בימינו זה די מקובל להחליף מנהיגים - כל 4 שנים יש בחירות, כך שמותר למנות בכל פעם מנהיג חדש.

אך בעולם התנ"ך, מנהיגים נבחרו לכל החיים, וכאשר הציבור רצה להחליף מנהיג או לפגוע בסמכויותיו של מנהיג, הדבר נחשב לפגיעה בכבודו.

כך עשו בני ישראל לשמואל הנביא:

שמואל א ח א-ז: "וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר זָקֵן שְׁמוּאֵל, וַיָּשֶׂם אֶת בָּנָיו שֹׁפְטִים לְיִשְׂרָאֵל... וְלֹא הָלְכוּ בָנָיו בִּדְרָכָו... וַיִּתְקַבְּצוּ כֹּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיָּבֹאוּ אֶל שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה. וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו 'הִנֵּה אַתָּה זָקַנְתָּ, וּבָנֶיךָ לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ, עַתָּה, שִׂימָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם'. וַיֵּרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי שְׁמוּאֵל, כַּאֲשֶׁר אָמְרו 'תְּנָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ'; וַיִּתְפַּלֵּל שְׁמוּאֵל אֶל ה'. וַיֹּאמֶר ה' אֶל שְׁמוּאֵל 'שְׁמַע בְּקוֹל הָעָם לְכֹל אֲשֶׁר יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ, כִּי לֹא אֹתְךָ מָאָסוּ, כִּי אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם".

ה' מנסה לעודד את שמואל, ואומר לו "כי לא אותך מאסו". מכאן, ששמואל חשב, שבני ישראל מאסו אותו, והדבר היה רע בעיניו.

מדוע חשב שמואל כך?

• אם משום שאמרו לו "הנה אתה זקנת" - הרי הם בסה"כ ציינו עובדה המפורשת בכתוב "ויהי כי זקן שמואל", וגם שמואל עצמו היה מודע לכך ולכן שם את בניו שופטים לישראל!
• אם משום שאמרו לו "ובניך לא הלכו בדרכיך" - גם זו עובדה המפורשת בכתוב "ולא הלכו בניו בדרכיו", וציון עובדה זו אינו מראה על מאיסה בשמואל, להיפך - זה מראה שבני ישראל מכבדים את שמואל, ורואים בו דוגמה ומופת לניהול ציבורי נכון!

אולי הוא חשב כך, משום שבני ישראל אמרו לו "עתה שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגויים": בני ישראל ביקשו מלך "עתה", עכשיו ומייד; הם לא רצו לחכות למותו של שמואל. המלך יהיה במעמד גבוה יותר (לפחות פורמלית) מאשר שמואל; הוא יוכל לשפוט את בני ישראל ולעקוף את סמכות השיפוט של שמואל; שמואל יירד ממעמדו ולא יהיה עוד השופט העליון.

שמואל חשב, שהוא עדיין לא סיים את תפקידו; אמנם הוא זקן, אך יש לו עדיין מה לתרום לעם ישראל כשופט עליון, ואם בני ישראל רצו מלך, היה עליהם לבקש שימנה להם מלך שימלוך לאחר מותו, או לבקש שיפטר את בניו וימנה שופטים אחרים מתחתיו, אך יישאר הוא השופט העליון. כך אפשר, אולי, להסביר גם את הפסוק הקודם: "וַיֵּרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי שְׁמוּאֵל כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ 'תְּנָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ'": המילה "כאשר" מציינת לרוב תיאור זמן; שמואל לא התנגד לבקשת המלך, אלא לעיתוי שלה.

מסקנה לימינו היא, שכאשר יש לנו מנהיג טוב, שתרם רבות למדינה, גם אם עכשיו הוא כבר זקן ולא מתפקד בדיוק באותה רמה כמו פעם, כל עוד הוא נוהג כשורה ואינו פושע, עדיין צריך לכבד אותו. אפשר לבקש ממנו שימנה לו עוזרים, אבל לא להוריד אותו מתפקידו או למנות מישהו מעליו: "מעלין משררה לשררה שהיא גדולה ממנה, ואין מורידין אותו לשררה שהיא למטה ממנה שמעלין בקודש, ולא מורידין לעולם משררה שבקרב ישראל; אלא אם סרח" (רמב"ם, הלכות כלי המקדש ד כא; עיינו גם הלכות מלכים א ז) .

ראו גם: זקנה ביום דין - פרישה כפויה של נושאי משרות ציבוריות .

שמואל לא ראה לליבם של בני ישראל - כפי שאמר לו ה', בקשת המלך לא נבעה מכך שבני ישראל מאסו את שמואל אלא מכך שהם מאסו את ה' - ראו בפסוק הבא .