המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר משה הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל יהוה וסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר רק אל יסף פרעה התל לבלתי שלח את העם לזבח ליהוה
והעתרתי: כמו והחרמתי את עריהם, והחזקת בו, והאבדתי חכמים מאדום, והעליתי, כולם פתרונם להבא ופתחין וכן והעבדתיך כי אותיות גורמים, אבל לשעבר יאמר העברתי מעליך חטאתך, העליתיך, האבדתי, כולם נפתחין בפתח קטן, אבל בשאר אותיות יאמר והכרתי פסיליך, והשמדתי, כולם בחירק בין לשעבר בין להבא:
"וסר הערוב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר" - כאשר אמר פרעה במכת הצפרדעים "למחר" כן רצה משה לעשות גם בזאת שיתפלל ויסורו מחר והנה סר הערוב והלכו להם לא כאשר היה בצפרדעים מן הטעם שאמרו רבותינו (שמו"ר יא ג) שרצה הקב"ה לצער אותם במכות לא להועיל להם כלל ומשה נשמר בכך באמרו כי אמר לפרעה להכרית הצפרדעים שירמוז למיתתם כמו שפירשתי (לעיל פסוק ה)
וסר הערוב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר. יאמר משה לפרעה כדי שלא תחשוב עלי שהמעשים שאני עושה הם בתחבולה וחכמה בחכמת השעות ותחשוב שאני יודע השעה והעת שהמכה ראויה להסתלק ועתה הגיע אותה העת לפיכך אני מאריך לך עת הסרת המכה עד למחר כמו שאמרת לי במכת הצפרדעים וע"כ קבע לו משה זמן בשאר המכות במלת מחר בין בהסרת המכה בין בהבאתה.
"ויאמר משה". השיב לו שלא יהיה כאשר חשבת שלא תסור המכה עד שתשלחנו לעבוד ושם נתפלל עליך, לא כן כי אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל ה' תיכף ויסר הערוב מחר,
כי כמו שהיה צריך מהלך יום אחד עד שהגיע הערוב מן היערים אל ערי מצרים, כן צריך יום בחזרה עד שיגיעו אל מעונתם, והגם שאני אתפלל תיכף לא יסור מן הארץ עד מחר, כי
ישהה יום אחד בהליכתו וגמר ההסרה יגמר מחר, רק אל יוסף פרעה התל, ר"ל שאם יתעכב הערוב עד שתשלח את העם יהיה נראה שאתה שולחם מפני הכרח המכה ובאונס, וה'
רוצה לנסות אם תקיים דברך אחר שתסור המכה ולא תוסיף התל כמו שעשית במכת הצפרדעים:
