כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויגדל שמך עד עולם לאמר יהוה צבאות אלהים על ישראל ובית עבדך דוד יהיה נכון לפניך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְיִגְדַּל שִׁמְךָ עַד עוֹלָם לֵאמֹר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל וּבֵית עַבְדְּךָ דָוִד יִהְיֶה נָכוֹן לְפָנֶיךָ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְיִגְדַּ֨ל שִׁמְךָ֤ עַד־עוֹלָם֙ לֵאמֹ֔ר יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת אֱלֹהִ֖ים עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וּבֵית֙ עַבְדְּךָ֣ דָוִ֔ד יִהְיֶ֥ה נָכ֖וֹן לְפָנֶֽיךָ׃
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת דוד
"
ויגדל שמך" - ובזה יגדל שמך עד עולם כי יאמרו הכל שעד עולם הוא אלהי ישראל ואף בית דוד נכון לפניו למנוחה עד עולם ואין בו חלילה השתנות לחזור מדבריו
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
"
ויגדל שמך". ר"ל הנה ע"י בני ישראל שהתנהג עמהם בדרך הפלאיי ההשגחיי עשה לו שם, כי כמו שערך ה' ההנהגה הטבעיית המסודרת מצבא השמים חק נתן ולא יעבור, כן ערך לעומתו ההנהגה הנסיית המסודרת לפי מעשי עם ה' ועבודתו שבו ישדד כל מערכת השמים, והנהגה זו ינהיג ה' בעצמו שלא ע"י אמצעי ובזה יודע בשם כי הוא האדון והמנהיג. וכמו שבהנהגה הטבעיית תהיה השמש מולכת השמים וראש לכל הככבים היוצאים על ידה, כן בהנהגה ההשגחיית שע"י ישראל הכין את בית דוד, אשר כסאו כשמש נגדו, שינהיג מערכת ה' כשמש המנהגת מערכת השמים וכולם יסובו לרגלה. וכמו שהכלים שעל ידו ינהיג ההנהגה הטבעיית קיימים לעולם, כן ראוי שהכלים שע"י ינהיג ההנהגה ההשגחיית יהיו נצחיים, שהם בית ישראל ובית דוד, וכמ"ש ירמיה (לא, לה - לו) כה אמר ה' נותן שמש לאור יומם וכו' אם ימושו החוקים האלה מלפני וכו' גם זרע ישראל ישבותו, ושם (לג, כ) אם תפרו את בריתי היום וכו' גם בריתי תופר את דוד עבדי מהיות לו בן מולך על כסאו, מבואר ששניהם דומים אל הכלים שבהם ינהיג ההנהגה הכללית שבהתבטלם תושבת כל המציאות. וז"ש "
ויגדל שמך עד עולם לאמר ה' צבאות אלהים על ישראל", ר"ל שעל ידם הוא אלהים מנהיג הנהגה מיוחדת כפי חפצו ורצונו: "
ובית עבדך דוד יהיה נכון לפניך". שהם היושבים ראשונה במלכות שמים בהנהגה הזאת האלהית:
