְעֵי הֶחָצֵר שֶׁבַּדָּרוֹם, כְּדִבְרֵי הָאוֹמֵר עֶשֶׂר אַמּוֹת קוֹמָתוֹ. וּלְדִבְרֵי הָאוֹמֵר: דְּבָרִים כִּכְתָבָן, שָׁלֹשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ – לֹא הָיָה אֹרֶךְ הַכֶּבֶשׁ אֶלָּא עֶשֶׂר אַמּוֹת; כָּךְ מָצָאתִי בְּמִשְׁנַת אַרְבָעִים וְתֵשַׁע מִדּוֹת. וְזֶה שֶׁהָיָה מֻבְדָּל מִן הַמִּזְבֵּחַ מְלֹא הַחוּט, בְּמַסֶּכֶת זְבָחִים (ס"ב ע"ב) לְמַדְנוּהָ מִן הַמִּקְרָא.

(ז) בַּטַּבָּעוֹת – בְּאַרְבַּע טַבָּעוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ לַמִּכְבָּר.

(ח) נְבוּב לֻחֹת – כְּתַרְגּוּמוֹ, "חֲלִיל לוּחִין": לוּחוֹת עֲצֵי שִׁטִּים מִכָּל צַד, וְהֶחָלָל בְּאֶמְצַע; וְלֹא יְהֵא כֻּלּוֹ עֵץ אֶחָד שֶׁיְּהֵא עָבְיוֹ חָמֵשׁ אַמּוֹת עַל חָמֵשׁ אַמּוֹת, כְּמִין סַדָּן.

(ט) קְלָעִים – עֲשׂוּיִין כְּמִין קַלְעֵי סְפִינָה, נְקָבִים נְקָבִים מַעֲשֵׂה קְלִיעָה, וְלֹא מַעֲשֵׂה אוֹרֵג. וְתַרְגּוּמוֹ "סְרָדִין", כְּתַרְגּוּמוֹ שֶׁל "מִכְבָּר" (פסוק ד) הַמְּתֻרְגָּם "סְרָדָא", לְפִי שֶׁהֵן מְנֻקָּבִין כִּכְבָרָה.
לַפֵּאָה הָאַחַת – כָּל הָרוּחַ קָרוּי פֵּאָה.

(י) וְעַמֻּדָיו עֶשְׂרִים – חָמֵשׁ אַמּוֹת בֵּין עַמּוּד לְעַמּוּד.
וְאַדְנֵיהֶם – שֶׁל הָעַמּוּדִים נְחֹשֶׁת. הָאֲדָנִים יוֹשְׁבִים עַל הָאָרֶץ, וְהָעַמּוּדִים תְּקוּעִים לְתוֹכָן. הָיָה עוֹשֶׂה כְּמִין קֻנְדָּסִין שֶׁקּוֹרִין פל"ש [pals = יתדות, כלונסאות], אָרְכָּן שִׁשָּׁה טְפָחִים וְרָחְבָּן שְׁלֹשָׁה, וְטַבַּעַת נְחֹשֶׁת קְבוּעָה בּוֹ בְּאֶמְצָעוֹ, וְכוֹרֵךְ שְׂפַת הַקֶּלַע סְבִיבָיו בְּמֵיתָרִים כְּנֶגֶד כָּל עַמּוּד וְעַמּוּד, וְתוֹלֶה הַקֻּנְדָּס דֶּרֶךְ טַבַּעְתּוֹ בָּאֻנְקְלִיּוֹת שֶׁבָּעַמּוּד הֶעָשׂוּי כְּמִין וָי"ו, רֹאשׁוֹ זָקוּף לְמַעְלָה וְרֹאשׁוֹ אֶחָד תָּקוּעַ בָּעַמּוּד, כְּאוֹתָן שֶׁעוֹשִׂין לְהַצִּיב דְּלָתוֹת שֶׁקּוֹרִין גונ"ש [gons = צירים]. וְרֹחַב הַקֶּלַע תָּלוּי מִלְּמַטָּה, וְהִיא קוֹמַת מְחִצּוֹת הֶחָצֵר.
וָוֵי הָעַמּוּדִים – הֵם הָאֻנְקְלִיּוֹת.
וַחֲשֻׁקֵיהֶם – מֻקָּפוֹת הָיוּ הָעַמּוּדִים בְּחוּטֵי כֶּסֶף סָבִיב, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם עַל פְּנֵי כֻּלָּם, אִם בְּרֹאשָׁם, וְאִם בְּאֶמְצָעָם; אַךְ יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁחָשׁוּק לְשׁוֹן חֲגוֹרָה, שֶׁכָּךְ מָצִינוּ בְּפִילֶגֶשׁ בַּגִּבְעָה: "וְעִמּוֹ צֶמֶד חֲמוֹרִים חֲבוּשִׁים" (שופטים יט,י), תַּרְגּוּמוֹ חֲשׁוּקִים[3].

