קטגוריה:עזרא א א
ובשנת אחת לכורש מלך פרס לכלות דבר יהוה מפי ירמיה העיר יהוה את רוח כרש מלך פרס ויעבר קול בכל מלכותו וגם במכתב לאמר
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר יְהוָה מִפִּי יִרְמְיָה הֵעִיר יְהוָה אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וּבִשְׁנַ֣ת אַחַ֗ת לְכ֙וֹרֶשׁ֙ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֔ס לִכְל֥וֹת דְּבַר־יְהֹוָ֖ה מִפִּ֣י יִרְמְיָ֑ה הֵעִ֣יר יְהֹוָ֗ה אֶת־ר֙וּחַ֙ כֹּ֣רֶשׁ מֶֽלֶךְ־פָּרַ֔ס וַיַּֽעֲבֶר־קוֹל֙ בְּכׇל־מַלְכוּת֔וֹ וְגַם־בְּמִכְתָּ֖ב לֵאמֹֽר׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וּ/בִ/שְׁנַ֣ת אַחַ֗ת לְ/כ֙וֹרֶשׁ֙ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֔ס לִ/כְל֥וֹת דְּבַר־יְהוָ֖ה מִ/פִּ֣י יִרְמְיָ֑ה הֵעִ֣יר יְהוָ֗ה אֶת־ר֙וּחַ֙ כֹּ֣רֶשׁ מֶֽלֶךְ־פָּרַ֔ס וַ/יַּֽעֲבֶר־קוֹל֙ בְּ/כָל־מַלְכוּת֔/וֹ וְ/גַם־בְּ/מִכְתָּ֖ב לֵ/אמֹֽר׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י
"ובשנת אחת לכורש מלך פרס" - סדר ספר זה סדור ומשוך אחר ספר דנייאל כמפורש בב"ב והמלה מוסבת מזה לזה שנאמר בדנייאל בשנת אחת למלכו אני דנייאל בינותי בספרי' מספר השנים אשר היה דבר ה' אל ירמיהו הנביא למלאות לחרבות ירושלים שבעים שנה וכן הולכת ומספרת כל הפרשה בחורבן הבית וזמן גלות בבל ואת וידויו אשר התוודה על חטאת ישראל ותחילת סדר ספר זה כך הוא שלאחר שנהרג בלשצר מלך דריוש המדי שנאמר ודריוש מדאה קביל מלכותא וגו' ולאחר מיתת דריוש מלך כורש זה מלך פרס ובשנת אחת למלכו הושלמו שבעים שנה לפקידת גלות בבל מיום שגלה יהויקים שנאמר (ירמיהו כט) לפי מלאת לבבל ע' שנה אפקוד אתכם וגו' שחזרו ישראל מגלות בבל לא"י ובאותה שנה בשנת אחת לכורש יסדו ישראל יסוד ב"ה וצרי יהודה ובנימין הלשינו עליהם לכורש מלך פרס וצוה לבטל המלאכה שלא לבנות עוד בנין בית המקדש והיו ישראל בטלים שלא בנו הבית כל מלכות כורש ואחשורוש שמלך אחריו עד שנת שתים למלכות דריוש בן אחשורוש מלך פרס שהוא דריוש בן אסתר ובשנת שתים למלכותו התחילו לבנות בית המקדש עד אשר הושלם הבנין ומשנת אחת לכורש עד שנת שתים לדריוש בן אחשורוש מלך פרס שנבנה הבית בימיו היו י"ח שנה לקיים מה שנאמר (דנייאל ט) למלאות לחרבות ירושלים ע' שנה וגו' ועכשיו בשנת שתים לדריוש הושלמו ע' שנה למלאות לחרבות ירושלים חורבן הבית שגלה צדקיהו ומגלות יהויקים עד גלות צדקיהו שנחרב הבית היו שמנה עשרה שנה ועכשיו בשנת אחת לכורש מלך פרס הושלמו ע' שנה מגלות יהויקים שגלו ישראל לבבל ובכך נתקיים המקרא שנאמר (ירמיהו כ"ט) כי לפי מלאת לבבל ע' שנה אפקוד אתכם וגו' וזו