שמואל ב טו ז-ט : "ויהי מקץ ארבעים שׁנה, ויאמר אבשלום אל-המלך 'אלכה נא ואשׁלם את-נדרי אשׁר-נדרתי ליהוה בחברון. כי-נדר נדר עבדך בשׁבתי בגשׁור בארם לאמר אם-ישׁיב ישׁיבני יהוה ירושׁלם ועבדתי את-יהוה' . ויאמר-לו המלך 'לך בשׁלום!'; ויקם וילך חברונה".

אבשלום, כידוע, לא באמת התכוון לעבוד את ה', אלא למרוד בדוד. אך עדיין צריך להבין מה הוא אמר, ולמה דוד האמין לו. בפרט, לא ברור מה בדיוק כולל הנדר הזה "לעבוד את ה'":

• אם הוא כולל הקרבת קרבנות, מדוע היה צריך לקיים אותו דווקא בחברון, והרי ארון ה' היה באותו זמן באוהל שנטה לו ה' בעיר-דוד (שמ"ב ו), וזה היה המקום הראוי ביותר להקריב קרבן! (ע"ע "המקום אשר יבחר ה' לשכן שמו שם" לאורך הדורות )
• אם הוא כולל משהו אחר, מה בדיוק הוא כולל, ומדוע צריך לעשות זאת דווקא בחברון?

מדוע דוד לא שאל את עצמו את השאלות האלו, לפני שהיה מאוחר מדי?!

ראו גם באתר אתנכתא .