קטגוריה:עזרא א א
ובשנת אחת לכורש מלך פרס לכלות דבר יהוה מפי ירמיה העיר יהוה את רוח כרש מלך פרס ויעבר קול בכל מלכותו וגם במכתב לאמר
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר יְהוָה מִפִּי יִרְמְיָה הֵעִיר יְהוָה אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וּבִשְׁנַ֣ת אַחַ֗ת לְכ֙וֹרֶשׁ֙ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֔ס לִכְל֥וֹת דְּבַר־יְהֹוָ֖ה מִפִּ֣י יִרְמְיָ֑ה הֵעִ֣יר יְהֹוָ֗ה אֶת־ר֙וּחַ֙ כֹּ֣רֶשׁ מֶֽלֶךְ־פָּרַ֔ס וַיַּֽעֲבֶר־קוֹל֙ בְּכׇל־מַלְכוּת֔וֹ וְגַם־בְּמִכְתָּ֖ב לֵאמֹֽר׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וּ/בִ/שְׁנַ֣ת אַחַ֗ת לְ/כ֙וֹרֶשׁ֙ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֔ס לִ/כְל֥וֹת דְּבַר־יְהוָ֖ה מִ/פִּ֣י יִרְמְיָ֑ה הֵעִ֣יר יְהוָ֗ה אֶת־ר֙וּחַ֙ כֹּ֣רֶשׁ מֶֽלֶךְ־פָּרַ֔ס וַ/יַּֽעֲבֶר־קוֹל֙ בְּ/כָל־מַלְכוּת֔/וֹ וְ/גַם־בְּ/מִכְתָּ֖ב לֵ/אמֹֽר׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י (כל הפרק)
"ובשנת אחת לכורש מלך פרס" - סדר ספר זה סדור ומשוך אחר ספר דנייאל כמפורש בב"ב והמלה מוסבת מזה לזה שנאמר בדנייאל בשנת אחת למלכו אני דנייאל בינותי בספרי' מספר השנים אשר היה דבר ה' אל ירמיהו הנביא למלאות לחרבות ירושלים שבעים שנה וכן הולכת ומספרת כל הפרשה בחורבן הבית וזמן גלות בבל ואת וידויו אשר התוודה על חטאת ישראל ותחילת סדר ספר זה כך הוא שלאחר שנהרג בלשצר מלך דריוש המדי שנאמר ודריוש מדאה קביל מלכותא וגו' ולאחר מיתת דריוש מלך כורש זה מלך פרס ובשנת אחת למלכו הושלמו שבעים שנה לפקידת גלות בבל מיום שגלה יהויקים שנאמר (ירמיהו כט) לפי מלאת לבבל ע' שנה אפקוד אתכם וגו' שחזרו ישראל מגלות בבל לא"י ובאותה שנה בשנת אחת לכורש יסדו ישראל יסוד ב"ה וצרי יהודה ובנימין הלשינו עליהם לכורש מלך פרס וצוה לבטל המלאכים שלא לבנות עוד בנין בית המקדש והיו ישראל בטלים שלא בנו הבית כל מלכות כורש ואחשורוש שמלך אחריו עד שנת שתים למלכות דריוש בן אחשורוש מלך פרס שהוא דריוש בן אסתר ובשנת שתים למלכותו התחילו לבנות בית המקדש עד אשר הושלם הבנין ומשנת אחת לכורש עד שנת שתים לדריוש בן אחשורוש מלך פרס שנבנה הבית בימיו היו י"ח שנה לקיים מה שנאמר (דנייאל ט) למלאות לחרבות ירושלים ע' שנה וגו' ועכשיו בשנת שתים לדריוש הושלמו ע' שנה למלאות לחרבות ירושלים חורבן הבית שגלה צדקיהו ומגלות יהויקים עד גלות צדקיהו שנחרב הבית היו שמנה עשרה שנה ועכשיו בשנת אחת לכורש מלך פרס הושלמו ע' שנה מגלות יהויקים שגלו ישראל לבבל ובכך נתקיים המקרא שנאמר (ירמיהו כ"ט) כי לפי מלאת לבבל ע' שנה אפקוד אתכם וגו' וזו היא הפקידה שחזרו ישראל על אדמתם ובנו יסוד בנין הבית אע"פ שלא נגמר עכשיו נמצא שהיה נ"ב שנה מגלות צדקיהו שנחרב הבית עד שנה אחת לכורש מלך פרס ושמנה עשרה לאחר שנה א' לכורש שהיא שנת שתים לדריוש מלך פרס הושלמו שבעים שנה לחורבות ירושלים מגלות צדקיהו שנחרב הבית עד שתים לדריוש שהתחילו ישראל לבנות הבנין וגמרוהו וכן מוכיח בסדר עולם ובמסכת מגילה ובספר זה כאשר בארתי
"לכלות דבר ה' מפי ירמיהו" - לזמן אשר הושלם דברו של הקב"ה אשר דבר ירמיהוו הנביא שנאמר (שם כ"ט) כי לפי מלאות לבבל וגו' העיר את רוח}} - רצון
"קול" - כרוז הכריז בכל מלכותו
"וגם במכתב" - ואף מכתבו שלח בכל מלכותו על דבר זה
"לאמר" - וכה אמר להם בהכרז הכרוז אשר הכריז ובאגרת מכתבו אשר שלח בכל מלכותומלבי"ם (כל הפרק)
השאלות
(א) על מה מורה וא"ו החיבור של מלת ובשנת? במה העיר ה' את רוחו? ולמה קול ומכתב?