(יג) לִפְאַת קֵדְמָה מִזְרָחָה – פְּנֵי הַמִּזְרָח. קֶדֶם לְשׁוֹן פָּנִים, אָחוֹר לְשׁוֹן אֲחוֹרַיִם; לְפִיכָךְ הַמִּזְרָח קָרוּי קֶדֶם, שֶׁהוּא פָּנִים, וּמַעֲרָב קָרוּי אָחוֹר, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר: "הַיָּם הָאַחֲרוֹן" (דברים יא,כד), "יַמָּא מֵעַרְבָא" (אונקלוס)[4].
חֲמִשִּׁים אַמָּה – אוֹתָן חֲמִשִּׁים אַמָּה לֹא הָיוּ סְתוּמִים כֻּלָּם בִּקְלָעִים, לְפִי שֶׁשָּׁם הַפֶּתַח; אֶלָּא חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה קְלָעִים לְכֶתֶף הַפֶּתַח מִכָּאן, וְכֵן לַכָּתֵף הַשֵּׁנִית; נִשְׁאַר רֹחַב חֲלַל הַפֶּתַח בֵּינְתַיִם עֶשְׂרִים אַמָּה, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וּלְשַׁעַר הֶחָצֵר מָסָךְ עֶשְׂרִים אַמָּה", וִילוֹן לַמָּסָךְ כְּנֶגֶד הַפֶּתַח, עֶשְׂרִים אַמָּה אֹרֶךְ כְּרֹחַב הַפֶּתַח.

(יד) עַמֻּדֵיהֶם שְׁלֹשָׁה – חָמֵשׁ אַמּוֹת בֵּין עַמּוּד לְעַמּוּד: בֵּין עַמּוּד שֶׁבְּרֹאשׁ הַדָּרוֹם, הָעוֹמֵד בְּמִקְצוֹעַ דְּרוֹמִית מִזְרָחִית, עַד עַמּוּד שֶׁהוּא מִן הַשְּׁלֹשָׁה שֶׁבַּמִּזְרָח – חָמֵשׁ אַמּוֹת, וּמִמֶּנּוּ לַשֵּׁנִי חָמֵשׁ אַמּוֹת, וּמִן הַשֵּׁנִי לַשְּׁלִישִׁי חָמֵשׁ אַמּוֹת; וְכֵן לַכָּתֵף הַשֵּׁנִית. וְאַרְבָּעָה עַמּוּדִים לַמָּסָךְ, הֲרֵי עֲשָׂרָה עַמּוּדִים לַמִּזְרָח, כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה לַמַּעֲרָב.

(יז) כָּל עַמּוּדֵי הֶחָצֵר סָבִיב וְגוֹמֵר – לְפִי שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ וָוִין וַחֲשׁוּקִים וְאַדְנֵי נְחֹשֶׁת אֶלָּא לַצָּפוֹן וְלַדָּרוֹם, אֲבָל לַמִּזְרָח וְלַמַּעֲרָב לֹא נֶאֱמַר וָוִין וַחֲשׁוּקִים וְאַדְנֵי נְחֹשֶׁת, לְכָךְ בָּא וְלִמֵּד כָּאן.

(יח) אֹרֶךְ הֶחָצֵר – הַצָּפוֹן וְהַדָּרוֹם שֶׁמִּן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב, מֵאָה בָּאַמָּה.
וְרֹחַב חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים – חָצֵר שֶׁבַּמִּזְרָח הָיְתָה מְרֻבַּעַת חֲמִשִּׁים עַל חֲמִשִּׁים. שֶׁהַמִּשְׁכָּן אָרְכּוֹ שְׁלֹשִׁים וְרָחְבּוֹ עֶשֶׂר; הֶעֱמִיד מִזְרַח פִּתְחוֹ בִּשְׂפַת חֲמִשִּׁים הַחִיצוֹנִים שֶׁל אֹרֶךְ הֶחָצֵר, נִמְצָא כְּלוּ בַּחֲמִשִּׁים הַפְּנִימִים, וְכָלֶה אָרְכּוֹ לְסוֹף שְׁלֹשִׁים. נִמְצְאוּ עֶשְׂרִים אַמָּה רֶוַּח לַאֲחוֹרָיו בֵּין הַקְּלָעִים שֶׁבַּמַּעֲרָב לַיְּרִיעוֹת שֶׁל אֲחוֹרֵי הַמִּשְׁכָּן. וְרֹחַב הַמִּשְׁכָּן עֶשֶׂר אַמּוֹת בְּאֶמְצַע רֹחַב הֶחָצֵר, נִמְצְאוּ לוֹ עֶשְׂרִים אַמָּה רֶוַּח לַצָּפוֹן וְלַדָּרוֹם מִן קַלְעֵי הֶחָצֵר לִירִיעוֹת הַמִּשְׁכָּן, וְכֵן לַמַּעֲרָב; וַחֲמִשִּׁים עַל חֲמִשִּׁים חָצֵר לְפָנָיו (עירובין כ"ג ע"ב).
וְקוֹמָה חָמֵשׁ אַמּוֹת – גֹּבַהּ מְחִצּוֹת הֶחָצֵר, וְהוּא רֹחַב הַקְּלָעִים.
וְאַדְנֵיהֶם נְחֹשֶׁת – לְהָבִיא אַדְנֵי הַמָּסָךְ. שֶׁלֹּא תֹּאמַר: לֹא נֶאֶמְרוּ אַדְנֵי נְחֹשֶׁת אֶלָּא לְעַמּוּדֵי הַקְּלָעִים, אֲבָל אַדְנֵי הַמָּסָךְ שֶׁל מִין אַחֵר הָיוּ; כָּךְ נִרְאֶה בְּעֵינַי, שֶׁלְּכָךְ חָזַר וּשְׁנָאָן.

