לאחר ששמואל מינה את שאול למלך לעיני כל ישראל, נאמר:

שמואל א י כה: " "וידבר שמואל אל העם את משפט הַמְלֻכָה, ויכתב בספר וינח לפני ה'; וישלח שמואל את כל העם איש לביתו" "

למילה משפט ישנן כמה משמעויות אפשריות - חוק בין אדם לחברו, תהליך שמטרתו לברר מי צודק, מנהג קבוע, ביצוע גזר הדין .

משפט המלוכה בפסוקנו הוא, כנראה, חוק בין אדם לחברו, ובפרט - חוק הברית שנכרתת בין המלך לבין העם. כך ניתן ללמוד מפסוקים המתארים מעמדות דומים:

• יהושע כד כה: " "ויכרת יהושע ברית לעם ביום ההוא, וישם לו חק ומשפט בשכם. ויכתב יהושע את הדברים האלה בספר תורת אלהים, ויקח אבן גדולה ויקימה שם תחת האלה אשר במקדש ה'" " - בסוף ימיו של יהושע, הוא כרת ברית בין ה' לבין עם ישראל, שם לו חוק ומשפט, וכתב את הדברים בספר, ושם לפני ה' - בדיוק כמו שמואל בפסוקנו.
• שמואל ב ה ג: " "ויבאו כל זקני ישראל אל המלך חברונה, ויכרת להם המלך דוד ברית בחברון לפני ה' , וימשחו את דוד למלך על ישראל" " - כשבני ישראל המליכו את דוד, הם כרתו ברית לפני ה'; מהמשא ומתן שקדם לברית, ניתן להסיק שהברית הזאת כללה את החובות של דוד - להוציא ולהביא את ישראל ולהלחם את מלחמותיהם, ומצד שני את החובות של ישראל - להיות נאמנים לדוד.
• שופטים יא יא: " "וילך יפתח עם זקני גלעד, וישימו העם אותו עליהם לראש ולקצין וידבר יפתח את כל דבריו לפני ה' במצפה" " - כשבני גלעד מינו את יפתח למנהיגם, הם דיברו דברים לפני ה'; מהמשא ומתן שקדם לכך, ניתן להסיק שהדברים כללו את ההתחייבויות ההדדיות - יפתח התחייב להילחם בבני עמון, ובני גלעד התחייבו לקבל אותו עליהם לראש ולקצין.
• מלכים ב כג ב: " "...ויקרא באזניהם את כל דברי ספר הברית הנמצא בבית ה'" " - ספר המתאר את תנאי הברית שבין ה' לבין עם ישראל נמצא בבית ה'.

משילוב הפסוקים הללו אנחנו למדים:

• בזמן מינוי מנהיג, היה מקובל לקיים טקס של כריתת ברית בין המנהיג ובין העם.
• תנאי הברית היו נכתבים בספר, והיה מקובל להניח ספר זה בבית המקדש, כנראה כדי להצהיר שה' הוא עד לברית וישפוט את מפרי הברית.

מסתבר שכך עשו גם בזמן המלכת שאול:

• כרתו ברית שבה שאול התחייב לשפוט את העם ולהילחם להם, ובני ישראל התחייבו להיות נאמנים לו;
• תנאי הברית נכתבו בספר, והספר הונח למשמרת במשכן, לפני ארון ה'.

ביטוי דומה לביטוי משפט המלוכה נזכר ב שמואל א ח יא: " "ויאמר 'זה יהיה משפט המלך אשר ימלך עליכם: את בניכם יקח ושם לו במרכבתו ובפרשיו ורצו לפני מרכבתו... ואתם תהיו לו לעבדים'" ".

המפרשים נחלקו בשאלה, האם משפט המלך נאמר כאיום ואזהרה מפני מנהגו הקבוע של המלך - כדי להרתיע את העם מבקשת המלך (" "לא נאמרה פרשה זו אלא לאיים עליהם" " - רב, סנהדרין כ:), או כהגדרה של סמכויותיו החוקיות של המלך (" "כל האמור בפרשת מלך - מלך מותר בו" ", שמואל, שם).

לפי הפירוש הראשון, משפט המלך כמובן אינו משפט המלוכה , שהרי משפט המלוכה לא נאמר כאיום, הוא נכתב והונח לפני ה' למשמרת כמו שהיה מקובל לעשות לספרי ברית.

לפי הפירוש השני, ייתכן ש משפט המלוכה כולל גם את משפט המלך המתאר את חובותיו של העם כלפי המלך: " "חק המלוכה הראוי על פי התורה והמצוה' שיהא מוראו על העם ולא ימרו פיו" " ( מצודות ) ; אך מסתבר שהוא כולל גם את הצד השני של הברית - חובותיו של המלך כלפי העם, כפי שהסברנו למעלה.