(א) "ובשנת אחת לכורש מלך פרס", עזרא [שכתב ספרו וספר דה"י] סיים בסוף דה"י ויגל את השארית אל בבל ויהיו לו ולבניו לעבדים עד מלוך מלכות פרס למלאת דבר ה' בפי ירמיה, עד רצתה הארץ את שבתותיה כל ימי השמה שבתה למלאת שבעים שנה, ובשנת אחת לכורש מלך פרס לכלות דבר ה' בפי ירמיה העיר ה' את רוח כורש וכו', עד מי בכם בכל עמו ה' אלהיו עמו ויעל, מבואר שספר עזרא נכתב אחר ספר דה"י ולכן התחיל ספרו זה בשני פסוקים האחרונים שסיים ספרו הקודם. לכן אמר ובשנת בוי"ו שזה המשך ספר דה"י [וכ"ד הרי"א]. ור"ל כי נבואת ירמיה היתה מפורשת שתהיה הפקודה בעת חורבן בבל, שזה אחר שבעים שנה למלכות בבל כמבואר שם [כ"ה י"ב, כ"ט י'], אמנם לפי העונש שנענשו להיות בגלות שבעים שנה בעבור ביטול השמטות, היה צריך להתחיל החשבון מגלות צדקיהו שהיה י"ח שנה אחר התחלת מלכות נ"נ, שמאז היתה הארץ שממה ורצתה את שבתותיה, וכמו שגלה המלאך זאת לדניאל במחזה הג' [ט' כ"ד] במ"ש שבועים שבעים נחתך על עמך כמש"פ שם, ולכן הבין דניאל בספרי' שהחשבון צריך להיות למלאת לחרבות ירושלים כמש"ש [ט' ב'] ושניהם נתקיימו, שלמלאת דבר ה' בפי ירמיה העיר ה' את רוח כורש בשנת אחת למלכו ונתן פקודה שישובו לירושלים ויבנו המקדש והי' רק פקודה למלאת מ"ש ירמיה שבמלאת שבעים שנה של בבל והקימותי עליכם דברי הטוב להשיב אתכם אל המקום הזה, ולא יעד שם שיבנה המקדש אז שזה לא היה זמנו עתה, רק י"ח שנה אח"ז למלאת שבעים שנה לחורבת ירושלים שאז יגמר מכפרה בעון השמטות, רק שאם לא היה נותן רשיון לבנות המקדש לא היו שבים מן הגולה, העיר ה' את רוחו שיתן רשיון לבנות המקדש ועי"כ שבו רבים מבבל ונתקיימו דברי ירמיה, ואח"כ נתבטל הבנין עד שנת שתים לדריוש שחזר ונתן רשות, ונתקיים עד רצתה הארץ את שבתותיה שזה נחשב מעת החורבן, וז"ש בסוף דה"י שלמלאת דבר ה' מפי ירמיה [שע"ז היה צריך שישובו תיכף בתחלת מלכות כורש], ולקיים עד רצתה הארץ את שבתותיה שזה לא נתמלא עד י"ח שנה אח"ז לכן בשנת א' לכורש העיר ה' רוחו, ובזה נמשך ס' עזרא שהוא השלמת ס' דה"י שספר שאז עלו הגולים ונתקיימו דברי ירמיה, ואח"כ ספר איך נתבטל הבנין, וחזרו לבנותו י"ח שנה אח"ז בשנת שתים לדריוש, שנתקיים עד רצתה הארץ את שבתותיה: העיר ה' את רוח כורש מבואר ביוסיפון שעת פתר דניאל לבלשאצר מכתב המלך שיענש בלשאצר על שחלל כלי המקדש, ונהרג בו בלילה ודריוש מדאה קבל מלכותו, נודע זה לדריוש וכורש ונדרו לבנות המקדש, וגם י"ל שנודע לו מנבואת ישעיה שנבא עליו הוא יבנה עירי וגלותי ישלח, ודברי ה' אלה העירו עת רוחו, ויעבר קול בכל מלכותו וגם במכתב שהכריזו כן בקול, וגם נתן הפקודה במכתב כי הפקודה בלא מכתב יוכלו לשנותה, אבל כתב אשר נכתב בשם המלך, לא היה אפשר לבטל בדתי מדי ופרס [כמבואר באסתר, בדניאל סי' וא"ו], כי מה שבטל הבנין אח"ז לא היה בזה שינוי מפקודה זאת כמו שית' בסי' ד', וגם שע"י המכתב הזה יכלו להחל לבנות שנית בימי דריוש האחרון כמ"ש לקמן (סי' וא"ו א' ב'):
מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"ובשנת אחת" - בשנה הראשונה
"לכלות" - לעת כלה הזמן אשר דבר ה' מפי ירמיהו והיא בכלות שבעים שנה מעת שכבש נבוכדנצר את יהויקים בראשונה וכאשר פירשנו בדניאל
"ויעבר קול" - צוה להכריז
"בכל מלכותו" - בכל מדינות מלכותו
"וגם במכתב" - שלח הדברים האלה במכתב
"לאמור" - וכה אמר
מצודת ציון
"העיר" - מלשון התעוררות
"רוח" - רצון כמו הנני נותן בו רוח (מלכים ב יט)
"ויעבר קול" - ענין הכרזה כמו ויעבירו קול במחנה (שמות לו)
וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר יְהוָה מִפִּי יִרְמְיָה כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם ירמיהו כט.
בדברי ירמיהו כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם היו מונחים שני פקידות.
פקידה ראשונה: בימי כורש שאז עלו חלק מהגולים והתחילו לבנות את בית המקדש.
פקידה שנייה: בימי דריוש השני בשנה השנייה למלכותו שאז נגמר בניין בית המקדש.
ולחשבון המדויק עיין ביאור:דניאל ה א
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "עזרא א א"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.