היא הפקידה שחזרו ישראל על אדמתם ובנו יסוד בנין הבית אע"פ שלא נגמר עכשיו נמצא שהיה נ"ב שנה מגלות צדקיהו שנחרב הבית עד שנה אחת לכורש מלך פרס ושמנה עשרה לאחר שנה א' לכורש שהיא שנת שתים לדריוש מלך פרס הושלמו שבעים שנה לחורבות ירושלים מגלות צדקיהו שנחרב הבית עד שתים לדריוש שהתחילו ישראל לבנות הבנין וגמרוהו וכן מוכיח בסדר עולם ובמסכת מגילה ובספר זה כאשר בארתי
"לכלות דבר ה' מפי ירמיהו" - לזמן אשר הושלם דברו של הקב"ה אשר דבר ירמיהוו הנביא שנאמר (שם כ"ט) כי לפי מלאות לבבל וגו' העיר את רוח}} - רצון
"קול" - כרוז הכריז בכל מלכותו
"וגם במכתב" - ואף מכתבו שלח בכל מלכותו על דבר זה
"לאמר" - וכה אמר להם בהכרז הכרוז אשר הכריז ובאגרת מכתבו אשר שלח בכל מלכותומצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ובשנת אחת" - בשנה הראשונה
"לכלות" - לעת כלה הזמן אשר דבר ה' מפי ירמיהו והיא בכלות שבעים שנה מעת שכבש נבוכדנצר את יהויקים בראשונה וכאשר פירשנו בדניאל
"ויעבר קול" - צוה להכריז
"בכל מלכותו" - בכל מדינות מלכותו
"וגם במכתב" - שלח הדברים האלה במכתב
"לאמור" - וכה אמר
מצודת ציון
"העיר" - מלשון התעוררות
"רוח" - רצון כמו הנני נותן בו רוח (מלכים ב יט)
"ויעבר קול" - ענין הכרזה כמו ויעבירו קול במחנה (שמות לו)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(א) על מה מורה וא"ו החיבור של מלת ובשנת? במה העיר ה' את רוחו? ולמה קול ומכתב?
(א) "ובשנת אחת לכורש מלך פרס", עזרא [שכתב ספרו וספר דה"י] סיים בסוף דה"י ויגל את השארית אל בבל ויהיו לו ולבניו לעבדים עד מלוך מלכות פרס למלאת דבר ה' בפי ירמיה, עד רצתה הארץ את שבתותיה כל ימי השמה שבתה למלאת שבעים שנה, ובשנת אחת לכורש מלך פרס לכלות דבר ה' בפי ירמיה העיר ה' את רוח כורש וכו', עד מי בכם בכל עמו ה' אלהיו עמו ויעל, מבואר שספר עזרא נכתב אחר ספר דה"י ולכן התחיל ספרו זה בשני פסוקים האחרונים שסיים ספרו הקודם. לכן אמר ובשנת בוי"ו שזה המשך ספר דה"י [וכ"ד הרי"א]. ור"ל כי נבואת ירמיה היתה מפורשת שתהיה הפקודה בעת חורבן בבל, שזה אחר שבעים שנה למלכות בבל כמבואר שם [כ"ה י"ב, כ"ט י'], אמנם לפי העונש שנענשו להיות בגלות שבעים שנה בעבור ביטול השמטות, היה צריך להתחיל החשבון מגלות צדקיהו שהיה י"ח שנה אחר התחלת מלכות נ"נ, שמאז היתה הארץ שממה ורצתה את שבתותיה, וכמו שגלה המלאך זאת לדניאל במחזה הג' [ט' כ"ד] במ"ש שבועים שבעים נחתך על עמך כמש"פ שם, ולכן הבין דניאל בספרי' שהחשבון צריך להיות למלאת לחרבות ירושלים כמש"ש [ט' ב'] ושניהם נתקיימו, שלמלאת דבר ה' בפי ירמיה העיר ה' את רוח כורש בשנת אחת למלכו ונתן פקודה שישובו