(יט) לְכֹל כְּלֵי הַמִּשְׁכָּן – שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לַהֲקָמָתוֹ וּלְהוֹרָדָתוֹ, כְּגוֹן מַקָּבוֹת לִתְקֹעַ יְתֵדוֹת וְעַמּוּדִים.
יְתֵדוֹת – כְּמִין נִגְרֵי נְחֹשֶׁת, עֲשׂוּיִין לִירִיעוֹת הָאֹהֶל וּלְקַלְעֵי הֶחָצֵר, קְשׁוּרִים בְּמֵיתָרִים סָבִיב סָבִיב בְּשִׁפּוּלֵיהֶן כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא הָרוּחַ מַגְבִּיהָתָן; וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם תְּחוּבִין בָּאָרֶץ, אוֹ קְשׁוּרִין וּתְלוּיִין וְכָבְדָן מַכְבִּיד שִׁפּוּלֵי הַיְּרִיעוֹת שֶׁלֹּא יָנוּעוּ בָּרוּחַ. וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁשְּׁמָן מוֹכִיחַ עֲלֵיהֶם שֶׁהֵם תְּקוּעִין בָּאָרֶץ, לְכָךְ נִקְרְאוּ יְתֵדוֹת; וּמִקְרָא זֶה מְסַיְּעֵנִי: "אֹהֶל בַּל יִצְעָן בַּל יִסַּע יְתֵדֹתָיו לָנֶצַח" (ישעיהו לג,כ).

(כ) וְאַתָּה תְּצַוֶּה. זָךְ – בְּלִי שְׁמָרִים, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בִּמְנָחוֹת (פ"ח מ"ד, דף פ"ו ע"א): מְגַרְגְּרוֹ בְּרֹאשׁ הַזַּיִת וְכֻלֵּהּ.
כָּתִית – הַזֵּיתִים הָיָה כּוֹתֵשׁ בְּמַכְתֶּשֶׁת, וְאֵינוֹ טוֹחֲנָן בְּרֵחַיִם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא בּוֹ שְׁמָרִים. וְאַחַר שֶׁהוֹצִיא טִפָּה רִאשׁוֹנָה, מַכְנִיסָן לְרֵחַיִם וְטוֹחֲנָן. וְהַשֶּׁמֶן הַשֵּׁנִי פָּסוּל לַמְּנוֹרָה וְכָשֵׁר לִמְנָחוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: כָּתִית לַמָּאוֹר, וְלֹא כָּתִית לִמְנָחוֹת.
לְהַעֲלוֹת נֵר תָּמִיד – מַדְלִיק עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ (שבת כ' ע"א).
תָּמִיד – כָּל לַיְלָה וְלַיְלָה קָרוּי תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר: "עוֹלַת תָּמִיד" (שמות כט,מב), וְאֵינָהּ אֶלָּא מִיּוֹם לְיוֹם. וְכֵן בְּמִנְחַת חֲבִתִּין נֶאֱמַר "תָּמִיד" (ויקרא ו,יג), וְאֵינָהּ אֶלָּא "מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר וּמַחֲצִיתָהּ בָּעָרֶב" (שם). אֲבָל "תָּמִיד" הָאָמוּר בְּלֶחֶם הַפָּנִים (שמות כה,ל), מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת הוּא.

(כא) מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר – תֵּן לָהּ מִדָּתָהּ, שֶׁתְּהֵא דּוֹלֶקֶת מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר (יומא ט"ו ע"א). וְשִׁעֲרוּ חֲכָמִים חֲצִי לֹג, לְלֵילֵי טֵבֵת הָאֲרֻכִּין, וְכֵן לְכָל הַלֵּילוֹת; וְאִם יִוָּתֵר, אֵין בְּכָךְ כְּלוּם (רש"י שם ד"ה תן לה).

הערות עריכה

  1. ^ ס"א: שֵׁשׁ
  2. ^ צ"ל: שֶׁהַכַּרְכֹּב
  3. ^ לפנינו: "חֲשִׁיקִין".
  4. ^ לפנינו: "יַמָּא מַעְרְבָאָה".