לירושלים ויבנו המקדש והי' רק פקודה למלאת מ"ש ירמיה שבמלאת שבעים שנה של בבל והקימותי עליכם דברי הטוב להשיב אתכם אל המקום הזה, ולא יעד שם שיבנה המקדש אז שזה לא היה זמנו עתה, רק י"ח שנה אח"ז למלאת שבעים שנה לחורבת ירושלים שאז יגמר מכפרה בעון השמטות, רק שאם לא היה נותן רשיון לבנות המקדש לא היו שבים מן הגולה, העיר ה' את רוחו שיתן רשיון לבנות המקדש ועי"כ שבו רבים מבבל ונתקיימו דברי ירמיה, ואח"כ נתבטל הבנין עד שנת שתים לדריוש שחזר ונתן רשות, ונתקיים עד רצתה הארץ את שבתותיה שזה נחשב מעת החורבן, וז"ש בסוף דה"י שלמלאת דבר ה' מפי ירמיה [שע"ז היה צריך שישובו תיכף בתחלת מלכות כורש], ולקיים עד רצתה הארץ את שבתותיה שזה לא נתמלא עד י"ח שנה אח"ז לכן בשנת א' לכורש העיר ה' רוחו, ובזה נמשך ס' עזרא שהוא השלמת ס' דה"י שספר שאז עלו הגולים ונתקיימו דברי ירמיה, ואח"כ ספר איך נתבטל הבנין, וחזרו לבנותו י"ח שנה אח"ז בשנת שתים לדריוש, שנתקיים עד רצתה הארץ את שבתותיה: העיר ה' את רוח כורש מבואר ביוסיפון שעת פתר דניאל לבלשאצר מכתב המלך שיענש בלשאצר על שחלל כלי המקדש, ונהרג בו בלילה ודריוש מדאה קבל מלכותו, נודע זה לדריוש וכורש ונדרו לבנות המקדש, וגם י"ל שנודע לו מנבואת ישעיה שנבא עליו הוא יבנה עירי וגלותי ישלח, ודברי ה' אלה העירו עת רוחו, ויעבר קול בכל מלכותו וגם במכתב שהכריזו כן בקול, וגם נתן הפקודה במכתב כי הפקודה בלא מכתב יוכלו לשנותה, אבל כתב אשר נכתב בשם המלך, לא היה אפשר לבטל בדתי מדי ופרס [כמבואר באסתר, בדניאל סי' וא"ו], כי מה שבטל הבנין אח"ז לא היה בזה שינוי מפקודה זאת כמו שית' בסי' ד', וגם שע"י המכתב הזה יכלו להחל לבנות שנית בימי דריוש האחרון כמ"ש לקמן (סי' וא"ו א' ב'):
וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר ה' מִפִּי יִרְמְיָה הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר:
מלכי פרס
כל ספר עזרא כתוב לפי הסדר.
בספר עזרא מוזכרים חמשה ממלכי פרס. כורש, אחשורוש, ארתחששתא, דריוש, ארתחשסתא.
סדר הדברים:
- עזרא א א 1 לכורש - כורש נותן לישראל לשוב אל ארצם ולבנות את בית המקדש.
- עזרא ד ד שנים רבות צרי ישראל מרפים ומבהלים אותם והבית לא נבנה.
- עזרא ד ו תחילת מלכות אחשורוש - כתבו צרי יהודה למלך שטנה על היהודים.
- עזרא ד ז בימי ארתחששתא - כתבו צרי יהודה למלך שטנה על היהודים והוא הורה לבטל את הבניה.
- עזרא ה א 2 לדריוש - בנבואת חגי (חגי א א) וזכריה מחלים היהודים לבנות את בית המקדש, בלא היתר המלך.
- עזרא ו טו 6 לדריוש - חנוכת הבית.
- עזרא ז א 7 לארתחשסתא - ארתחשסתא שולח את עזרא הסופר ארצה ישראל ונותן בידו כח רב לשפוט ולהורות.
- נחמיה א א 20 לארתחשסתא - לבקשת נחמיה שולח אותו ארתחשסתא ארצה ישראל ונותן בידו ממשלה ונשיאות לשתים עשרה שנים.
- נחמיה יג ו 32 לארתחשסתא - נחמיה שב אל שושן הבירה, ויושב שם זמן מה, ואז שואל וארתחשסתא שולח אותו ארצה ישראל בשנית.
ארתחששתא היה רע לישראל וארתחשסתא היה טוב לישראל. וסימנך רשע וחסיד.
יש להוסיף, כי בדברי המשכילים חוקרי דברי הימים יש טעות גדולה בחישובי שנות המלכים, ועד יחננם ה' בינה אנו נביט ונִשְחק. ובאמת בין כורש ובין שנת 2 לדרייוש יש 23 שנה.
- כי כורש מלך ב70 למלכות בבל, וחורבן הבית הוא ב23 למלכות בבל [היא 19 למלכות נבוכדנאצר], והבית נבנה 70 שנים אחרי חורבנו, ראה ביאור:ירמיהו כה יא. ואם תרצה ראיה נוספת הבט בביאור:ירמיהו כה יב.
דברי הם על דרך פשט המקרא וסברת הלב, והשואל ילך בדרכים אחרות.
שנות מלכות בבל
זה מגיע אל שאלה חשובה.
חכמינו אמרו כי כל מלכות פרס היתה 51 שנים ואז נכבשה בידי אלכסנדר מלך יוון.
- וזה קשה. כי עד בניית בית המקדש עברו 23 שנה [כמבואר קודם]. ואחרי כן מגיע ספרינו עד 32 שנה לארתחשסתא, המולך אחרי דריוש. הנה הגענו ל55, זאת בהנחה שדריוש מת בשנתו השניה, ולא כן היה כי הוזכרה בספרנו שנת דריוש השביעית, לכן לפחות 60 שנה.
גם המשכילים חוקרי דברי הימים אמרו כי אלכסנדר לא כבש את העיר מידי דרייוש בן אחשורוש, כי אם מידי דרייוש בן ארתחששתא (אכן יש להם טעויות רבות אך האחד הזה מוכח מעזרא כי אחרי דריוש בן אחשורוש מלך ארתחשסתא).
לכן איני מוצא כי אם להגיד כי חכמים חילפו בין דריוש בן אחשורוש ובין דריוש בן ארתחששתא. אין הדבר מופרך, כי למעשה אין דברי ימי מלכות פרס מועילים למאומה לא לתורה ולא למשנה ולא לגמרא ואין בהם כל תועלת. תוכל להעמיק [שם], ועיקר דבריו הוא "בנושא זה התבטא כבר הרמב״ם (מורה, ח״ג ,יד) ׳החכמות הלימודיות היו בזמנם חסרות. ולא דיברו בהם ע״ד קבלה מן הנביאים'. "
למעשה יתכן מאד וטעותם באה מדברי כותבי דברי הימים [יוסיפון הישראלי] שחילף ביניהם.
לִכְלוֹת דְּבַר ה' מִפִּי יִרְמְיָה
אשר אמר ירמיהו כֹה אָמַר ה' כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם אֶת דְּבָרִי הַטּוֹב לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה.
מלכות בבל על העולם היתה בדיוק שבעים שנה, ואז כורש הפרסי כבש את בבל ואמר אשר ישובו בני ישראל אל ארצם, כאשר אמר ה'.
[חסרה כותרת]
וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר יְהוָה מִפִּי יִרְמְיָה כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם ירמיהו כט.
בדברי ירמיהו כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם היו מונחים שני פקידות.
פקידה ראשונה: בימי כורש שאז עלו חלק מהגולים והתחילו לבנות את בית המקדש.
פקידה שנייה: בימי דריוש השני בשנה השנייה למלכותו שאז נגמר בניין בית המקדש.
ולחשבון המדויק עיין ביאור:דניאל ה א
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "עזרא א א"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.